אאוטפיטים, התחדשויות ו"יש לי מה להגיד על זה!"

וול, לונג טיים לא עשיתי פוסט כזה ויש לי קצת הרבה על מה לקשקש וכמה מעשים טובים לעשות. הפעם נתחיל מקצת קשקשת…

1. דימוי גוף, מימדי גוף וסטיילינג

בזמן האחרון צצים כמו פטריות אחרי הגשם כל מיני "קורסי סטיילינג לשמנות" / "הכשרת סטייליסטיות לעבודה עם נשים שמנות" וכל מיני "מומחיות בהלבשת שמנות" והכי אהוב עליי: "סטיילינג לנשים אמיתיות" / "קולקציה לנשים אמיתיות". אני לא יודעת אם זה יותר מצחיק אותי או מעצבן אותי כל הסיפור הזה.

ראשית, אני לא מצליחה להבין למה שמנות ומלאות כל הזמן יוצאות דופן וצריכות להיות מוגדרות כקבוצה משל עצמם. סטייליסטית טובה יודעת להלביש נשים בכל הגדלים. אין צורך שהיא עצמה תהיה שמנה או מלאה כדי שתלביש טוב מלאות, בדיוק כמו שאני לא צריכה להיות פטיט כדי להלביש בחורות במימדים האלו. לסטייליסטית צריך להיות חוש לאסתטיקה, הבנה באופנה ובטרנדים והכרה של מבני גוף שונים, איכויות של בגדים והכרה של שוק הבגדים בארץ. חלק מהדברים האלו בעייני הם מולדים, וחלק נרכשים. זה בדיוק כמו שסטייליסטית טובה תדע להלביש חילוניות ודתיות בלי שום קשר למה שהיא.
שנית, מתחיל להימאס לי מכל טרנד הנשים האמיתיות האלו. כבר מזמן כתבתי את זה – אין דבר כזה נשים אמיתיות. מה הרזות לא אמיתיות? אני אמנם פרו אידיאל יופי יותר בריא ויותר מלא מהנוכחי אבל אתן לא תמצאו ציטוט אחד בבלוג שלי שבו אני משתמשת במונח הזה ומבטלת נשיות של חצי מהנשים בעולם. כל הנשים הן נשים אמיתיות. רזות, שמנות, מלאות, רגילות. כולן אמיתיות. יש לי בעיה עם זה שאנשים מסויימים מנסים להעצים חלק מהאוכלוסיה הנשית ע"י פגיעה בחלק אחר שלה. כבר נמאס לגמרי מכל מלחמת הרזות-שמנות ההזויה בטירוף הזאת. לא ברור לי למה נשים שמנות חייבות למתג את עצמן כ"דיוות", "אמיתיות" וכ"סקסיות" יותר מנשים רזות ולא ברור לי באותה מידה למה נשים רזות מטיפות לכל השמנות לרזות ומבקרות את המשקל שלהן. אני לא מבינה למה כולן לא יכולות לאהוב את עצמן ולאחת את השניה כפי שהן. החברות שלי הן כולן רזות, הרבה יותר רזות ממני ומעולם לא נתתי לאפחת מהן את התחושה שהיא פחות אישה ממני, כי זה פשוט מאוד לא נכון.
לצערי הרב המיתוג הזה של "סטיילינג לשמנות" הוא טרנד שתופס טרמפ על אותה מלחמה של עולם האופנה. דוגמניות פלאס סיז ובגדי פלאס סיז זה עיסוק חם וטרנדי כרגע ויש אנשים שפשוט תופסים על זה טרמפ. הם לא כאלו מוכשרים ולא באמת מנסים לקדם שינוי שטווח המידות יגדל או שאידיאל היופי יתרחב – הם פשוט דואגים לתחת של עצמם בצורה הכי פשוטה שאפשר – הם משחקים על קלף פסיכולוגי. שאנחנו אוהבים לשמוע כמה אנחנו מדהימים ובסדר והצד השני הרבה פחות טוב מאיתנו וכמה שנוח לנו בסביבת אנשים שנראים כמונו.
הדבר היחיד שזה מקדם זה שנאה בין נשים, קנאה ורשעות וכמובן – את הכסף בכיסים של אותם אנשים.
כשהייתי טיפשה מספיק בשביל לנסות לגלוש בפורום אופנה מלאה חוויתי על בשרי את השנאה הזאת. הייתי פשוט המומה שנשים שמנות זעמו שגולשות בפורום הזה נשים במידה 42-46, הגדירו אותנו כ"מידות ביניים" ואמרו שאין לנו שום זכות להגיד כמה שקשה לנו למצוא בגדים או קשה לנו עם עצמנו, כי להן הרבה יותר קשה ואנחנו בכלל שם רק כדי לסחוט מחמאות על המראה שלנו. אני לא מבינה למה כל השנאה וההתמסכנות הזאת טובה. ניוז פלאש: לנשים באשר הן – יש קושי למצוא בגדים. לנשים באשר הן – יש תחושות לא נעימות כלפיי הגוף שלהן וחוסר ביטחון עצמי.
אין לזה קשר לגודל, לגיל, למשקל, להעדפה מינית או לדת. יש לזה קשר לדימוי מעוות ומושלם מידי שהמדיה מטפטפת לנו מגיל 0.
ולכן, סטייליסטית באשר היא – גם אם היא רזה, גבוה ויפייפיה – כשהיא טובה, היא מבינה את התחושות של אישה במידה 50 והיא תדע איפה ואיך להלביש אותה בצורה הכי טובה, מתאימה ומחמיאה שיש. יכול מאוד להיות שלאישה שמנה יהיה יותר בנוח עם סטייליסטית במימדים שלה, אבל זה בטח שלא מעיד על טיבה, על הכשרתה ועל המקצועיות של אותה סטייליסטית.
אני לא מרבה להתייעץ עם אחרים לגבי מה ללבוש ואיך אבל בפעמים הבודדות שאני עומדת מול הארון ופשוט לא יודעת מה ללבוש, אני מרימה טלפון לחברה מהממת ומוכשרת שלי – חן סגל שמה, סטייליסטית כבר עשור, רזה ממני בלא יודעת, 20 ומשהו קילו?! והיא מייעצת לי מה ללבוש! אפילו שהיא הרבה יותר רזה ממני ויותר מזה – אנחנו מתלבשות ההיפך לגמרי אחת מהשנייה ולפעמים חושבות ממש ההיפך על טרנדים/גזרות/טכניקות שקשורות לסטיילינג. אבל היא טובה כי היא מבינה את הראש שלי, אותי והיא יודעת מה אני אוהבת וגם מה מחמיא לי, אז היא יכולה לייעץ לי. ואני סומכת עליה בעיניים חצי עצומות (אני לא סומכת גם על אלוהים בעיניים עצומות. AKA: אני פאקינג מאפרת את עצמי בחתונה שלי! יש יותר קונטרול פריק מזה?!).

