הנחיות לבחירת שמלת כלה!

כנראה שהשמלה החשובה ביותר שתלבשו אי פעם היא שמלת הכלה שלכן (כמובן אם אתן בקטע של חתונה, שמלות וכל השבאנג… אתן לא חייבות, אני חולה על זה). אני מפנטזת על שמלת הכלה שלי מגיל 10 בערך, בעיקר בגלל שהייתי ביותר מידי חתונות בתור בת זקונים שגררו לכל מקום.
אבל אני פשוט לא יכולה לעבור יותר בשקט על קטסטרופת שמלות הכלה שהולכת בארץ אז החלטתי לכתוב פוסט הדרכה, במיוחד עכשיו כשהנושא כ"כ קרוב לליבי וכשעונת החתונות בפתח. על הדרך אציין שחלק ממה שאני עושה בתור סטייליסטית זה ללוות כלות בכל התהליך של סטיילינג. מבחירת שמלה שמתאימה להן והיא בתקציב, דרך נעליים, תכשיטים, ומציאת מאפר ומעצב שיער שמתאימים להן. לפעמים נראה שכלות הולכות לאיבוד בתהליך הזה. יצא לי לראות גם בנשים שיש להן טעם טוב עושות בחירות איומות בנושא הזה ולכן חשבתי שזה אחלה של שירות להציע.

מחירים

הדבר הכי מטורף בשמלות כלה זה עניין המחירים. בארץ זה פשוט גובל בטירוף. יותר מכל המחירים המטורפים של כל הבגדים והנעליים בארץ, שמלות הכלה זאת תעשיית הגנבות המוצלחת ביותר. אולי לא צריך לקרוא לזה גניבה כי זה בעצם אשמת המטומטמות שמוכנות לשלם סכומים כאלו עבור שמלה חד פעמית. המחירים לשמלות כלה נעים בין 3000 – 40,000 ש"ח להשכרה/תפירה לפעמים כולל ולפעמים לא סלון שזה עם איפור ושיער. אני בד"כ נגד דילים כאלו כי המאפרות ומעצבי השיער פשוט לא משהו.
בעייני מדובר בסכומים אסטרונומיים תמורת שמלות שרוב הזמן – לא מצדיקות מחיר כזה וואט סו אבר בטח שלא להשכרה!!! זאת שמלה חד פעמית, לערב אחד בלבד! היא לא עשויה מזהב! כשאחי התחתן הלכתי עם גיסתי לסיבוב סלוני כלות, היינו בסלון של "קארן קווים" במלחה שחירטטה אותנו שהיא קונה תחרות איטלקיות ב 400 דולר למטר… כן בטח. זה לא סוד שכל הבדים האלו נרכשים בארץ בנחלת בנימין ובמחירים הרבה יותר נמוכים מהשקר הזה. חלק גדול מהשמלות האלו בכלל לא מעוצבות בארץ אלא מיובאות היום יותר משתלם לתפור שמלות אצל תופרת.
תופרות גובות 3000-5000 ש"ח והשמלה היא בעיצוב אישי ונשארת אצל הכלה. זה עדיין סכום עצום של כסף מבחינתי. במיוחד שבאתרים אונליין אפשר לראות ששמלות כלה בחו"ל מתומחרות ב 200- 1000 דולר לקניה. לכן החלטתי לקנות את שלי באיביי, היא עלתה לי 720 ש"ח אחרי המכס, היא יפייפיה ואיכותית מאוד. החלטתי שאני תופרת עוד שמלה שיהיה לי יותר נוח לרקוד איתה שאותה אמא שלי מעצבת ותופרת.

