קניון שרונים – האכזבה

השבוע ארגנתי לי יום, נסעתי לפגוש את חברתי הטובה דנה שגרה בהוד השרון, לא לפני שהזהרתי אותה שהיא חייבת לקחת אותי לסיבוב בקניון שרונים. למה? כי כל הרשת געשה ורעשה על הקניון הזה. שהוא ענק, שיש בו חנויות חדשות שאין באזורי כמו מיס סלפרידג' והכי הרבה רעש נעשה לגבי דורותי פרקינס. שתי החברות הן בריטיות והן חברות "אחיות" יחד עם טופשופ אם אינני טועה. הכי הרבה רעש נעשה בבלוגים של פאטשיוניסטיות ובפורום אופנה מלאה פה בתפוז. דיברו על בגדים יפים, טווח מידות ואפילו היתה שמועה לגבי זה שהמידות הבריטיות גדולות מהישראליות. הייתי חייבת לראות!

היום התחיל נהדר בארוחת בוקר כיפיית אצל דנה ואחרי קיבלתי מדנה מוצרי איפור שהיא קנתה לי במכירה מיוחדת של ע.פ.ר.ה ואז נסענו לקניון שרונים. הקניון ענק במיוחד! והמטרה היתה – מציאת מגפיים ושמלות. התחלנו מהקומה שנכנסנו אליה – התחתונה. אני זוכרת שם קסטרו, ניין ווסט, קנת' קול. שום דבר לא הלהיב אותי במיוחד למעשה שמלה אחת שנרכשה בפול אנד בר בזול מאוד(תמונות בסוף). המשכנו הלאה והדבר שאני הכי זוכרת בקומה השנייה היה החום. נכון, היה קר מאוד השבוע. אבל ממתי בשם האל מפעילים חימום בחנויות?!?!?! אם המזגן לא על 5 מעלות איך אפשר למדוד משהו? בביג טום היה כל כך חם שברחתי החוצה. עברנו בהרבה חנויות של מעצבים ישראלים שפתחו שם ומה אני אגיד? התרשמתי לרעה. מסתבר שהאישה הישראלית הקלאסית שקונה אצל מעצבים היא משעממת במיוחד, כי פשוט 90% מהבגדים בחנויות המעצבים היו שחורים או אפורים! מה קרה? מתי נגמרו הצבעים ומתי צבע הפך למילה גסה? מעבר לזה שלא ברור לי על מה ולמה המחירים כי הבגדים לא היו מבדים באיכות מזהירה ובטח שלא תפורים באיכות יוצאת דופן. אני חייבת להסתייג שהיתה שם חנות אחת שיש בה פריטים של כמה מעצבים(ברח לי השם!) שהיא מהממת והפריטים מדהימים, אני התעלפתי על כמה וכמה תיקים. אפילו הסניף של "שופרא" בשרונים היה אכזבה. הדגמים היו שונים ממה שיש בסניפים הירושלמים(הידעתן שפתחו סניף חדש בשלומציון המלכה?) הרבה יותר משעממים וכל החנות היתה הרבה פחות מגניבה.

בשלב הזה לקחתי את האדוויל הראשון להילחם במיגרנה שהתחילה להתיישב לי בצד ימין של המצח וכבר החלה לחלחל בי תחושה של אכזבה. אני באה כדי לבזבז, מכינה תקציב מכובד, ומוצאת רק שמלה ב 160 ש"ח? טוב, ראינו באופק את דורותי פרקינס ושעטנו לכיוון החנות בתקווה שהיא תהיה צדיקה בסדום. התבדנו במהרה… בנות מלאות-שמנות יקרות שלי, זה נפלא ונהדר ומגניב שיש בגדים במידות שלנו(או שלכן, כי יש כמה שכועסות שאני מכלילה את עצמי במידות גדולות), אבל האם זה אומר שצריך לשלם כל מחיר על זבלה? נתחיל מזה שהדגמים לא היו מלהיבים. רוב השמלות היו בדיוק באותה גזרה עם ניואנסים קטנטנים שונים. הבדים היו או 100% סינתטים(אלסטן,ספנדקס,לייקרה) או כמעט 100% כותנה שכידוע – שניהם די זולים. המידות לא היו קטנות מהרגיל – אני מדדתי 42. והצבעים וההדפסים היו הבעיה הגדולה – הכל היה או משעמם לחלוטין או משוגע לחלוטין! אי אפשר פשוט לעשות שמלה בצבע אחיד שהוא לא שחור/אפור/בז'? גם ככה לא קל לפספס אותי, לא צריכה שמלות מטורפות לגמרי. והמחירים? וואו! בשמים! השמלות עלו בין 350ל 380 ובלי שום הבדל בין בדים. שמלות מכותנה עלו בדיוק כמו שמלות שיפון עם בטנה שזה פשוט מגוחך בעייני. אני יודעת כמה קשה למצוא בגדים ברגע שאת 46 ומעלה – הייתי שם, אבל היום שיש אינטרנט ואפשר להזמין? למה אתן מתפשרות? מתמחרים כל מותג שהוא סוג ג' בארץ מוצאו כאילו שזו חנות מעצבים בארץ. וזה קורה בגלל שישראליות הן מספיק מטומטמות כדי לשלם.

