נבחרת הבלוגריות המדהימה שלי!
פשוט נמאס לי מכתבות שצצות כל שני וחמישי על "בלוגריות האופנה/האיפור המוצלחות ביותר בישראל" כשחצי מהן לא מוכרות לי בכלל ומהחצי השני אני וחברות שלי הרבה יותר מוצלחות…
מה זה בלוגרית מוצלחת בעייני?
מה זה בלוגרית מוצלחת בעייני?
קודם כל זה לא כוסית שמעלה רק פוסטים על מה שהיא לובשת/אוכלת וההשקות שהיא הולכת אליהן. זה לא בלוגרית עם המון תמונות ומעט מלל. בתחום האיפור זה לא בחורה שרק עושה סקירות והשוואות (שסליחה, אבל ברובן – הן רחוקות מלהיות מקוריות) או מעלה את איפורי היום שהיא עושה שתמיד נראים כמו אותו איפור. קודם כל זה לא ממש מעניין אותי מה לובשים/ אוכלים אנשים אחרים ולאן הם הולכים. אם הייתי רוצה לראות דברים כאלו אז הייתי פשוט קוראת מגזינים. אותי מעניין יותר מה יש לאנשים להגיד. בלוג זה יותר כמו טור אישי בעייני והוא צריך להיות עם מלל, אופי, עם דעות ולרוב גם עם חשיפה של החיים והאופי של מי שכותב אותו. כמובן שמי כותב אותו צריך להיות מוכשר בכתיבה ולדעת איך למשוך קוראים להישאר, לעשות מנוי. זה מה שמגדיר בלוג טוב בעייני ולצערי, אין הרבה כאלו בארץ. מעבר לבעיה שיש לנו של יחסי יח"צ ובלוגריות והרבה בלוגים הם פשוט פלטפורמה מטורפת לפרסומות שלפעמים הן גלויות יותר (כשאומרים שהמוצרים התקבלו מיח"צ) ולפעמים הם לא – כשהעובדה הזאת מוסוות היטב תחת טייטלים כמו "מה קונים ליום האישה?". ברוב הכתבות על בלוגריות טובות מופיעות בדיוק אלו שאני לא אוהבת, אז החלטתי לכתוב פוסט על אלו שאני דווקא מעריכה ואוהבת שהן כולן מקומיות – גאווה ישראלית!
אופנה
שמה עין – דיאנה סוסנר
דיאנה היא בלוגרית בדיוק מהסוג שאני אוהבת. יש לה פה גדול, ביקורות נוקבות, היא יודעת לפרגן כשצריך, היא כותבת פשוט נהדר והיא חושפת מעצמה ומהחיים שלה. הכרתי אותה עד שהיא כתבה בתפוז ובהתחלה לא ממש הסתדרנו אבל היום אנחנו כבר חברות טובות והיא בינתיים "עברה דירה". היא כותבת על הכל, לא רק על אופנה והיא חולקת איתי כמה וכמה אובססיות. היא מתלבשת מאוד אדג'י ומאוד "היא". לא תמיד זה לטעמי אבל אני תמיד אעריך את התעוזה ואת המגניבות של האישה הזאת!!
נעלולה – שרון קפלן
טוב, שרון היא אהבת חיי. היא כותבת לפעמים פוסטים קצרים עם פשוט תמונות של נעליים, אבל היא גם סוקרת קולקציות, מוצרים, שירותים, השקות בצורה מאוד מאוד כנה ולא מתנצלת ואני פשוט אוהבת אותה. הבלוג שלה הוא בעצם מעין אתר ואפשר למצוא בו הרבה דברים מעניינים, היא אחת הבלוגריות המוצלחות בארץ גם מבחינת טראפיק והיא אדם אמיתי, פשוט ומקסים (ושכל הקנאים יחיו ויסבלו). היא הבלוגרית הראשונה שאמרתי לה "אבל רגע, את לא לבושה כל כך אופנתי ואת לא ממש מתאפרת, איך את יכולה לכתוב על אופנה?" והיא ענתה "אפשר לכתוב על אופנה בלי להיות צרכנית של אופנה" והבלוג שלה הוא הוכחה לזה שהיא פשוט צודקת. מה שכן, אני תמיד מעדיפה אנשים כמו שרון – פשוטים שאומרים "לא מתאים לי להתאמץ", על קורבנות אופנה… חוצמיזה, שיש לה כזה מבנה עצמות מדהים בפנים, שהיא יכולה מבחינתי ללבוש שקים וזה יעבוד.