כמה הערות כלליות:

 – מעבר לעניין של טעם אישי בבחירת השמלה, משום מה נשים לא מבינות שמעבר לחלומות הורודים לגבי השמלה, יש מציאות. במציאות את השמלה צריכים להתאים לא רק לטעם האישי ולחלומות אלא גם ואולי בעיקר – למבנה הגוף, לאופי האירוע, לאקססוריז לאיפור ולנעליים. כשאני מדברת על אופי האירוע אני מתכוונת לאיזשהו them.  אם החתונה מאוד שאנטית וקלילה שמלת מחוך נוקשה לא מתאימה לאירוע ולרוב גם לא לך. אם האירוע כולו אפוף באווירת שנות ה 20, שמלה תפוחה זה תלוש לגמרי ואם הקטע הוא שנות ה 50 בבקשה – תבחרי בשמלת פעמון קצרה ותאבזרי בשרשרת פנינים. לא משנה כמה ייחודי או שונה או משעמם הרעיון הכללי של החתונה, חשוב ללכת עם זה עד הסוף והשמלה היא פריט מאוד חשוב שיש סביבו המון תשומת לב באירוע. לשמלה צריך להתאים איפור ונעליים שמתכתבים איתה ועם הרעיון. ליצור תאימות והמשכיות. אנחנו בשנות ה 50? אז איילינר מודגש, אודם אדום ועקבים מסויימים. השמלה נסכיתית ועדינה? תשמרי על אותו קו באיפור ועגילים.

 – באופן גורף אני (זה לא אומר שכל מי שאני מלבישה תצא העתק של הטעם שלי) בחורה של שמלות חתונה מאוד נקיות, קלאסיות ודיי "צנועות". אני חושבת שמדובר פה באיזשהו מעמד חשוב ומכובד, בין אם הוא כזה כי הוא דתי או כי חוגגים אהבה גדולה ונותנים לה קדושה – מעמד כזה ראוי ללבוש מסויים. חזה חשוף עד הפופיק או גב חשוף עד הישבן זה פשוט לא מתאים לאירוע כזה ולא מכבד אף אישה. מנגד, שמלות קצפת מגוחכות כאילו שיצאת היישר מ"סינדרלה" לא בהכרח יטשטשו את האגן הרחב שלך ובטח שלא יראו מכובדות אלא מגוחכות.

בדים

בצורה גסה מאוד אפשר לומר שהבדים העיקריים (והנראים, החיצוניים) שמהם מורכבות שמלות כלה הם: תחרות – מעדינות מאוד ועד תחרות רוסיות עבות או פרחי תחרה גדולים), טול – בד שקוף, דק ונעים מאוד כשהוא איכותי, משי במקרים נדירים כי הוא מאוד יקר וסאטן שהוא הבעייתי יותר מכולם. חשוב להבין שכל הבדים האלו באים ברמות שונות של איכות שיכולות להשפיע על המראה הכללי של השמלה ועל המחיר שלה. אני לא חושבת שצריך לקפוץ על הפופיק עם איכות מטורפת בכולם, אבל אם השמלה מסאטן – חייב להיות מדובר בבד איכותי מאוד ועבה, אחרת התפרים יראו רע, השמלה תיצמד והכל יראה פשוט זול. זה הבד הכי פחות מוצלח שאפשר למצוא לדעתי באופן כללי. ותחרה עבה זה מאוד חם בקיץ הישראלי.
עוד דבר שהוא חוק שלי – למעט הבסיס, אסור לערבב בשמלה יותר משני סוגים של בד שנראים לעין. זה פשוט נראה בלאגן, עמוס מידי וזול. וסאטן זה בד שעובד טוב בעיקר עם עצמו. שמלה מסאטן צריכה להיות אך ורק מסאטן. אני אישית מאוד אוהבת תחרות וטול והשילוב ביניהם הוא מנצח.

גזרות

איך תדעו איזה גזרה נכונה לכן? חוק הבסיס הוא מאוד פשוט: הגזרות שתהיינה נכונות עבורכן בשמלות כלה הן אותן גזרות שמחמיאות לכן ביום יום והחוקים הם בדיוק אותם חוקים – אנחנו מחפשים להחמיא לעצמנו כמה שיותר בעזרת הבגד, מדגישים את המעלות יותר מאשר את הדברים הפחות המושלמים ושומרים על פרופורציות נכונות או משתמשים בשמלה כדי לאזן אותן. וכמובן שומרים על הנוחות שלנו. ביום כל כך ארוך ומפרך מאוד חשוב שיהיה לכן נוח. שמלות (גם ביום ביום) לרוב מחולקות לשני חלקים – העליון שיכול להיגמר מתחת לחזה, במותניים או בקו המותן התחתון והתחתון שהוא חצאית שיכולה להיות ישרה, נפוחה, נשפכת וכו'. לפעמים אני רואה נשים עם חזה גדול מאוד שבוחרות בשמלת סטרפלס ותוהה לעצמי: האם הן חשבו שלכבוד החתונה יקרה נס והחזה יקטן? ולכן, בואו נעשה תזכורת קטנטנה:

החלק העליון:

מחוך – מחוך יכול להיות דבר נהדר והוא יכול להיות מאוד מגביל. מחוכים מלאים שמגיעים מהחזה עד לקו המותן התחתון (איפה שהבטן מתחברת לגבעת ונוס) הם מחוכים שמאוד קשה ולא נוח לשבת כשלובשים אותם. אם מתעקשים לשבת כשלובשים מחוך כזה והוא לא איכותי הברזלים שלו עלולים להתעקם או להישבר ואז השמלה נהרסת ואת נראית בה זוועה. אז אם אתן בוחרות שמלה עם מחוך כזה – הוא צריך להיות איכותי מאוד. מחוך הוא טוב לבנות מלאות שרוצות להראות אסופות יותר, הוא יכול לגרום לחזה להראות גדול ויותר ולמותניים להראות צרות יותר ולכן יכול לאזן פרופורציות של חזה קטן ומותניים רחבים. בחורות שמנות או מאוד רזות במחוכים זה עניין אחר. זה לא באמת מרזה אלא נראה שלשמנות מאוד לא נוח, שזה צמוד מידי ולכן לא מחמיא וחסר תועלת. הרזות הופכות להיות עוד יותר רזות וזה מבהיל ולא מחמיא.

צמוד – כמעט ואין שמלת כלה שהחלק העליון שלה הוא לא צמוד רק חשוב לדעת איפה הוא צריך להיגמר. אם את רזה מאוד או חטובה מאוד הוא יכול להיגמר במותן התחתונה אפילו. אם את לא – כדאי שהוא ייגמר במותניים. כשחלק עליון צמוד הוא יכול להיות ממחוך אבל הוא גם יכול להיות בלי מחוך בכלל ואז אם את לא רזה או אסופה מאוד כדאי ללבוש מתחתיו מחטב. אבל גם אפשר לדאוג שיהיו בו כמה "ברזלים" כמו של מחוך שטיפה יאספו אותנו.

סטרפלס – אם כבר דיברנו על העניין… שמלת סטרפלס עם חצאית בגזרת A שמתחילה מאזור הבטן התחתונה היא מה שנקרא שמלת חתונה אמריקאית קלאסית. הרבה כלות אוהבות ללבוש סטרפלס ושוכחות שזה ממש לא מחמיא לכולן. סטרפלס מחמיא בעיקר לבחורות עם חזה קטן שהן גם רזות. בחורות עם חזה קטן שהן מלאות? סטרפלס רק ידגיש את זה. בחורות עם חזה גדול? גם אם מדובר במחוך אימתני שבאמת מחזיק – אם החזה לא יראה ינפול הוא יראה גדול עוד יותר, הוא ינזול מהשמלה החוצה בתזוזה ובכלל – סטרפלס הוא לא רק עניין של חזה קטן או גדול, הוא מושך תשומת לב לכל אזור הכתפיים, בית החזה, הזרועות והגב העליון ולכן הם צריכים להיות חטובים (לא בהכרח רזים מאוד) כדי שזה יראה אסתטי אותו חוק אגב עובד גם לגבי כתפיות ספגטי דקיקות. לבחורות מלאות ושמנות הרבה יותר מחמיא שמלות עם מעין חצי שרוול קצרצר/ כתפיות עבות או פשוט שמלה שהיא כמו גופיה ללא שרוול. 

גזרת אמפייר – כלומר שהחיתוך בין החלק העליון לתחתון הוא ממש מתחת לחזה. זו גזרה שמחמיאה לרוב הנשים, אבל אם יש בטן מאוד בולטת היא עלולה להפוך אתכן להריוניות וצריך לזכור שלפעמים החיתוך יכול להיות מתחת לחזה אבל החצאית תהיה צמודה בבטן ומתרחבת מהאגן בפעמון או A. בשמלות כאלו חשוב להקפיד שהחלק התחתון לא פעמוני מידי או נשפך מידי ישר מתחת לחזה  כדי למנוע מראה הריוני.

