מקודשת מקודשת מקודשת!

אז בדיוק היום לפני שבוע התחתנו 🙂
היה מקסים ומושלם ואני מבטיחה לכתוב פוסטים (כן, ברבים כי אין טעם להעמיס על אחד) בנושא ברגע שהתמונות יהיו אצלי אבל כרגע עוד אין ממש תמונות מקצועיות, מי שתשרוד עד סוף הפוסט תקבל כמה טיזרים (הלו! אתן שם מאחור! ראיתי שאתן גוללות את הדף ישר למטה! נוט פריטי!).
בינתיים, קיבלתי תמונות נוספות מהחינה מאחי שהן פשוט מהממות אחת אחת והיינו בשבת חתן שדאגתי לצלם שם את מה שלבשתי שקשור לחתונה 🙂

נתחיל מתמונות מקסימות מהחינה שצילם אחי היקר שהוא צלם חובב עם ציוד מאוד מאוד יקר, יצאו תמונות מקצועיות וכל מה שה"צלם" השני (הלוא הוא מיכאל חבר שלנו) לא תפס, יוסי תפס. אז זה פשוט נהדר שיש לנו הכל. פרטים על החינה יש בפוסט הקודם למי שפספסה ורוצה פרטים.

🙂

תמונה מקסימה של החינה של הרמוני על אחיינית שלי אלה

אני ולירון שתמיד נראות באמצע פלירטוט 😛

ולהבדיל אלף הבדלות אני ועידו תמיד בעיצומם של חפירות…

תכירו את אלה ועידן. היא אחיינית שלי והוא אחיין של האיש שלי והם פשוט "מיני מי" שלי ושל אלכס (התלתלים שלה, הבלונד שלו, הצבעים…) והכי מצחיק שהם ממש זוג, מחזיקים ידיים וביחד ואפילו נועלים את עצמם בשירותים בכל הזדמנות אפשרית כי "יש לנו סודות" 🙂

מתוקים בטירוף, אמרנו?

וזה לירי, אחיין אחר ומתוק בטירוף שלי 🙂

נכנסים לאולם משועשעים במיוחד…

תמונה שאני סתם כך אוהבת

לא הוא לא עף מהמוזיקה, אלא מהוודקה P:

קצת איפור!

חוטפת לי את לירי מאחי (זה הצלם)

הכי משעשע זה שבכל מסיבה או הזדמנות שבה מצלמים אותי הרבה תמיד יש אותי + פרצופים ביקורתיים במיוחד. מעניין מי התלבש מחריד שקיבל ממני מבטים כאלו 🙂

האבות המרוצים והמשועשעים שלנו

אמא שלי המושלמת עם קערת החינה המהמממת!

את אבו עלי ואשתו אתם כבר מכירים!

זה קלוזאפ ידיים נהדר לטעמי.

וזה קלוזאפ נהדר שלי P:

בכניסה לאולם עם תהלוכת המגשים

המבטים הביקורתיים…

שהתחלפו מהר בחיוכים 🙂

קלוזאפ נהדר על קעקועי החינה ועל צמיד הטניס שקיבלתי

סבתא עונדת לי את הצמידים (אלו צמידים מרוקאיים עירוניים קלאסיים שחלמתי עליהם מגיל 0 בערך)

נשיקת תודה לסבתא הכי מדהימה בעולם

זאת תמונה ענקית, אין לנו מושג מה אמרתי לו שם 🙂

ולסיום, כי אין כמו אמא שלי בעולם…

טוב צריך להמשיך לפי הסדר ולכן עכשיו קצת מהחתונה 🙂
מה עשיתי יום לפני החתונה? נסעתי לים! חיפשתי נואשות טרמפ ומי שנתנה לי טרמפ הייתה מישהי שהכרתי דרך הבלוג, טל מעולם לא פגשה אותי אבל התאים לה לנסוע לים בשבת והיא נסעה עד אליי לבית שעה, לקחה אותי לים, בים פגשנו את דיאנה "שמה עין" ההורסת, צחקנו והשתזפנו ואז טל החזירה אותי לבית. לא יאמן איזה אנשים טובים יש בעולם…

נתחיל מקצת מאחורי הקלעים!

זה היה המניקור שלי – גרדיאנט זהוב. הבסיס הוא שוגר דאדי של אסי, מעליו גרדיאנט עם שני לקים גליטרים – אחד כסוף-זהוב-ורדרד שנקרא "ביג מאני" של סאלי הנסן והשני לק נצנצים זהוב של שיק.

הנעליים הו הנעליים! הזמנתי אותן מאיביי לפני שנה בערך, הן עלו 250 ש"ח בערך. 15 ס"מ והאמת שהיה לי ממש נוח למעט טיפוס ההרים שלפני החופה. אני ממש מצטערת שהחלפתי אותן איך שהגעתי לאולם, פשוט פחדתי שלא אספיק להחליף אותן לפני הריקודים.

את השיער שלי עיצבה מייקי מיכל אריאל, שהיא חברה יקרה ומוכשרת. זה התחיל מרולים.

ובאמצע זה נראה כך:

אני מודה לאל על המצאת הסארטפונים כי בלעדיהם לא היו לנו תמונות!

חברה שלי עשתה לשנינו פאפראצי בחדר חתן כלה.

מחליפה נעליים

והחתן נח קצת

מתרגשים בדרך לחופה

את הזר שלי הכין אחי היקר, את שאר הפרחים שזרנו יחד. אני ממש מחכה לתמונות של הפרחים, עמלנו עליהם רבות!

קיבלנו טיזר אחד מהצלם שפשוט הפיל אותנו מהרגליים. אני נג'ס בטירוף לאופיר כי אני מתה לראות את השאר!