Poing Of Fashion – שיר וורבל
שיר מתעסקת בכל מה שאני לא. היא כותבת הרבה על אייקוני אופנה, מותגי יוקרה, אופנה עילית, מגזינים ומבחינתי הבלוג שלה ממש מעשיר את הידע שלי בתחום שאני ממש רחוקה ממנו ולא מבינה בו. אני בחורה עממית שלא עוסקת בדברים שאני לא יכולה להשיג. היא פותחת לי דלת לעולם הזה ויש לה כתיבה פשוט קולחת ונהדרת. הייתי רוצה לראות קצת יותר ממנה – משיר, האישה, החיים, האדם בבלוג, אבל זה כי זאת אני.
קלבה אין גלאם טאון – יעל רגב
אני ויעל רגב ניהלנו מערכת יחסים בעיקר של שנאה. כשהיא עוד הייתה יותר אנונימית לא כל כך הבנתי את הכתיבה שלה, הרגשתי שהיא מאוד לא אוהבת את עצמה, לא אוהבת שומן ואנשים שמנים ולא הבנתי בכלל מה בעצם הבוטום ליין של הטקסטים שהיא כותבת. אבל יעל התבגרה, השתנתה. אני חושבת שהיום היא במקום מאוד אחד בחיים וגם בבלוג ובטורים שהיא כותבת ב XNET נושבת רוח אחרת שאני מאוד מאוד אוהבת. היא מאוד ניסתה להשפיע בנושא המידות הגדולות בחיים האמיתיים, בתכלס. לצערי יש הרבה בלוגריות שצועקות על מידות גדולות אבל בעיקר רוצות לקדם את עצמן. היא מקדמת את עצמה אבל נאמנה למאבק שלה, שלי, של כל מי שמעל מידה 40. היא דיווה, היא בחורה גדולה ואפשר להעביר הרבה ביקורת על הלבוש שלה אבל היא לא מתנצלת על הגודל שלה, לא מנסה להסתיר אותו והיא כותבת מחוננת עם חוש מאוד מפותח לאסתטיקה, פה גדול וחוסר היסטרי באלוהים…
Miss Sin – אלה דובין
אלה היא מקעקעת בתחילת דרכה. היא אישה מלאה אדמונית ומשגעת, אוהבת פינאפ ורוקבילי, היא יפייפיה, מקועקעת ומעניינת. בעייני קעקועים הם אקססוריז לכל דבר ומדובר באופנה שהייתה בעבר ותישאר לנצח. אבל צריך לדעת איפה לעשות קעוקעים ואצל מי, צריך להבין קצת איך קעקוע טוב או רע נראים, אלה מספקת המון חומר למחשבה, המון ידע וחושפת את הקוראים שלה להמון מקעקעים מוכשרים ועבודות מדהימות. הרבה אנשים מעולם האופנה מקועקעים, מי יותר ומי פחות אבל הרבה, אני חושבת שיש בקעקועים משהו מאוד ארטיסטי ומיוחד, והם יכולים להיות החצנה יפייפיה של זהות.
בשמלה שגם לי יש 🙂
איפור וטיפוח
Danra's Vault
דנרה היא אולי הבלוגרית האנונימית היחידה בסביבה, ובטח היחידה שאני קוראת. היא פשוט עושה פוסטים יפים ומרהיבים על איפור וטיפוח והיא בעצם נותנת לכל פוסט מעין נושא – Them. רוב בלוגריות האיפור והטיפוח סוקרות מוצרים לכשעצמם או אחרי ההשקות אז דנרה ממש לא. היא מקדישה למשל פוסט לצבע מסויים, לטרנדים כאלו או אחרים ומשלבת בתוכם את המוצרים הרלוונטיים. רוב המוצרים הם כאלו שהיא מקבלת מיח"צ והם מוצרים יוקרתיים. עם זאת – זה לא מונע ממנה לתת ביקורות אמיתיות וכנות (עוד משהו שחסר לנו פה…). היא מאוד מאוד "יסודית" כמו שאני אומרת לה בחיבה ומתכוונת ל"חופרתתתתתתתתתתתתת" 🙂 אני מודה שלא תמיד אני מתעמקת בטקסט אבל זה כי איפור וטיפוח פשוט פחות מעניינים אותי. הבלוג שלה פשוט מעולה והיא ללא ספק אחת הבלוגריות הטובות ביותר שיש לנו.
לי כמובן מאודדדדדדדדדד מפריע העובדה שהיא כלל לא נחשפת. אבל מצד שני, זה רק מראה כמה שהיא אובייקטיבית. היא לא מחפשת לעשות כסף מהבלוג שלה או להתפרסם. זה התחביב שלה, והיא עושה אותו בצורה מקצועית. היא אחת הבלוגריות היחידות ביקום שאשכרה נותנות לי השראה. שאני קוראת פוסט שלה ואני רצה לעשות איפור בצבע מסויים או לק בגוון מסויים… זה מאוד מאוד נדיר עבורי.