חיתוך במותן – אין הרבה כלות שלובשות שמלות שנחתכות במיקום האמיתי של המותן. בתכלס? זה המקום האידיאלי והנכון לחתוך בו שמלה וזה מחמיא לרוב הנשים. יוצר מותניים למי שאין לה, מדגיש מותניים למי שיש לה, מטשטש בטן בולטת ואגן רחב. אבל לרוב זהו סגנוון שעובד רק עם החלק התחתון הוא מבד טול נשפך. עם תחרות זה פשוט לא עובד. אני מאוד אוהבת כלות שבוחרות בזה והולכות עם זה לכיוון של שמלה קצרה עם פעמון מלא וכך נראות מאוד פיפטיז. 

חלק תחתון:

גזרת A – החלק התחתון שמחמיא לכולן הוא כזה שהחצאית בגזרת A, בין אם הבד נשפך או עומד – זה לרוב מחמיא. לנשים עם אגן רחב זה לא מבליט אותו, אצל רזות זה מטשטש אותו, ממש נהדר.

גזרה ישרה – בעייני זו גזרה לא נוחה כל כך, במיוחד אם את מתפרעת על רחבת הריקודים. היא מחמיאה לרזות שאינן כחושות מידי ויכולה להחמיא גם למלאות אם הבד יחסית רך או נשפך, אבל זה מאוד תלוי בחיתוך של החלק העליון – מתחת לחזה, מותן או אגן. 

נפח,הרבה נפח – מתאים בעיקר לרזות. נשים שמנות חושבות שזה מטשטש משהו, זה לא, זה רק מגדיל אותן יותר. ושוב – זה לא נוח וצריך לדעת איך לעשות את זה. לדעתי הרבה נפח נראה טוב שמשתמשים בהרבה שכבות של טול ובדים רכים. שמלות עם המון נפח מבדים עומדים תמיד נראות לי מגוחכות.

פעמון מלא – הרבה נשים מלאות ושמנות חושבות שוב שזה מטשטש, אבל אם יש לך אגן רחב (כמוני) זה יגדיל אותך בטירוף. אני למדתי את זה עם שמלות של "הל באני". לנשים עם אגן רחב מחמיא חצי פעמון. פעמון מלא מתאים לבחורות רזות וגם לשמנות ומלאות שיש להן אגן צר או ישבן שטוח.

שמלות קצרות – שמלות מהסוג הזה הן נוחות מאוד ויכולות להחמיא לרזות ומלאות. אם הולכים על סגנון שנות ה 50 אני הייתי ממליצה ללכת עד הסוף ולשים תחתית – פטיקואט שתתן נפח בפעמון. בעייני זה פחות מחמיא לשמנות או מלאות שיכולות פשוט לוותר על התחתית. אם השמלה בגזרה A או חצי פעמון זה גם נהדר ומחמיא וגזרה צמודה מאוד או ישרה תחמיא יותר לרזות בחבורה.

סיומת של "בתולת ים" – מרמייד. מדובר על שמלות שצמודות לכל אורכן ומהברכיים מתרחבות מאוד. זה יכול להחמיא לרזות ולמלאות, לשמנות ממש לא מומלץ. אבל זה לא נוח וזה סגנון מאוד דרמטי ותאטרלי שמתאים לנשים עם אופי מסויים ולאירוע מסוג מסויים. במקרה כזה פשוט חובה להכין שמלה שניה נוחה לריקושים. 

צבעים

בישראל כולם דבוקים יותר מידי ללבן משום מה. אני באופן אישי פחות אוהבת שמלות כלה לבנות, במיוחד לבנות של ממש – לבן נקי וזרחני. הוא לא מחמיא כמעט לאף אחד. על כהות עור הוא בוהק מידי, את הלבנות הוא מחוויר עוד יותר והוא קצת משעמם. אני אוהבת שמלות כלה בשמנת, קרם, שמפניה ואפילו זהובות, אפרסקיות, ורודות ופסטליות באופן כללי. 