ודודה מקסימה שלי דאגה להשאיר לנו דירה מקושטת ויפה לליל הכלולות 🙂

החתונה הייתה באמת מושלמת ואנחנו עדיין מקבלים טלפונים מאנשים שאומרים שזאת החתונה הכי יפה שהם היו בה, ושהדיג'יי היה אלוף, האוכל היה מדהים ואנחנו היינו מרגשים.
אה כן, היה לנו ריקוד שעליו היה אמון ידין מילר וחברה שלי הסריטה בסרטון מתוק ומשעשע 🙂
 http://www.youtube.com/watch?v=gub7T0NhcIU&feature=youtu.be

לי היה קשה להיפרד מסטטוס הכלה ויומיים אחרי החתונה כשיצאנו לסידורים לבשתי שמלה לבנה מבית נעמה בצלאל ושמתי בשיער את הפרח מהחתונה. (אל תברחו אחרי התמונה! יש משבת החתן תמונות של השמלה השניה 🙂 )

את שבת החתן שלנו העברנו במרכז ציפורי ביער ירושלים.
זה בית הארחה במיקום קסום, חבל שהיו שם כמה דברים לקויים במיוחד…
ראשית אנחנו ישנו בקומפלקס נפרד שנקרא "בית קנדה" שמרוחק כמה דקות צעידה מהבניין הראשי ומאוד הכעיס אותי שלא דאגו לשים גם שם מחם וכיבוד. בשביל כל דבר נאלצנו ללכת לקבלה, אפילו לא הייתה אופציה של להתקשר. איך שהגענו חטפתי מיגרנה ממטהר האוויר שהם משתמשים בו ותודה לאל החליפו לנו חדר. כשהגענו לקומפלקס הראשי גילינו שהוא משופץ והרבה יותר נעים מ"בית קנדה". הבאסה הגדולה הייתה שהבריכה של המלון היא בריכה עירונית והיו בה 800 איש בערך ולכן וויתרנו על התענוג. גם השירות היה צולע ואם הולכים להתארח בירושלים ורוצים להסתובב בעיר זה רעיון רע, כי זה מלון שמרוחק ממרכז העיר. מעבר לזה דווקא האוכל היה מצויין ושבת עם המשפחה זה תמיד כיף אבל דורש הפסקה אח"כ!

עניין הבריכה ביאס אותי מאוד כי במיוחד בשביל שבת החתן הלכתי וקניתי בגד שלם כי פאדיחה לי ביקיני ליד כל המשפחות. הוא עלה 250 ש"ח במשביר, הוא של גדעון אוברזון והוא מקסים אבל יש רק אישיו אחד איתו – הוא במידה 44 שאני נאבקת להיכנס אליה. אם היה 46 הייתי לוקחת אבל לא היה. בד"כ אני קונה 42 בבגדי ים, כשאני לוקחת 44 (כמו האדום המנוקד) אני מתחרטת על זה כי בגד הים נופל לי במים. במקרה הזה 42 בכלל לא עלה לי על התחת ו 46 זאת מידה שלא קיימת. מה נסגר איתך גדעון?!
ועוד יותר התבאסתי כי בגלל הבריכה התוודתי בפני אבא שלי על הקעקוע אחרי 4 שנות שתיקה. זה דווקא עבר בשלום, אבל עשיתי את זה לחינם.

אז לפני שיצאנו לבשתי שמלה חדשה של נעמה בצלאל, היא עלתה ליי 400 ש"ח אחרי 20% הנחה + הנחת יומולדת + נקודות. אבל היא האחרונה שנשארה בסניפים הירושלמים והיא בול במידה שלי אז הייתי חייבת לקחת אותה. נעלתי איתה את הסנדלים האהובים שלי של האשפאפיס.

הבד שלה מנוקד בעזרת רקמה ולא הדפס ואני מתה על זה! לצערי זה פשוט לא עובר בתמונות.

התאפרתי בגווני ורוד-בורדו וענדתי שרשרת ועגילי פנינים מתאילנד.

בשבת עצמה פשוט ניצלתי את ההזדמנות ללבוש בשנית את שמלת הריקודים שלי שידעתי שכנראה לא יצא לי ללבוש שוב. אמא שלי תפרה אותה, מבחינת חומרים היא עלתה אולי 100 ש"ח. את החגורה הרכבנו מבאקל שהזמנתי מאיביי ב 12 דולר וסרט סאטן שהיה לנו בבית. יש משהו אחד שחסר לה, בחתונה היה למטה סרט תחרה שסגר אותה יפה אבל הוא הפך לשחור והניסיונות לנקות אותו לא עבדו אז פשוט הסרנו אותו. אני מתה על השמלה הזאת, היא מאוד נוחה ומשוחררת והסגנון שלה מאוד יווני.

קלוזאפ על החגורה

ועל התכשיטים שלי – טבעת אירוסין, נישואין וצמידים של סבתא.

ענדתי עגילים יפייפיהם של נטע לבנה המדהימה ששלחה לי אותם במתנה לפני החתונה (עם שרשרת תואמת כי אני פריקית של סטים)

סידרתי את השיער בצמת צד פרועה והוספתי את הפרח הזהוב שגם כן שמתי בחתונה (ברגע שהחלפתי שמלה החלפתי גם פרח ונעליים),התאפרתי עם פלטת הנייקד בגוונים זהובים חומים וסגרתי את הכל עם סומק וגלוס קורליים.

האיש החתיך שלי לבש חולצה תכולה ומכנסיים אפורים מרוברטו.

לסיכום אשאיר אותכן עם תמונה שלנו

אני לא יכולה לחכות לקבל את התמונות ולהתחיל עם פוסטים של החתונה! 🙂

מקווה שנהנתן,

נשיקות