לי כמובן מאודדדדדדדדדד מפריע העובדה שהיא כלל לא נחשפת. אבל מצד שני, זה רק מראה כמה שהיא אובייקטיבית. היא לא מחפשת לעשות כסף מהבלוג שלה או להתפרסם. זה התחביב שלה, והיא עושה אותו בצורה מקצועית. היא אחת הבלוגריות היחידות ביקום שאשכרה נותנות לי השראה. שאני קוראת פוסט שלה ואני רצה לעשות איפור בצבע מסויים או לק בגוון מסויים… זה מאוד מאוד נדיר עבורי.
מהמעט שהיא מראה לנו, נראה שהבחורה כוסית לא קטנה 🙂
Art Of Make-Up – טל פלג (פורת לשעבר, מזל טובבבב!!!!)
טל היא מאפרת, אבל לא סתם מאפרת… הבחורה באמת אמנית והאיפורים שהיא עושה מדוייקים ומוקפדים ברמות שפשוט אין דברים כאלו. אני באמת חושבת שהיא אחת המאפרות המוכשרות ביותר שקיימות היום לא בארץ, בעולם. אני לגמרי מעריצה שלה. היא גם מצלמת את ההפקות שהיא עושה ומעבדת פשוט מדהים ועדין בפוטושופ – אני אפר ועפר לרגליה, בחיי. מאוד שמחתי שהיא פתחה בלוג כי יש לה המון ידע להעביר הלאה וזה ממש כיף ללמוד ממנה, היא כותבת נהדר והיא יחסית מאוד טרייה. היא יפייפיה ומיוחדת ואני פשוט מקווה שהיא תישאר כזאת 🙂
ויש לי פינה אחת קטנה ומיוחדת:
הבלוגים שחבל שלא נכתבים
האישה של רנואר – שהזכרתי בפוסט הקודם ובפוסטים אחרים, היא אישה שמנה שמתלבשת נהדר והלוואי שהיא תפתח איזה בלוג אופנה!
מירית – יש מי שמכיר אותה מפורום אופנה מלאה והיא וותיקה מאוד בפורום איפור, בחורה שתמיד מעניין אותי מה יש לה להגיד על אופנה ועל איפור.
חן סגל – סטייליסטית הורסת שכתבה בלוג נהדר וסגרה אותו וביאסה את חיי. תחזרי! בבקשה!
קופסאות קימורים – בלוג נהדר שכתבה חגית גינצבורג על עניין המידות והדימוי העצמי שגם כן נסגר. בבקשה, תשקלי את זה?
עד כאן בנושא הבלוגריות האהובות עליי, כולן נשמות טהורות.
נ.ב גדול במיוחד, שבוע האופנה לכלות
למי שציפתה לפוסט בנושא שבוע האופנה לכלות, הוא לא יקרה.
הייתי בערב הגאלה אתמול והתאכזבתי מאוד. ההאנגר 11 מלא בדוכנים של מעצבים שמציגים 5-7 דגמים שלהם, כמובן במידות הכי קטנות שקיימות. קיבלנו צמידי ויאייפי אבל אפחד לא טרח להגיד לנו איפה הרמת הכוסית ולכן התייבשנו בלי מים או אוכל כי אין שם שתייה או אוכל – כמו שאמרתי לחברה שלי "כלות לא צריכות לאכול, הן צריכות להיכנס למידות המיניאטוריות האלו איכשהו". האירוע היה מאוד חובבני, הדוגמניות היו ברובן לא מקצועיות, כולן כמובן היו מאוד מאוד רזות עם הרבה סיליקון. הדגמים שהוצגו היו של כמעט כל המעצבים הישראליים המובילים ואני ספרתי בדיוק 3 דגמים שאהבתי.
ברוב הדגמים לא היה קשר בין החלק העליון לתחתון, השמלות היו חשופות מידי, התפרים, הבדים והגימורים היו מאוד לא איכותיים (השמלה שלי מסין יותר איכותית. באמת). האיפור היה מאוד לא קשור לשמלות ומאוד גס – עיניים מעושנות עם זוויות חיצוניות בולטות, שפתיים קורליות מאט והשיער היה נראה מאוד דביק ולא עשוי טוב (תודה למיקי בוגנים).
אני בעיקר הרגשתי שאני מאוד שמחה שלא קניתי או שכרתי שמלה בארץ. קיבלתי תמורה הרבה יותר שווה לכסף שלי באיביי, באמת.