עכשיו נמחיש את הכל באמצעות תמונות! באדיבות גוגל לרוב, כשלא אכתוב מאיפה השמלה 🙂

טעויות של מלאות:
אצל שתי השמאליות הסטרפלס לא נכון. מדגיש את הכתפיים, החזה נראה לא במקום ומאוד גדול. אצל השמאלית ביותר גזרה האמפייר גורמת לה להראות הריונית ואצל הימינית- מפתח הוי הרחב מידי בכתפיים מרחיב אותן ואורך ה 7/8 מנמיך אותה.

חצאי טעויות:

גזרת המרמייד מהממת והחיתוך בקו המותן נהדר אבל שוב, הסטרפלס מגדיל את החזה ומכביד את השמלה. כתפיות עבות היו משנות את הכל.

עוד אחת עם חצאית A מושלמת וסטרפלס שפוגם בלוק.

ולעומתן, מלאות שעשו את זה בצורה מושלמת!

מפתח ה V שמאריך את הצוואר, שרוולי תחרה שמסתירים זרועות לא חטובות אבל לא מכבידים את הלוק, אורך השמלה שמכסה את הברכיים, החיתוך של גזרת האמפייר נכון אבל החצאית בגזרה ישרה ולכן לא משמינה.

החצאית בגזרת A מחמיאה, מפתח חזה עמוק, חצאי שרוולים – נהדר.

אחת האהובות עליי. מפתח חזה נכון, מעין דמוי מעטפת. חיתוך והדגשה במותן, שרוולי תחרה קצרים וחצאית חצי פעמון שמאוד מחמיאה לה.

כתפיות דקות אבל לא דקות מידי, חיתוך אמפייר אבל הבד נוקשה וההתרחבות מתחילה מהאגן בגזרת A ולכן אין אפקט הריוני.

גם רזות עושות טעויות…

נפוח מידי , מכווצ'ץ' מידי, הבד הלא נכון, החגורה המוזרה והתכשיט באמצע, פשוט מצועצע מידי. רק הסטרפלס מושלם.

וזה כבר ברמות מחרידות לגמרי. המחוך השקוף הזול, החיתוך הישר של הסטרפלס, הנפח המוגזם, הצבע הלבן מידי.

השמלה היפייפיה הזאת היא של רינה בהיר, מעצבת מוכשרת עם מחירים נוחים מאוד. אבל גם כאן יש טעויות. אורך ה 7/8 שמקצר מאוד את הדוגמנית בשילוב עם חיתוך החלק העליון בקו המותן התחתון רק מקצר עוד יותר ומתקבל מראה גמדי במיוחד.

ועכשיו קצת נחת:

הכל כאן מושלם, האורך, מחשוף ה"סוויטהארט" של הסטרפלס, הנפח, הצבעים.

ככה לובשים אמפייר בלי להראות בהריון.

ככה לובשים מרמייד מושלמת. של גליה להב שהיא שוחטת ברמות ויש לה לפעמים דגמים מאוד "תראו איזה עבודה יפה ד"ר קליין עשה על החזה שלי" אבל לפעמים אני חושבת לעצמי שהיא באמת בורכה.

שמלות עם המון נפח, בלי להיות אפילו קצת פרחיות. נסיכתיות, קלאסיות.

עוד אחת מרשימה של גליה להב

לא מצאתי תמונה מלאה של השמלה הזאת אבל מכאן זה נראה מושלם. חיתוך נהדר במותן, מחשוף סוויטהארט ועליו תחרה.

ומי מפחדת מצבע?! אצלי אלו פחות או יותר הצבעים שהמלוות ובנות המשפחה ילבשו.

הכל פה פשוט מדהים. החיתוך במותן, הפפיון, הפרחים, השקיפות, הקשירות, הפעמון… התעלפתי.

בתור חולת פרחים השמלה הזאת המיסה אותי. פשוט יפייפה! הנפח, הפרחים, החיתוך במותן… הגרסא השמאלית יותר לטעמי.