2. בובות וברביות

בדיוק בגלל דימוי הגוף והיופי המושלם מידי והלא הגיוני הזה צצות תופעות כמו הילדה הזאת:
http://www.youtube.com/watch?v=ojYBcMFkdfY
שעושה כמיטב יכולתה כדי להראות כמו בובה וגם מראה לילדות אחרות איך להתאפר כמוה. אין ספק שזה פחות מטריד מאשר שהילדה שלך תשתכר, תעשה סמים ותחזור מאוחר מידי הבייתה, אבל מה שמדהים זה שאמא שלה בראיון שהן העלו לערוץ לא מבינה למה זה מעוות לגמרי שאידיאל היופי שהבת שלה מחקה הוא אידיאל לא אנושי בכלל…
אני מאוד מקווה שהילדה הזאת לא תגדל להיות הצעירה הזאת:
http://www.ifeel.co.il/page/20305
שעברה עשרות ניתוחים פלסטיים כדי להראות כמו ברבית.
היא פשוט נראית מפחיד. אין לה הבעות בפנים, העיניים ריקות, הפרופורציות שלה מטורפות לגמרי – חזה וישבן ענקיים לעומת מותני צרעה… ואני תוהה לעצמי, היא בת 21, מאוקריאנה, מי שילם על הניתוחים האלו? ובבלוג שלה רואים שהיא מטיילת בכל העולם ולא עובדת בכלום בעצם. לכן יש לי תחושה מאוד חזקה שיש פה שוגר דדי פסיכופט שלקח בחורה מעורערת וחסרת ביטחון והפך אותה לבובת מין אנושית… אבל אין שום ספק שהרדיפה אחרי השלמות הזאת נובעת מאידיאל יופי מעוות לגמרי שנשים חשופות אליו אבל גם גברים. הרבה פעמים אנחנו מדברים על מה האידיאל הזה עושה לנשים ולרוב אנחנו לא מדברים על גברים. אני קוראת לזה "דור הפורנו". גברים שמבחינתם אישה = מה שהם רואים בפורנו. חסרת שיער גוף לחלוטין, חזה גדול ומותניים צרות מאוד – רזות עם חזה גדול, כשפי שרובנו יודעים – זה משהו שבד"כ לא קורה בצורה טבעית, מאופרת תמיד, על עקבים גבוהים ומעבר לפן החיצוני יש עניין של החפצה וצייתנות שזה האידיאל שרואים ברוב הפורנו.

