כמה רחוק תלכו עבור אהבה? Isabel Marant pour H&M
אני לא באמת צריכה לספר לכן כמה הבלוג הזה השתנה במהלך השנים, רובכן כאן מההתחלה.
אתן יודעות שהתחלתי מצילומים עצמיים במראה כשאני עומדת על המיטה בחדר השינה הפיצפון שלי במעונות. כשהתחלתי גם אמרתי שבגדי מעצבים באשר הם לא מעניינים אותי ואהבתי לקנות בגדים בחנויות עלומות שם וכמה שיותר בזול, אפילו תמיד הייתה לי רשימת מחירים של "כמה אני מוכנה לשלם עבור פריט?". בזתי לאנשים ששילמו על שם יוקרתי, תיעבתי את המשפט "על איכות משלמים" ושנאתי את המגוחכים האלו שעמדו בתור לקולקציות קפסולה של HM.
אתן יודעות שהתחלתי מצילומים עצמיים במראה כשאני עומדת על המיטה בחדר השינה הפיצפון שלי במעונות. כשהתחלתי גם אמרתי שבגדי מעצבים באשר הם לא מעניינים אותי ואהבתי לקנות בגדים בחנויות עלומות שם וכמה שיותר בזול, אפילו תמיד הייתה לי רשימת מחירים של "כמה אני מוכנה לשלם עבור פריט?". בזתי לאנשים ששילמו על שם יוקרתי, תיעבתי את המשפט "על איכות משלמים" ושנאתי את המגוחכים האלו שעמדו בתור לקולקציות קפסולה של HM.
ובכן, ב 4 השנים שעברו מאז שפתחתי את הבלוג גדלתי, השתנתי, התפתחתי. אופנה הפכה להיות לא רק תחביב אלא מושא תשוקה שממלא דפים על גבי דפים כאן, במגזין הסטודנטים שאני כותבת בו, ובמחקרים שלי באוניברסיטה. אופנה הפכה להיות מרכיב בלתי נפרד מהחיים שלי והיא הפכה גם לפרנסה עבורי. חלק מהעניין שהלך וגבר הגיע גם למעצבי אופנה בינלאומיים, בעיקר כשהתחלתי לחקור על אופנה במאות 19-20 שאז התפתחה ההכרה בהם כאמנים והמעמד שלהם בחברה הפך מ"תופרים" פשוטים ל"מעצבי על".
איזבל מארנט היא אחת השגעונות החדשים שלי.
איזבל מארנט היא אחת השגעונות החדשים שלי.
היא באה אליי עם שגעון האוברסייז, הדנים, המתכות הכסופות, שילוב ההדפסים, הסוודרים הגדולים ונעלי הספורט עם הפלטפורמה. מי שמכיר את הסגנון של איזבל יודע שכל האלמנטים האלו מופיעים בקולקציות שלה. איזבל היא משהו מיוחד בעייני. השילוב בין פריטי נונשלנט-אוברסייז-יוניסקס נוחים ופשוטים לפריטים מוקפדים-נשיים-סקסיים אצלה הוא פשוט מושלם. היא לוקחת את הטרנדים האלו למקומות שבחורה במימדים שלי יכולה ללבוש בלי להרגיש ענקית.
אני מאוהבת בכל מה שהיא עושה! בפרינטים האצטקיים, באלמנטים של לבוש בוקרים, בנוחות במידה הנכונה, בסוודרים, אפילו במותן הנמוכה ואני גם מאוהבת בה! אני מאוהבת בחיוך הנצחי והאמיתי שלה, אני מאוהבת ביכולת שלה להסתובב בלי איפור, עם שיער מאפיר ועם קמטים בעולם האופנה עמוס הילדות המושלמות ולהראות כל כך נהדר! אני מאוהבת בביטחון העצמי שקורן ממנה, ב"אמיתיות" שלה, אני מאוהבת בצניעות שבה היא מדברת על עצמה ובזה שהיא לובשת את הבגדים שלה. איזבל מארנט היא מי שאני רוצה להיות בעוד 20 שנה והיא השראה עצומה מבחינתי.