מיס סלפרידג' היה הרבה יותר גרוע, מחירי השמלות היו באזור ה 600 ש"ח ומעלה שזה פשוט מגוחך לחלוטין בעייני. והכי נורא היה שהמוזיקה היתה רועשת בטירוף מה שממש לא עזר למיגרנה שלי וכשביקשתי להנמיך "עשו לי טובה" והנמיכו לשנייה, מיד אח"כ הגבירו וזה ממש ממש עיצבן אותי. ואז ברחנו לאכול וחזרתי לירושלים.

מה שמצחיק זה שדווקא בירושלים קניתי דברים. מזמן כבר למדתי שאין שום דבר שיש בתל אביב שאין בירושלים(ששווה הגעה לשם, כן?) בניגוד לתחושה שהיתה לי בגיל 16 ששנאתי את ירושלים והרגשתי שהיא יקרה ואין בה כלום. בירושלים נהנתי מההנחות המטורפות של גולף וקניתי שמלה וצמיד הורסים. את המשך הקניות עשיתי ביום שלישי – הגעתי לעיר והיה גשום בטירוף אז נכנסתי לקנות מטריה בשש של הבגדים בהלל ואיכשהו יצאתי עם סריג, חולצה ומטריה 🙂 בשבוע שלפני קניתי שמלה הורסת מהקולקציה החדשה של רנואר שעלתה לי בכלייה(אגב, ראיתי את ספר הקולקציה – הולכת להיות קולקציה מדהימה!) ושמו לי בצד ג'ינס מהקולקציה הישנה שעולה עכשיו רק 180 ש"ח ונחשו מה? אני נכנסת אליו במידה 40. הסיפור הוא שלא היה 42 והחלטתי לנסות כי תמיד בגזרה הזאת אני לוקחת 42 ואז הוא מתרחב ואני עושה הצרה ואז שוב מתרחב ועוד הצרה. אז אמרתי ננסה, אם יסגר ויהיה צמוד אלבש בבית עד שיתרחב ואז לא אצטרך 10 הצרות. ובאופן פלא הוא עלה ונסגר… תקבלו תמונה אחרי שהוא יתרחב.

אז זה מה שלבשתי לשופינג, נוח וקוזי.

שמלה מהקיץ של רנואר שהיא בצבע של הגרביונים, הצטלמה מוזר. גרביונים מ H & M. הסריג מרנואר. מעל היה מעיל בהיר וצעיף.

נתחיל עם רכישות: הטורקיז מפול אנד בר(170 ש"ח עם החגורה!), הסגולה מגולף(150 במקום 350!).

השמלה מרנואר, שגם אמורה להיות ורודה ולא צהבהבה(370 ש"ח. השתגעתי, כן)

רכישות האיפור + צמיד הורסססססס מגולף, 15 ש"ח. 2 קונסילרים בגוון אמבר ומברשת להנחת מייקאפ נוזלי.

הסריג והחולצה משש – 2 ב 150. המטריה עלתה 20 ש"ח. אני אסייג ואומר שרוב הבגדים של 6 הם לפטיט. לי זה זרם טוב שהסריג קצר באורך. אני אוהבת גזרה גבוה וחיתוך במותניים, זה מרזה אותי. הגוון של הסריג הרבה יותר זועק מבתמונות.

אני אוהבת שכולם אפורים ומשעממים עם המטריות השחורות גג אדומות שלהם, ולי יש מטריה משוגעת 🙂

ואיך אפשר בלי קצת איפור? זאת הנייקד המהוללת. השתמשתי ב gunmetal. לא צילמתי את האאוטפיט אבל זאת היתה שלמלה שחורה עם גרביונים כחולים ואוקספורד 🙂

לסיום, השבוע נתקלה בי בחורה שקוראת בבלוג וזה היה ממש נעים שהיא אמרה שלום 🙂 אני מקבלת הרבה מסרים של "ראיתי אותך ב…" אז אתן מוזמנות להגיד שלום…אני לא נושכת! רק נובחת 🙂

מזכירה לכן שיש לי ערוץ יוטיוב הורס 🙂

הסרטונים האחרונים הם:

ביקורת על מסקרה של פופה באנגלית:  http://www.youtube.com/watch?v=C7PHnmcruPo&feature=feedu

וסרטון של איפור למתחילות(שאתן ביקשתן!):  http://www.youtube.com/watch?v=EiBJJyrcKqU

בדרך: סרטון המלצות על אנשים מהתעשייה וסרטון שבו אני מראה איך אני מסדרת את השיער שלי.

קיבלתי כמה הערות שמאוד עזרו לי – תודה. אני מתנצלת על הארונות הפתוחים לפעמים, פשוט לא חשבתי שזה מפריע כל כך ואני סטודbטית בתקופת מבחנים. החדר שלי הפוך לגמרי 🙁

ומנצלת את שטח הפירסום שלי: היום בערב די ג'יי ליטל מינקין חברתי היקרה מתקלטת בתקליט מ 11 עד 3 בלילה, אני שם בעקבים ושמלה מפזזת לי על רחבת הריקודים, אתן מזומנות(וגם אתה חיים!) 🙂 

נשיקות יפות שלי!