נעים להכיר – זוהר, עם ו'.

מסתבר שיש לי הרבה קוראים חדשים שלא כל כך מכירים וללכת אחורה נו אני מבינה אותם, זה מתיש, יש בבלוג 57 רשומות.

קוראים לי זוהר אברהמי, אני בת 21, סטייליסטית, לומדת באוני' העברית בירושלים, שנה ג' בחוג לתולדות האומנות(ולימודים משלימים). יש סיכוי שממשיכה ישר לתואר השני שלי, מתלבטת קשות בין תולדות האומנות לתולדות האופנה. יש לי בן זוג כבר עוד מעט 5 שנים, יש לי כלב הורס בריאות שהוא החיים שלי. יש לי משפחה גדולה ומדהימה, אני חולמת לעבוד באופנה,עיתונאות ובאומנות במקביל. אם אפשר – סטייליסטית בדיור, עורכת של ווג ואוצרת במטרופוליטן זה יהיה נהדר. אז מה אם לא ישאר לי זמן לנשום? אני גם חולמת להתחתן, להביא שתי בנות שיקראו להן סופיה ומרגריטה ולגדל אותן במושב עם טדי ועוד 2 כלבים. אז מה אם זה סותר לחלוטין את הטיפוס האורבני שאני? 🙂  A girl can dream! אני אוהבת מאוד ללכת לחד"כ, היסטרית לגבי התזונה שלי, אוהבת מאוד לקרוא, אוהבת לבשל, אוהבת ללכת לקולנוע ולצאת לרקוד.

איפרתי תקופה מסויימת, התעניינתי באיפור מגיל 15 ונהייתי מאוד טובה בזה בלי ללמוד(אני מאוד אוטודידקטית ואני המורה הכי טובה של עצמי). בעזרת "פורום איפור וציור גוף" פיתחתי התמכרות היסטרית ויש לי אוסף איפור מכובד מאוד לגילי. הפסקתי לאפר כי בבית שמש לא היה שוק למאפרות איכותיות ובירושלים זה היה אפילו יותר גרוע. במשך חצי השנה שאני עובדת כסטייליסטית קיבלתי יותר פניות מאשר בשנתיים שבהן הייתי מאפרת. אבל בגלל שעדיין אני טובה בזה, החלטתי לפתוח ערוץ ביוטיוב שבו אני משתדלת ללמד קצת על איפור ולעשות סקירות על מוצרים. היה לי קשה להחליט באיזו שפה לעשות את הערוץ, אז החלטתי שהוא דו לשוני. אה כן, אני דו לשונית. זה לא בגלל ההורים שלי שהם עיראקי ומרוקאית שלא יודעים מילה באנגלית, זה בגלל כישרון לשפות שירשתי מסבא שלי שדיבר 9 שפות. אני דוברת אנגלית שוטפת מגיל 12, הייתי במשלחת לדרום אפריקה תקופה, התבגרתי בתיכון אמריקאי. כיום אני דוברת 3 שפות טוב(גם ספרדית) ועוד אחת צולע אבל מבינה טוב מאוד – איטלקית 🙂

אני דתיה לשעבר(שונאת את המונח "חוזרת בשאלה" אין לי שום שאלה!) ואחרי שהייתי בכל הקיצוניות שקיימות התאזנתי. אני לא כל כך אוהבת להגדיר את הדת שלי כי היא שלי, אישית ופרטית עם הפרשנות שלי. אם מתעקשים אני עונה "מסורתית". לא התגייסתי. "יצאתי מהארון" בערך בגיל 16, בדיוק כשמקבלים צו ראשון ועדיין היו לי דעות מאוד מושפעות לרעה על הצבא. הייתי אמורה לעשות ש"ל ואפילו התחלתי אותו ואז הוא התבטל לא באשמתי. הייתי נערה פריקית משוגעת ומאוד דיכאונית. הילדות וההתבגרות שלי היו רחוקים שנות אור מלהיות מושלמים(של מי כן?).

