המדריך לשהידית בסייל הנוכחי!

אקדים ואומר כי אני לא מתה על סיילים כל כך. את רוב המציאות שלי אני מוצאת בחנויות קטנות ועלומות שם או בשווקים. אני פחות אוהבת חנויות ענק שעמוסות בבגדים, מתיימרות להיות יותר איכותיות ויוקרתיות שהפוכות לשוק! ולנסות למצוא שם משהו? סיוט! מה גם, שתמיד יש לי ווישליסט בהיכון ואני כמעט תמיד מגיעה חדורת מטרה – לא רעיון טוב בסיילים. ובכל זאת כמו כולן, אני מצליחה למצוא כמה מציאות ולפעמים גם אני נופלות וקונה משהו "סתם" שממש לא הייתי קונה אילולא היה בסייל(אם כי, זה משהו שלא קרה לי כבר מזמן). 

בגדול? דעתי היא שיש פריטים ודברים מסויימים שלחלוטין שווים את הכסף מלכתחילה. יש חנויות כמו רנואר למשל שמקבלות דגמים חדשים(לא השלמות) כל בוקר ולכן  בחנויות האלו you snooz, you lose. אבל יש חנויות כמו קסטרו וגולף שמהרגע שנכנסת קולקצייה חדשה – היא שם כל העונה ומעטים הדגמים שנגמרים לפני סוף העונה. באופן כללי – אני ממש גרועה בדחיית סיפוקים וזה גם תלוי במידת הייחוד של הפריט. כשאני רואה פריט ממש מיוחד שמפיל אותי מהרגליים אני קונה בלי למצמץ (בגיל 16 קניתי גופיית סבא(!) של דיזל עם הדפס מאוד דומה להדפסי "אד הארדי" ב(תשבו) 300 ש"ח. לבשתי אותה פעם אחת ולפח) אבל(!) היום זה מאוד תלוי במחיר ובאיכות. יש דברים מעטים מאוד שאהיה מוכנה להוציא עליהם סכומי עתק בייחוד כשמדובר בביגוד יום יומי שנשחק ומתבלה תמיד. ועכשיו לכמה עצות פרקטיות:

1. שופינג סיילים זה דבר מתיש(עבורי זאת שנאת חיי ממש) מאוד. אני ממליצה לכן להגיע למרכזי הקניות בשעות הבוקר המוקדמות ממש איך שפותחים את החנויות ולעולם, אבל לעולם!!! לא בימי שישי. לעשות שופינג בסיילים שיש אלפי אנשים סביבך זה מזעזע(ניסיתי את זה ביום ראשון בערב במלחה, שואה).

2. אני חושבת שהזמן שבו בד"כ אפשר עוד למצוא פריטים איכותיים זה שלב ה 1+1 ועד 50%. כשזה נהיה "כ-ל החנות ב 70%" זה כבר זבל אמיתי. כשעבדתי ברנואר ראיתי בסוף העונה פריטים פגומים, מג'וייפים, בלי כפתורים ואנשים קנו אותם. ביודעין.

3. קצת מצחיק כשזה בא ממכורת קניות: תנסו לחשוב אם אתם באמת צריכים את זה והאם זה מתאים לשאר הארון שלכם. כמובן שאם זה שמלה חד פעמית ב 50 ש"ח – עופו על זה. אבל רוב הפריטים עולים בסביבות המאה – מאתיים שזה לא בדיוק סכום מבוטל של כסף. אל תקנו סתם "כי זה זול".

4. תקבעו לעצמכם מראש על מה אתם מוכנים להתפשר. ותהיו מוכנים להתפשר! בשופינג של סיילים בד"כ לא מוצאים פריטים שהם "בול" אלא פריטים שהם "ליד". למשל – אני כן הייתי קונה מעיל בזול מאוד אם אין לו כבר כפתורים. אבל זול מאוד!!!!!!!!!!! אבל זה בערך הדבר היחיד שאני מוכנה להתפשר עליו בד"כ ולכן אני לא קונה כמעט כלום בסיילים ואם אני קונה אני תמיד מכה על חטא.