3. Girl With Curves

אין הרבה בלוגים של בחורות יפות שמצטלמות יפה בחוץ שאני קוראת כי לרוב זה פשוט משעמם וכמו מגזין – להסתכל בתמונות והתוכן לא ממש מעניין. במקרה שלה – זה פשוט נהדר! הבחורה היא מלאה, מתולתלת, גדולה (מזכירה לכן מישהי? O_O) ומתלבשת מהמם!!! פשוט מקור להשראה וכיף להסתכל עליה. יש לי רק הערה אחת לגביה – היא מסופרת גרוע. אבל זאת לא אשמתה, קשה מאוד למצוא בחו"ל ספרים שיודעים להתמודד עם תלתלים. אי לכך – קשה גם למצוא בנט מדריכים לתסרוקות על שיער שמתולתל מטבעו, רוב הבנות עם שיער חלק או מוחלק. עצוב.
http://girlwithcurves.tumblr.com/

פינת בע"ח

מה לעשות, יורז טרולי אוהבת מאוד מאוד מאוד חיות (כנראה שיותר מבני אדם). רובכן יודעות שאני מגדלת דב קוטב קטן ומתוק בן 4 שקוראים לו טדי. הוא מרמנו מעורב שאימצתי דיי מהרחוב ואני אוהבת אותו אהבת נפש שקשה לי לתאר במילים. הכלב הזה הוא פשוט התינוק שלי לכל דבר. יש לו את בעיות המשמעת שלו לפעמים, אבל הוא פשוט חכם ואנושי בצורה מדהימה. הוא אחד הדברים היחידים ביקום שגורמים לי לדבר אליו בקול תינוקי ולקרוא לו בשמות חיבה קורעים מצחוק כמו "גוזלי" (במשקל 45 ק"ג), "טדושקה" (אמא שלי אשמה בזה) ו"דב דובון" שזה בעצם חלק מהשם שלו… הוא פשוט הכניס הרבה אהבה ורוך לחיים שלי ושל אלכס. לעשות איתו טיולים זו אחת מהנאות החיים שלי.

ככה הוא נראה כשלקחתי אותו: (הם גדלים מהר הילדים..וכן, אני לובשת חגורת ניטים, מכנסיים מקורדורי ומגפיי פלטפורמה של חשפניות. עכשיו שדיברנו על זה – בואו נעבור הלאה!)

אז מעבר לזה שאני מאוד אוהבת בע"ח בכלליות וכלבים בפרט יש לי חולשה לעזרה לבע"ח, במיוחד כשאלו בע"ח שחברות שלי מגדלות או מחזיקות אצלן לאומנות ולכן החלטתי לנצל את הבמה שיש לי בכדי לנסות לעזור לשתי חברות שלי. אם תוכלו – תפיצו גם אתם ותעזרו במה שתוכלו. זה ממש לא קל להיות בע"ח במדינה שלנו.