אני סטייליסטית. 

בואו נדבר על זה… אני סטייליסטית במינוי עצמי. זה אומר שיום אחד קמתי והחלטתי שאני סטייליסטית. עשיתי את זה אחרי תקופה ארוכה שקיבלתי בקשות ואחרי שעשיתי את זה בחינם לחברים שלי ואחרי שכמה תותחים בתחום אמרו לי שדיי, הגיע הזמן להפסיק לפחד ולקפוץ למים. יש לאנשים הרבה דברים רעים להגיד על מינוי עצמי, אבל האמת היא שהאנשים המצליחים ביותר בכל תחום שקשור באומנות לא למדו מעולם. אופנה היא לא שונה. הכל תלוי בגודל הביצים שגידלתם ובעד כמה שפיציים המרפקים שלכם מבחינתי. מבחינת אחרים זה תלוי ביכולת הליקוק, משהו שאני לא יודעת לעשות. מעולם לא ידעתי. מאז שהייתי ילדה אמא שלי הפצירה בי להיות נחמדה למורים שיתנו לי ציונים יותר טובים אבל יש לי פה גדול ואני לא יודעת לעטוף דברים בורוד. אני יודעת להגיד הכל כמו שזה עובר לי בראש. זה עולה לי בהרבה טובות הנאה ובהרבה מאוד שונאים, אבל שיהיה.

אמא שלי תופרת, למעשה יהיה יותר מדויק להגיד שהיא מעצבת אופנה. יש לה תעודת "אופנאית" והיא החדירה בי מגיל קטן אהבה לאופנה עם השמלות המהממות שהיא היתה תופרת, עם הבגדים היפים שלה. היא תמיד הסבירה לי על בדים ואיכויות גימור בחנויות בגדים ונעלים. יש לה דרישות גבוהות והיא קפדנית, היא עקשנית ולא מסוגלת להתפשר על איכות בינונית ביוקר(=כל המותגים שיש היום מבחינתה) אז היא פשוט קונה בזול. "אם כבר זבל, שיהיה זול!" איפשהו, ירשתי גם את זה. 

אפילו שפירסמתי פה פוסטים של "מה לא ללבוש" אני לא כל כך מאמינה בחוקים(למעט הפריטים שהם מזעזעים בכל צורה ובכל קנה מידה שהזכרתי שם!). אני גם לא כל כך אוהבת את החלוקה למבני גוף כי תמיד יש אנשים שהם לא פה ולא שם. קחו אותי, ההגדרה לשעון חול היא הפרש של 20 ס"מ בין המותניים לחזה – יש. אבל האגן שלי יותר רחב מהחזה, אז זה אגס? זה פשוט שטויות. מה שחשוב לדעת זה מה נק' החוזק ומה נק' התורפה. ואני חושבת שלכולן(טוב, לא לבר רפאלי) יש נק' חוזק ונק' תורפה. אבל זה חשוב גם לדעת לוותר ולא להיות משוגעים לחלוטין. אני לא מאמינה ברשימת פרטי בסיס שחייב בכל ארון כי ארונות של נשים שונות הם שונים מאוד והצרכים הם שונים מאוד.

נכון שהבסיס שכולנו רגילות לשמוע הוא "לטשטש,להסתיר ולכסות את כל מה שרע" אבל לפעמים, מה ש"רע" הוא לא כזה רע ואפשר לגמרי למצוא פשרות באמצע. הגישה הבסיסית שלי היא יותר לאמץ מאשר להסתיר, לכסות ולטשטש. בחורה במידה 42 וגם 46 יכולה ללבוש מיני בהחלט. אפשר ללבוש חולצה קצת צמודה אם יש בטנון וגם גזרה גבוהה. רק צריך לדעת עם מה. צריך לדעת לאזן, זה הכל. אני לא חושבת שיש דבר לא אסתטי בבטנון, זרועות מלאות, או רגליים רזות מידי. מבחינתי מישהו שלבוש רע זה לא זה. מישהו שלבוש רע זה ללבוש דברים שמבליטים בצורה קיצונית את הנק' החלשות.