5. תלכו עם חברה. שוב, מצחיק שמלכת השופינג לבד אומרת את זה… לרוב אני עושה קניות לבד. אולי בגלל שאני סטייליסטית ואני כל הזמן הולכת עם אחרים לקניות, אין לי עצבים לאף אחד שיבוא איתי וגם ימדוד וגם "ישאל לדעתי המקצועית" כל 5 שניות. וזה גם לא תואם את שיטת השופינג שלי – אני עושה שופינג מהר מאוד מאוד, אין לי הרבה עצבים. אבל(!) לשופינג של סייל תמיד תמיד עם חברה. למה? כי היא זאת שתוריד לך לאטמה כשאת תחשבי לעצמך "הממ… רק 100 ש"ח שמלת הפאייטים הא-סמיטרית הירוקה הזאת. אז מה אם היא מכוערת אחו שרלועה ונראית כמו מפת שולחן משנת 1209". והיא תהיה זו שתיקח את הפריט השני ב 1+1 🙂

6. אל, אבל פשוט אל!! תלכו עם אמא שלכן. אין להן סבלנות, הן שונאות התפשרויות ואתן תרצו למות מנוכחותן.

7. תתלבשו בבגדים שיאפשרו לכן למדוד מהר ולפעמים גם מחוץ לתאי מדידה ותתלבשו נוח. נעליים שטוחות, שכבות שמתחתן גרביון אטום/טייץ וגופיה.

8. לפני המסע, תחליטו על סכום כסף מסויים שאתן מוציאות. אני אפילו ממליצה למשוך את סכום הכסף שהקצבתם לעצמכן ולא לעבור אותו ויהי מה. יותר קל לעבור את הסכום עם ויזה. "כן זה כולה פלסטיק אין לזה שום משמעות"…

9. מעולם לא היה ולא יהיה זמן טוב יותר להעזר במוכרניות…. תבקשו מהן בול את מה שאתן רוצות, שיביאו 50 דגמים, למי אכפת?

10. תשמרו על צלם אנוש. אל תהיו בהמות חטפניות ותשדלו לא להפוך את כ-ל החנות!!! אין שום דבר שיקי בבחורות שעטות על מדפים מבולגנים ורבות על פריטים.

מה אני קניתי בסייל?

קניתי מעיל ממנגו ב 400 במקום 600, 2 צעיפים מיריד,קניתי סט של חזיה ותחתונים בלי קשר לסייל מיאנה אהובתי bra + בפייסבוק, מרנואר קניתי חצאית ג'ינס וחולצה מחוייטת יעני מעטפת, משהו חמוד לגמרי ואני רק התחלתי… שמתם לב שהמגפיים עדיין לא ירדו כ"כ? מצחיק שהבגדים כבר ברוב החנויות מתחילים להתחלף והנעליים עדיין נמכרות ב 30% הנחה. תמונות יגיעו בסוף.

עכשיו לשני נושאים אחרים:

חוק החזרת הכסף

מסתבר שיש חנוייות שהחוק לא ממש מעניין אותן. בשבוע שעבר קניתי משהו ברנואר ממילא(טעות מספר 1) ואיך שהגעתי הביתה הבנתי את הטעות. יום אח"כ הגעתי לסניף בת"מ וביקשתי שיחזירו לי את הכסף, במזומן כפי ששילמתי. אחרי וויכוחים וריבים – הדבר היחידי שמוכנים להחזיר זה צ'ק תוך 7 ימים. החוק אומר שעל מזומן, מחזירים מזומן. אבל לא בבית רנואר. בסוף התייאשתי ולקחתי זיכוי(כי תכלס, ברור לי שאקנה שם משהו מתישו) אבל זה היה סופר מעצבן לגלות שהחוק הזה שווה לכלום. מדיבורים עם המנהלת מסתבר שכשהחוק יצא החזירו מזומן, אבל עכשיו מצאו איזו פרצה שמאפשרת לעקוף את החוק ומנצלים אותה יופי. בפוקס ובאייטץ' אנד או – מחזירים מזומן מיידית.

לינגה שרירה

קיבלתי להתנסות בבושם לפני כמה שבועות שנקרא "לינגה שרירה" ששיך לחברה הישראלית "לב אבגל", קיבלתי דוגמיות לאישה ולגבר ומהקומניקט שלהם הם טוענים שזה בושם שמצליח בחו"ל ובישראל האמת היא שאני בחיים לא שמעתי עליו. מתוך הקומניקט:

 "Linga Sharira Women הינו בושם לנשים אלגנטיות, עם ריח עדין, נשי וחושני. הניחוח העדין אך המורגש היטב שלו משדר אהבה, רומנטיות, כאשר עדינותו של הניחוח לא באה על חשבון הנוכחות המובחנת שלו. הריח העולה ממנו שייך למשפחת הריחות הרעננים, החמים והמתוקים, התואמים את המזג הישראלי ואת האקלים הים תיכוני בו אנו מצויים."