1. לאלי, כלבה עם לב זהב

לאלי, פקינזית מעורבת בת כ-8, דובונית מצחיקה, מתוקה ופשוט מותק של כלבה, מחפשת בית מיוחד כמוהה שיבין שגם כלבים עיוורים הם כלבים שמחים שמתפקדים היטב 🙂 לאלי מחוסנת, מעוקרת ומחונכת לבית! למרות העיוורון שלה, לאלי עצמאית לחלוטין, כלבת בית נוחה מאד, יודעת לעלות ולרדת מדרגות ושמחה לטיולים ולעצמות לכרסום.תימסר תמורת סל אימוץ דרך "תנו לחיות לחיות". נמצאת בבית אומנה ברמת גן. לפרטים: 0543534909

זו הקבוצה בפייסבוק שאפשר להפיץ אם במקרה לא התאהבתם בה: http://www.facebook.com/pages/%D7%9C%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%9E%D7%97%D7%A4%D7%A9%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%AA/222941207753464?sk=info

2. פריצי החתול הפצוע

אז פריצי זה סיפור עוד יותר עצוב וכואב.
פריצי בעצם הורעל ונפצע ובגלל טיפול לקוי של וטרינר המצב שלו רק החמיר. הוא חתול של חברה שלי, שנכונה לטפל בו ולהציל אותו לא משנה מה. עלויות הטיפול בו מגיעות ל 10,000 ש"ח שזה פשוט סכומים מטורפים לחלוטין לזוג צעיר לשלם עבור הטיפול הזה ולכן הם מגייסים תרומות. גם אם תוכלו לתת 10 ש"ח – זה יעזור הרבה. כל שקל משנה כאן…
תרומות יתקבלו גם באמצעות הפייפאל: segalc83@gmail.comוגם בהעברה בנקאית: בנק לאומי 10, סניף 827, חשבון 09360043, לפקודת בי״ח וטרינרי האוניברסיטאי ,עבור החתול פריצי.

ונעבור למשהו אופטימי:

אאוטפיטים!

זה מה שלבשתי ליומולדת של אלכס עם המשפוחה בערב שחיתות בפאפאגאיו. LBD ישנה נושנה, סריג מרנואר, נעליים של אירגיולר צ'וייס, חגורה שבאה עם השמלה הצהובה מקסטרו. את האיפור התאמתי לחגורה ואם אתן רוצות לדעת איך לעשות איפור כזה, זה פה:
http://www.youtube.com/watch?v=DCyoxgbRqgc&feature=g-upl

השמלה של נעמה בצלאל מהעונה שעברה אבל עוד נמכרת שם! עגילים ונעליים ישנים, איפור צבעוני ומדליק 🙂

מאחד הימים הקרירים שהיו עדיין… הכל פה ישן נושן, השוס זה העגילים של נטע ליבנה 🙂

אאוטפיט של "קפצתי לספרייה לצלם מאמרים". שמלה מהקיץ שעבר, פרח מHM, נעליים ישנות ומצב רוח טוב 🙂

זה אחד האהובים עליי…
נלבש ליום ההולדת של אלכס עם חברים. שמלה מגולף לפני שנתיים בערך… נעלי עקב מטורפים וישנים של ג'וזף ומצב רוח סקסי במיוחד. התאפרתי במעושן כבד וירוק ואיבדתי עם שרשרת יהלומים ורובי של אמא, עגילים מגולדפילד וגרנט שקיבלתי במתנה מאלכס החודש סתם כך 🙂

זה גם היה מין לבוש "יצאתי לעשות משהו וחזרתי" כי אפילו לא טרחתי להתאפר…
חצאית אהובה וחרושה מגולף, חולצה מנעמה בצלאל.

חנכתי את השמלה החדשה מ HM בטוטאל לוק מHM… איפור כתמתם, חגורה ופרח מ HM, עגילים מתנה מחברה ולק כתום של שיק.

עוד אחד מיוחד ואהוב עליי!
הגשתי רפראט לפני שבועיים על תכשיטי ילדות יהודיות במרוקו ובתימן והתלבשתי, התאפרתי והתאזברתי ברוח הרפראט!
חצאית אדומה – כמו אבני הרובי והאלמוגים שהיו בתכשיטים וסימלו פריון.
חולצת תחרה – כמו עבודות הפיליגרן.
שרשרת וצמידים עם אוריינטצה מרוקאית ומרעישה שבמרוקו נועדו להבריח שדים,
עגילי ציפורים – מוטיב מיוחד וחשוב לתכשיטים של נשים יהודיות עירוניות
ולקינוח – איפור ערבי עם המון שחור שיזכיר לי את ה"כחל" שהן מרחו שנועד להגן על גופן מהשתלטות של שדים.