בחורה במידה 46 עם בטן בולטת, חזה קטן ואגן צר שלובשת סקיני ג'ינס גבוה עם טופ רחב בתוך במכנסיים, זה רע. בחורה שלובשת מידה שגדולה עליה, זה רע. בגדים שנראים זולים(ומה שעולה זול לא חייב להראות זול!) זה רע, נעליים שנראות זולות זה רע. הרבה בנות מלאות או עם גוף עסיסי מנסות אנושות לא להיות סקסיות, אני ניסיתי את זה בעצמי הרבה מאוד זמן וזה לא עובד… נשים עם קימורים זה סקסי וצריך לדעת איך להישאר ב"סקסי" בלי להפוך ל"סליזי" והגבול דק מאוד. 

נשים רבות עושות טעויות ענק בסטיילינג בגלל הגישה הטיפשית הזאת. קל לראות שחצאיות שמתרחבות מהמותן אולי "מטשטשות" אגן ובטן בגלל הבד הנשפך אבל הן ללא ספק מגדילות את האזור הזה. גזרות צמודות או ישרות(שנופלות בצורה ישרה מהחלק הרחב של הירך, לא מהבטן או הישבן) מחמיאות הרבה יותר לשמנות ומלאות. עוד דבר שרצוי לזכור הוא שלא כולנו חיות חיים שלמים בישיבה ובנוחות ויש גבול למה שאפשר להקריב עבור היופי. אני גרה בירושלים שברגעים אלו ממש הטמפרטורה עומדת על 6 מעלות. קיבלתי הרבה הערות על האגס אבל יקירותיי, צר לי אם לא הן אני קופאת! הייתי שמחה לנעול את מגפי העקבים המטורפים שלי מסטיב מאדן כל יום אבל 1. יש לי פלטפוס ועקבים לא עוזרים למצב. 2. אני קופאת מקור ו 3. תנסו ללכת על סטיליטו בירושלים.  I fucking dare you. אני מוכנה להקריב מעט מאוד עבור האופנה ולא כשקר לי.

זאת הגישה שלי. אני אוהבת מאוד את הקימורים שלי ואני לא רק חושבת שאני נראית טוב, אני חושבת שאני סקסית ונראית מצויין ואני אוהבת את הסקס אפיל שלי עם כל מה שמתלווה אליו. אבל חשוב לזכור שהגישה הזו היא שלי וזה שאני סטייליסטית לא אומר שאני מלבישה את כולן כמוני. יש עניין של ביטחון עצמי ומה שמשדרים. ברור לי שלא כל בחורה מלאה תרגיש בנוח במיני וגרביונים כמו שאני מרגישה וזה בסדר גמור, אפשר להתלבש יפה גם בלי מיני וגרביונים(יעידו הלקוחות שלי). יש לי את הסגנון שלי וכן המשאלה שלי היא שמלאות ושמנות יפסיקו להרגיש שהכל אסור ומוקצה להן ויתפרעו קצת ויש בי תקווה לכך שיעל רגב שהפכה למנהלת הקרייאטיב של ML תעזור קצת בעניין. אבל זה ממש לא אומר שאני מלבישה כמו שאני מתלבשת. אני מלבישה לפני בקשות של הלקוחות שלי. אני כן נותנת להן לנסות דברים שלדעתי יחמיאו להן שהן לא היו בוחרות לבד,כי זו העבודה שלי, אבל הן לא חייבת לקנות שומדבר כזה(אם כי בינתיים, כולן קנו דברים שהן לא חשבו שיקנו וכולן סופר מרוצות. אבל נשבעת שזה לא כי אני פושרית או משהו כזה)