אני מאוהבת בכל מה שהיא עושה! בפרינטים האצטקיים, באלמנטים של לבוש בוקרים, בנוחות במידה הנכונה, בסוודרים, אפילו במותן הנמוכה ואני גם מאוהבת בה! אני מאוהבת בחיוך הנצחי והאמיתי שלה, אני מאוהבת ביכולת שלה להסתובב בלי איפור, עם שיער מאפיר ועם קמטים בעולם האופנה עמוס הילדות המושלמות ולהראות כל כך נהדר! אני מאוהבת בביטחון העצמי שקורן ממנה, ב"אמיתיות" שלה, אני מאוהבת בצניעות שבה היא מדברת על עצמה ובזה שהיא לובשת את הבגדים שלה. איזבל מארנט היא מי שאני רוצה להיות בעוד 20 שנה והיא השראה עצומה מבחינתי.
כששמעתי לראשונה על שת"פ שלה עם HM ממש התרגשתי! שיתופי הפעולה מעולם לא נראו לי אטרקטיביים עד כדי כך. כלומר, ראשית היח"צ של HM מתעלם מקיומי (או מחרים אותי, לא ברור) ושנית – לא היו שת"פ שהתרגשתי מהם כל כך. לאנווין הוא בהחלט אחד מהמעצבים האהובים עליי, אבל לא היה לי מה לעשות עם שמלה שכזאת. ורסאצ'ה זה פשוט בגדי פרחות בעייני, מארני לא לטעמי, מרג'יאלה היה מוזר לי מידי ואז הגיעה איזבל! פינטזתי על כמה פריטים מהקולקציה וכיאה לאחרונת עלובות הנפש ידעתי בדקה ה 90 על ה"פריסייל" שנערך לעיתונאים, בלוגריות ומקורבות. שלחתי מייל ליח"צ והפלא ופלא – זכיתי להתעלמות. ביקשתי מחברה לקנות לי את הפריטים במכירה והיא צדה רק שניים אז הבנתי שאין מנוס מלהגיע הבוקר לעזריאלי.
חשבתי לעצמי שלצאת מהבית ב 7 וחצי זה מספיק עונש, ואני אהיה שם ברבע ל 9. תיארתי לעצמי שאעמוד בתור שעה וחצי או שעתיים, אחטוף לי אחד מהסוודרים, אשלם ואברח. חשבתי גם שלאנשים יש שכל בראש ולמי שלא גר באזור ירושלים אין מה לעשות עם סוודרים ענקיים כאלו.
אז חשבתי.
הגעתי בשעה המתכוננת והיה כבר תור של בערך 150 איש כשהחנות נפתחה ב 9:30. השמועה אמרה שמכניסים קבוצות של 20 יש ל 10 דקות בכל נגלה וחשבנו שזה בטח ירוץ מהר אבל ממש לא. אנשים התנהגו בכזאת בהמתיות שהיה צריך לסדר מחדש את המתחם כל הזמן מה שעיכב מאוד את הכניסה. התור היה מלא בפאקצות ובחורות שהקשר בינן לבין אופנה קלוש. הן הגיעו כי זה נשמע להן כזה הוט קוטור שהן חייבות בארון, אפילו שהן לא מצליחות להגות את שם המעצבת. בין הנוכחים היו גם אנשים שהיו בפריסייל ורצו עוד פריטים. נכנסתי למתחם בשעה 11:30 כלומר אחרי שעתיים וחצי בתור. כבר הייתי מיוזעת, עייפה, כאבו לי הרגליים ואז גיליתי שלא נשאר כלום. מה זה כלום? לא נשארו בכלל סריגים, לא נשארו גופיות או חולצות, לא נשארו נעליים או אקססוריז בכלל. מה נשאר? כמה זוגות מכנסיים, חצאיות בודדות, שמלות והמון ג'קטי בוייפרינד. זה הכל? כן. זה הכל. בשביל זה עמדתי בתור כמעט שלוש שעות. גיליתי שהגבילו את האנשים ל 10 דקות במתחם, אבל לא הגבילו אותם מלקחת כמויות של פריטים ובטח שלא מלמדוד במשך שעות.
מעבר לעובדה שהתרחקתי עד כדי כך מהעקרונות שלי שהסכמתי לעמוד בתור כמו איזו מסכנה, עשיתי את זה לחינם. מצאתי סוודר אחד שהיה בסדר, הלכתי איתו לקופה והיה שם תור של שעה וחצי, הסתכלתי עליו, הבנתי שיש לי משהו דומה של ברשקה ושאני ממש לא מתכוונת להמשיך בפסטיבל המשפיל הזה. הנחתי אותו ויצאתי החוצה, בדרך אמרתי ל 200 הבחורות בתור "תלכו הביתה, לא נשאר כלום".