שמלה ישנה ואהובה מקסטרו, חגורה ישנה מ HM ושיער שהתארך בטירוף!

"הלכתי לחפש עבודה"
חולצה חדשה ב 20 ש"ח(!) מתמנון, חצאית ישנה מגולף, חגורה נעמה בצלאל, עגילים מנטע לבנה ונעליים של פלייפוט.

נעליים חדשות ומשוגעות!
רכשתי את היפייפיות האלו בשופרא, הן של פואטיק לייסנס שזו חברת הבת של אירגיולר צ'וייס. האאוטפיט נבנה סביבן ולכן כלל ירוק ודובדבנים אבל יצא פחות מוצלח ממה שחשבתי כי השמלה קצרה ממה שזכרתי. לא נורא, שתראו שגם לי יש נפילות 🙂

"קיבלתי תואר!!"

הלכתי לטקס קבלת תואר בשבוע שעבר. בעיקר בשביל ההורים שלי ולקח לי שעות להתארגן.
ידעתי שצריך משהו אלגנטי אבל לא רציתי להיות משעממת. רציתי משהו בלי מחשוף בחזה או בגב, אבל לא למות מחום – תסבוך רציני.
בסוף הלכתי על החולצה הזאת מרנואר (שאני חייבת לרכוש בעוד צבע!), חצאית עפרון קלאסית וישנה מגולף, נעליי עקב קלאסיות של פלייפוט, עגילים של נטע לבנה, קלאץ' שחור פאייטים ישן. האיפור והלק התכתבו עם עם הבגדים והאבזור.

נלבש לערב עם חברים.
הפריטים מוכרים לכן מלמעלה, רק השילוב שונה… האיפור כתום-שחור.

זה לוק שכבר ראיתן כאן למעלה בגרסת החורף שלו, אז זו גרסת הקיץ. הלכתי לראיון עבודה ולכן הלכתי על לוק מאוד "בטוח". לא חשוף וסקסי, אבל לא משעמם ומאוד מאוד "אני". עם איפור קלאסי לחלוטין.

שמלה מרנואר, התאמתי את האיפור והעגילים לחלק מההדפס של השמלה. הצללית הבהירה, הסומק והשפתון (שבהם אני מאופרת גם בתמונה למעלה) הם חדשים של פופה ואתם יכולים לשמוע עליהם ולראות אותם כאן:
http://www.youtube.com/watch?v=XIowxhgJTQs&feature=g-upl

אני מאוהבת בנעליים האלו!
רכשתי את השמלה הזו מקסטרו, יש לי אותה גם בצהוב ומדהים שהיא נראית אחרת לגמרי… זה היה יום נהדר זה שבו התלבשתי כך! החגורה נרכשה ב 10 ש"ח מחנות שקר כלשהו בירושלים.

והיה לנו סופ"ש ארוך מאוד שכלל חג עם הרבה בגדים בהירים או לבנים שכפי שאתן יודעות – אהובים עליי מאוד! 🙂

אז בשישי לבשתי את השמלה הזו שהיא ישנה ואהובה עליי מחנות בשם "ברנרד" שנסגרה כבר. איבזרתי אותה באדום ובדב חמוד אחד שמתפנק עליי!