אח, הצבע, השיפון… והאמפייר מושלם.

את זו שקלתי בתור שמלת ריקודים, היא מאסטי. אבל אלכס רוצה שאלבש שמלה ארוכה.

בתמונה הזו נתקלתי לפני שנים בנט והיא תמיד שמורה לי על המחשב. משחקי הטול, הצבעים והתחרה פשוט מרהיבים ומחשוף הגב מאוד מדוייק.

ועכשיו, חשבתי לשתף אתכן בתמונות של חברות שלי בתור כלות שעשו בחירות נכונות של שמלות…

תכירו את איימי היפייפיה! לא היה לי ספק שאיימי תבחר שמלה מושלמת אבל היא ממש התעלתה על עצמה. אני מכירה את איימי מהתואר הראשון, היא יפייפיה והיא לא בדיוק רזונת. היא ירדה במשקל לפני החתונה ועדיין מאוד חששה מהעניין של שמלת הכלה ובסוף השמלה שהיא בחרה פשוט מעולה לה! מפתח החזה "סוויטהארט", התחרה האיכותית, החיתוך במותן התחתונה, הנפח הלא מוגזם מידי ומחשוף הגב המקסים. סגנון השיער והאיפור יושבים בדיוק עם השמלה ועם האופי שלה. השמלה מ"עמנואל" ברחוב יפו בירושלים.

הדס המדהימה!
אני זוכרת שנתקלתי בתמונות שלה עוד לפני שהכרנו וכל כך התרשמתי מהבחורה המלאה עם הביצים שלא חנטה את עצמה במחוך, המתולתלת שלא טרחה להתעלל בתלתלים שלה והאיבזור המדהים עם נעליים ושעון צהובים! השמלה מ"שימקה" (שהיא מדהימה בעייני, כל מה שיש אצלה מרשים במחירים שפויים)

נוקי(השם המלא ממש לא שמור במערכת)

אז נוקי התחתנה לא מזמן, אנחנו "מכירות" מפורום חתונות. השמלה שלה נחקקה לי בזיכרוון עוד מהתמונה הראשונה שהיא העלתה לפני החתונה שבה שמתי לב למשהו קטן שהפריע לי והיא הקשיבה לי ומצאה פיתרון וזה פשוט יצא מושלם. הצבעים, הטול, התחרה, החיתוך במותן, המחוך והאיבזור. היא הרגה אותי לגמרי. אני פשוט מאוהבת לגמרי. שקלתי להשאיל ממנה את השמלה בתור שמלת ריקודים, אבל בסוף וויתרתי על הרעיון. היא עיצבה אותה ותפרה אותה גולדה התופרת.

טל היפייפיה!
עם גוף כמו של טל קשה לטעות אבל היא בהחלט עשתה בחירה טובה ויפה של שמלה קלאסית, סטרפלס, נשפכת, נחתכת במותן והנעליים שלה הרסו לי את הבריאות לגמרי. השמלה של ליהי הוד. צילום: אילן סבירסקי

שמנה לב לעליונית התחרה המיוחדת שנתפרה לחופה (ולבעל החתיך)

מייקי!
מייקי המהממת הלכה עם קונספט הפיפטיז עד הסוף עם האיפור, האיבזור והשמלה. כמובן שהיא לגמרי זכתה בליבי. השמלה הוזמנה מכאן:  http://www.vivienofholloway.com/en/category/50s%20Halterneck%20Satin%20Dress/1950s-halterneck-satin-dress/73/  והצלם הוא ברצי גולדבלט.

שלומית מיגאי (שלא הייתה כאן בהתחלה כי המייל שלה הגיע באיחור!) המאפרת המוכשרת שתפרה לעצמה את השמלה המדהימה והמיוחדת כולל המחוך! פשוט הורסמת.

עד כאן לשמלות כלה להיום… אז איך השמלה שלי נראית? קרמית, עם פרחי תחרה גדולה ולא נפוחה במיוחד 🙂 תמונות בעוד חצי שנה. בינתיים נשאיר אתכן עם ה save the date שיוליה טייץ המדהימה עיצבה לנו.

נשיקות

זוהר