העניין הוא שיש מין גישה כזאת שמוציאה אותי מדעתי ש"על רזות כל דבר יראה טוב" ומלאות צריכות להסתיר ולטשטש. זה פשוט לא נכון. רזות ושמנות יכולות להתלבש גרוע בדיוק באותה מידה. לא יותר קל לטעות כשאת שמנה, ממש ממש לא. יש גישה ש"מבנה גוף רזה הוא שיקי מלכתחילה" ואני אומרת, ראיתם את טארה לין? את אסתי גינסבורג לאחרונה? את כריסטינה הנדריקס(שעדיין לא רזתה!)? מה השטות ההזאת "מבנה גוף שיקי"?  אני מזמן גיליתי שחוקים נועדו להישבר ושכפי שיש דברים שרק רזות יכולות ללבוש – יש דברים שרק שמנות יכולות ללבוש. הבעיה שיש כמה אנשים שקשה להם לראות בחורה מעל מידה 32 שטוב לה עם עצמה ונוח לה ללבוש מה שבא לה ויש לי דבר אחד לומר להם – תסתכלו לצד השני. 

עד פה להיום.

השראה לקולגות, כי מסתמן שכואב הלב לאנשים לפרגן ולא ברור לי למה: הסרטון האחרון שלי שהוא המלצות על אנשי מקצוע מהתעשייה:  http://www.youtube.com/watch?v=v-GSY3To86U

לסיום, כמה מלאות שעושות לי חלושעס.

הישראלית ההורסת טלי גיאת

ישראלית הורסת אחרת שאני מאוהבת בה קשות היא נועה תשבי

אסתי גינסבורג אזרה אומץ והצטלמה בהלבשה תחתונה ולא שינו את הגודל שלה בפוטושופ. מדהימה! עכשיו היא סופסוף לא עוד אחת. היא ללא ספק מתבגרת והופכת לאישה ואי לכך – מילר בחרו בה להיות הפרזנטורית שלהם. כיף לצפות בה מצליחה על אף העובדה שהיא כבר לא דקיקה וכיף לראות את הביטחון העצמי שלה. מדהימה. הספורט'ס אילוסטרייטד הסתפקו בה בגודלה הנוכחי, אז הכל בסדר. דוגמנית שהיא מודל בריא לנערות.

 http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4023610,00.html

ואני כל כך גאה בה על התגובה המעודנת על הפנינים של פנינה רוזנבלום המפגרת. אסתי, תני לי להיות הבוטה: פנינה רוזנבלום, את זקנה, מנותחת מידי, מכוערת מאוד, מתאפרת גרוע ויש לך אישיות מעצבנת ואת קנאית חסרת תקנה. היית מתה להיות יפייפיה ומצליחה כמו אסתי, על כל השומנים המהממים שלה! אסתי פשוט סקסית ומהממת בדיוק כפי שהיא!

ולחולניקיות:

קריסטל רן, שסתם העלילו שהיא רזתה. היא לא.

ופה היא ודוגמנית נוספת מדגימות איך דוגמנית ב 34 וב 44 יכולות ללבוש את אותו הדבר ושתיהן נראות נפלא! הכותרת כ"כ מתאימה!

ואהבת חיי, טארה לין ההורסת!!! הייתי שמחה לראות דוגמניות גם כאלו בהלבשה תחתונה. היא נראית נהדר!

נו ילדות, איפה טארה נראית רזה יותר? בשכבות רחבות או בצמוד וסקסי? (לא אמרתי מחמיא, אמרתי רזה. השמלה השחורה דקה  מידי, אם היא היתה מבד עבה יותר זה היה מושלם)

כבר אמרתי שהייתי מחליפה צד בשבילה?

באמת שכל קפלי השומן פה היו אסתטיים ונעימים 🙂

אל תשכחו לעשות לייק, להגיב ותירשמו כבר לערוץ ביו טיוב!