בשבת לבשתי את השמלה האהובה שלי מנעמה בצלאל שכולכן מכירות…
והתאפרתי באיפור פינאפי שכלל צללית תכלת עד הקפל וצללית בהירה עד הגבה, את הלחיים והשפתיים הפכתי לקצת יותר ורודות. הוספתי שרשרת פנינים שנראתה לי מושלמת ללוק הזה. הצלליות והסומק הן אלו מלמעלה 🙂

השמלה הזו היא בעצם גולת הכותרת של שבועות!
היא נרכשה בסבב קניות עם אמא בנעמה בצלאל עודפים במחיר בדיחה של 150 ש"ח! המחיר המקורי עליה הוא 1550 ש"ח! רכשנו אותה ב 90% הנחה! היא מאוד שונה מהגזרות הרגילות שלי. האורך כמעט מידי והחיתוך הוא של drop waist – חיתוך של מותן נמוכה, או "נופלת" בתרגום חופשי. לי בתור היסטוריונית של אופנה זה צעק "שנות ה 20!". אני יותר טיפוס של שנות ה 50 (כמו השמלה ממש פה למעלה) אבל אין לי כלום שמזכיר את שנות ה 20 וזה היה נראה לי נהדר לגוון קצת. השמלה הזאת קצת מוחקת את המותניים שלי, אבל גם מטשטשת את החזה הגדול והאגן הרחב למרות החיתוך לרוחב – את כל הקימורים. וזה למעשה בדיוק מה שהן ניסו לעשות באופנה של שנות ה 20, סוג של men repller, קצת אנדרוגיני ופחות נשי. אגב – זה עבד. אלכס חילק לי מחמאות שנעו בין "את נראית כמו אנגרי בירד" ל"את נראית כמו קורפס ברייד", בעוד שהנשים סביבי התלהבו מאוד, במיוחד אמא שלי כי גם לה יש ידע בהיסטוריה של האופנה.
לו הייתה לי שרשרת פנינים ארוכה זה היה מושלם, אבל הסתפקתי במה שהיה והתאמתי את האיפור(כבד מאוד ומבגר נורא, אני יודעת, תאשימו אותם בשנות ה 20! הרגשתי קצת כמו בטי בופ.. וכן, וויתרתי על השפתיים המוקטנות זה היה מוגזם) ואת השיער לתקופה – עד כמה שאפשר כי שלי ארוך מאוד. נגיעות של בורדו בלק ובציפורניים היו פשוט מושלמות לכאן. תסלחו לשמלה שמצטלמת נורא בתאורה בגינה או בבית, ככה זה שהבטנה היא מסאטן – בצילום היא ממש "נשרפת" מהאור וכל קמט או בליטה בולטים עוד יותר. אני אצרף בסוף תמונה מהמראה שבה הצבע יותר נכון וככה השמלה יותר נראית במציאות.

ולהפוך כמה תמונות לשחור לבן זה פשוט מתבקש כאן:

היום לבשתי את אותה השמלה, רק בלוק הרבה יותר רך, רומנטי וקליל כדי שאלכס לא ישנא אותי לנצח 🙂
הצללית המשגעת שעליי היא של חברת עפרה, קיבלתי אותה להתנסות ואני אסקור אותה ועוד מוצרים שלהם בקרוב מאוד ואעלה סרטון לערוץ – אז תשארו מעודכנות! שרשרת רובי ויהלומים שקיבלתי מאמא, עגילים תואמים גם כן מאמא וצמיד תחרה של נטע לבנה שמתכתב נהדר עם התחרה של השמלה. סנדלי וודג' חומים שריככו את המראה.

כפי שהבטחתי – תמונה מהמראה שיותר מייצגת…

עד כאן להיום, היה ארוך אבל נראה לי שמהנה במיוחד!
אני אשמח לקבל תגובות, הערות, בקשות… ואתן מוזמנות לקבוצה של הבלוג והערוץ בפייסבוק:
http://www.facebook.com/groups/138229979559538/

נשיקות!

זוהר

נ.ב

1. כשרכשתי את הנעליים משופרא היה שם את אותו הדגם בצבעי כתום – ורוד, וויתרתי עליו כי לדעתי הגוונים האלו הרבה פחות מחמיאים לגוון העור שלי אבל אם אתן בהירות – זה יהיה לכן מושלם!

2. מצאתי סופסוף נעלי סירה מושלמות עבורי שלא משטיחות לי את הרגליים ולא מכוערות בטירוף + יש אותן בכל הצבעים שאני אוהבת. רק כמה התאכזבתי שגיליתי שהן עולות 250 ז"ח לזוג בלי הנחה על הזוג השני כמו על שאר החנות בגלי. לכן הן נותרו בחנות. אחזור אליהן כשיהיה סופעונה.