אני חושבת שריחות חמים ומתוקים זה לא משהו שעובד ביחד עם רענן. היה מאוד קשה לי לעלות על תווי הריח שלו, אני חושבת שהוא עצי בבסיסו אבל ממש לא סגורה על זה. בכל מקרה אני ממש לא אהבתי אותו. אני אוהבת בשמים מתוקים והוא רחוק מלהיות מתוק. אני לא הרגשתי שהוא נשי כל כך ולמען האמת היה מאוד קשה להבדיל בין הבשמים לאישה ולגבר. לא היה שם משהו שלא הרחתי קודם. הוא יותר קליל מהבשמים שאני אוהבת ואולי הדבר היחידי שאני מסכימה איתו מהקומוניקט זה שהוא מתאים לאקלים החם. השם שלו מעצבן אותי מאוד במיוחד כי לא הצלחתי להבין באיזו שפה זה ומה זה אומר(ואני דווקא יודעת לא רע 5 שפות). עיצוב הבקבוק מאוד מיושן והמחיר ממש לא הופך אותו לאטרקטיבי. אלכס בן זוגי שיחיה ממש לא אהב את הבושם הגברי אבל אבא שלי אהב, אז אולי הכיוון הוא גברים בני 60 +.

המחיר: לגברים – 479 ש"ח ל100 מ"ל  ונשים 500 ש"ח ל100 מ"ל. הוא נמכר בבוטיקים, במחלקת טלמיטינג בטל' 1-800-800-597 ובאתר. זו התמונה שלו:

ועכשיו לתמונות של אאוטפיטים שביניהם מסתתרות רכישות!

שמלה – קסטרו של שנה שעברה, צעיף חדש מהיריד באוני', גרביון כחול ממון, נעליים מגלי.

אאוטפיטים עם המעיל כפרה עליו:

שמלה וצעיף – H & M, גרביונים ממון בצבע בורדו, פאגס מסימפליסיטי (שאם כבר מדברים – הם בסייל ו"שש" שמחזיקים סחורה זהה, לא בסייל)

האיפור טבעי מאוד בשימוש פלטת הנייקד.

שמלה – טי שירט, קרדיגן דק – רנואר, צעיף H & O, גרביונים H & M, פאגס מסימפליסיטי. (סליחה על הפרצוף, זה צולם ב 2 בלילה)

ולקצת רכישות: 

הסט מיאנה(וברור שעליי הוא יותר יפה מעל הדוגמנית הפלסטיקית הזאת!)

חצאית הג'ינס מרנואר בטוטאל לוק קז'ואלי במיוחד. סריג מ H & O משנה שעברה, גרביונים מהסופר פארם,פאגס. שוקלת לקצר אותה קצת. 150 ש"ח.

החולצה מרנואר בטוטאל לוק משרדי-סקסי(כן, פשוט אין פה מספיק תגובות עצבניות על זה שאני תמיד עירומה ולא מודעת לזה שאני שמנה אז החלטתי רחמנא ליצלן, לשים מיני!). חצאית H & O, נעליים הורסות בריאות מפלייפוט (ובאלוהים, אני בלי גרביונים) החולצה היא יעני מעטפת. היא תפורה ככה ויש לה פשוט שתי חתיכות בד שנקשרות. אני אוהבת את החולצות המחוייטות של רנואר מאוד. תמיד יש בהן איזה טוויסט ותמיד מעורבת בהן לייקרה ואז הן יושבות טוב למרות שהחזה שלי גדול והמותניים צרות. היא עלתה 160 ש"ח.

בגלל שכמה בנות יקרות תמיד משגעות אותי ומשתגעות על השיער שלי – עשיתי לכן קולאז' שיער. כמה כבשים! 

ואם עדיין לא הייתם בשדרות ממילא, תראו מה אתם מפספסים.

ותכירו – אחת החנויות הכי מעניינות ביותר בקינג ג'ורג'(הרחוב שבו המשביר, אני לא טובה בשמות ואולי אני טועה) בצד שממול לבניין הפעמון יש חנות וינטאייג' אמיתית. כלומר הכל מקורי וישן מאוד ויקר להחריד(פעם הוא אמר לי שאין פריט מתחת ל 5000 ש"ח בחנות), יש שם גם ספרי יהודיים ומגילות ישנות והכל מהם ברמות שקשה לי לתאר בכלל. אבל המוכר ממש נחמד ונותן להסתכל ולהתעלף מהחנות 🙂

זהו להיום! נשיקות, ואל תשכחו לעשות "לייק" למעלה!

הציטוט השבועי: קסניה המלכה: "את הכי סקסית בעולם! את לא מבינה שזה לא קשור לשכבות?!?!(תגובה על תמונה על שכבות) יאללה על מי את עובדת?! כולך משדרת על תדר משלך! קוראים לזה sexylicious FM"