בקומה למעלה היו דוכני תכשיטים שרובם הציגו תכשיטי עאלק ווינטאייג' משמימים (ואני חולה על זה, אבל דיי, בחייאת ראבק) וה"היילייט" שלי היה הדוכן של B & Ko ששייך לענבל מימרן מהמותג Hnoey B ולשותפה חדשה שלה – אפי. התכשיטים מאוד אחרים ומיוחדים. לא ווינאטייג' ולא פלסטיק. אני אפילו לא יודעת איך להגדיר אותם, אבל אני שמה לינק לעמוד הפייסבוק. ענבל היא פשוט בחורה מדהימה וכייפית וגם השותפה שלה מקסימה!
http://www.facebook.com/B.and.Ko
הייתי בערב הגאלה אתמול והתאכזבתי מאוד. ההאנגר 11 מלא בדוכנים של מעצבים שמציגים 5-7 דגמים שלהם, כמובן במידות הכי קטנות שקיימות. קיבלנו צמידי ויאייפי אבל אפחד לא טרח להגיד לנו איפה הרמת הכוסית ולכן התייבשנו בלי מים או אוכל כי אין שם שתייה או אוכל – כמו שאמרתי לחברה שלי "כלות לא צריכות לאכול, הן צריכות להיכנס למידות המיניאטוריות האלו איכשהו". האירוע היה מאוד חובבני, הדוגמניות היו ברובן לא מקצועיות, כולן כמובן היו מאוד מאוד רזות עם הרבה סיליקון. הדגמים שהוצגו היו של כמעט כל המעצבים הישראליים המובילים ואני ספרתי בדיוק 3 דגמים שאהבתי.
ברוב הדגמים לא היה קשר בין החלק העליון לתחתון, השמלות היו חשופות מידי, התפרים, הבדים והגימורים היו מאוד לא איכותיים (השמלה שלי מסין יותר איכותית. באמת). האיפור היה מאוד לא קשור לשמלות ומאוד גס – עיניים מעושנות עם זוויות חיצוניות בולטות, שפתיים קורליות מאט והשיער היה נראה מאוד דביק ולא עשוי טוב (תודה למיקי בוגנים).
אני בעיקר הרגשתי שאני מאוד שמחה שלא קניתי או שכרתי שמלה בארץ. קיבלתי תמורה הרבה יותר שווה לכסף שלי באיביי, באמת.
בקומה למעלה היו דוכני תכשיטים שרובם הציגו תכשיטי עאלק ווינטאייג' משמימים (ואני חולה על זה, אבל דיי, בחייאת ראבק) וה"היילייט" שלי היה הדוכן של B & Ko ששייך לענבל מימרן מהמותג Hnoey B ולשותפה חדשה שלה – אפי. התכשיטים מאוד אחרים ומיוחדים. לא ווינאטייג' ולא פלסטיק. אני אפילו לא יודעת איך להגדיר אותם, אבל אני שמה לינק לעמוד הפייסבוק. ענבל היא פשוט בחורה מדהימה וכייפית וגם השותפה שלה מקסימה!
http://www.facebook.com/B.and.Ko
היילייט נוסף היה לפגוש את ליטל, מהזוג שזכה ב"היפה והחנון" (זה הגילטי פלז'ר שלי, תכירו). היא כבר מהסדרה הצטיירה לי כבחורה פשוט מתוקה ומצחיקה, אינטלנגטית יותר מהבחורות סביבה וטאלנט רציני. והייתי ממש חייבת להגיד לה את זה שראיתי אותה! אז הלכתי על זה לגמרי. היא הרגה אותנו מצחוק שאמרה ש"הראש שלי ממש כבד, יש לי אדנית על הראש" וכשאמרתי לה שהיא ממש לא הייתה צריכה להגדיל את החזה היא ענתה ב"תמיד רציתי ואמרתי שאעשה אחרי הלידות אבל הציעו לי בחינם! אז עשיתי!" פשוט קרועה!!! אני פשוט לא יודעת איך היא עדיין לא מגישה איזו פינה בטלויזיה, זה כל כך מתאים לה… (באותו נושא, נתקלתי בקטיה מ"חלומות מפלסטיק", דוגמנית – ילדה יפייפיה שעשתה ניתוח חזה בהשפעת המנהלת שלה, היא בחורה יפייפיה שמאוד דומה לבר רפאלי ולא יכולתי לא להגיד לה שהיא יפייפיה, וגם היא לא הייתה צריכה את זה – היא חייכה את החיוך המהפנט שלה, צחקה ואמרה "תודה", נו אולי יום אחד היא תוותר עליהם…)
הייתי חייבת לצלם אותה ולהצטלם איתה, הורסת! לצערי אני לא זוכרת של מי השמלה הזו, שהיא באמת יפה בעייני.
וזו הדייט שלי, הדס המהממת שגם צילמה את התמונה העליונה ואת הבאות.
נשיקות לכולכן עד הפוסט הבא,
פסח כשר ושמח! 🙂