מעבר לזה שהתאכזבתי, כעסתי מאוד. המצב הריק של הסטנדים לא קרה בקבוצה אחת שנכנסה לפני, אלא כבר לפני זה. מישהו מעובדי hm יכל היה להיות פשוט בן אדם ולספר לנו מה נשאר כדי שנוכל לבחור ללכת. בתור הסתובבה בחורה שעבדה שם וכששמענו שמועות על דברים שנגמרו היא הרגיעה אותנו שיש מספיק מהכל ולכולם ולא להילחץ. אני מזכירה לכן, עמדו בתור כשיצאתי 200 נשים שלהן בטח נשארו פירורים, אם בכלל. בחישוב שלי, נכנסו לפני בערך 120 נשים שחיסלו כמעט לחלוטין את הקולקציה. כשעמדתי בתור הבנתי איך זה קרה – רוב הנשים לקחו 4 פריטים ומעלה. אבל מעבר לזה, הייתה מכירה מוקדמת כמו שאמרתי, היה מי שטען שלא הביאו אליה הרבה סחורה אבל היה מי שאמר שהייתה שם כמות סחורה עצומה וגם התנפלות נרואית.
הבנתי היום שזה בסדר גמור לעמוד בתור גם 10 שעות בשביל משהו שבאמת רוצים, בשביל פריט שהוא צעד אחד קרוב יותר לאישיות שנערצת עליך, לאופנה שאת לא יכולה להרשות לעצמך.
מה שלא בסדר זה לתת לאנשים לעמוד שעות בתור בשביל כלום, בשביל אכזבה. אני נדהמת מכמה שהאנשים שם ב hm יכולים להיות מרושעים ומנותקים. עמדו בתור הזה נשים הריוניות ונשים שבאו עם הילדים שלהן, עמדו שם גם בחורות כמוני שנורא רצו פריט אחד ולברוח במהירות וחיכו 3 שעות עבור שומדבר.
אמרו לי בפייסבוק שהנה, גם אני נפלתי בפח והם יצרו באזז שלא יצא לי ממנו כלום. תרשו לי לספר לכם משהו hm, אני לא נפלתי בפח. אתם אלו שהפסדתם אותי. אני לעולם לא אגיע לעמוד בתור עבור אף שת"פ שלכם ואני לא אקדם אותו אצלי. מעבר לזה שמאות המנויות ואלפי הקראים שלי ידעו שזה הפרצוף האמיתי שלכם. זה בסדר גמור לרצות למכור ולייצר באז. אבל צריך לשמור על קצת צלם אנוש וכבוד בסיסי כלפיי האנשים שאת כספם אתם יודעים לקחת.
מה שלא בסדר זה לתת לאנשים לעמוד שעות בתור בשביל כלום, בשביל אכזבה. אני נדהמת מכמה שהאנשים שם ב hm יכולים להיות מרושעים ומנותקים. עמדו בתור הזה נשים הריוניות ונשים שבאו עם הילדים שלהן, עמדו שם גם בחורות כמוני שנורא רצו פריט אחד ולברוח במהירות וחיכו 3 שעות עבור שומדבר.
אמרו לי בפייסבוק שהנה, גם אני נפלתי בפח והם יצרו באזז שלא יצא לי ממנו כלום. תרשו לי לספר לכם משהו hm, אני לא נפלתי בפח. אתם אלו שהפסדתם אותי. אני לעולם לא אגיע לעמוד בתור עבור אף שת"פ שלכם ואני לא אקדם אותו אצלי. מעבר לזה שמאות המנויות ואלפי הקראים שלי ידעו שזה הפרצוף האמיתי שלכם. זה בסדר גמור לרצות למכור ולייצר באז. אבל צריך לשמור על קצת צלם אנוש וכבוד בסיסי כלפיי האנשים שאת כספם אתם יודעים לקחת.
אני אמשיך לחלום על הקרדיגנים של איזבל ובכל פעם שאענוד את העגילים והצמיד הזיכרון שלי ממנה יהיה מתוק-מר.
ויום אחד עוד אתפנק לי בפריט אמיתי שלה, ולא איזבל מארנט מייד אין צ'יינה פור hm ובינתיים, אתכרבל לי בסוודר של ברשקה.
ויום אחד עוד אתפנק לי בפריט אמיתי שלה, ולא איזבל מארנט מייד אין צ'יינה פור hm ובינתיים, אתכרבל לי בסוודר של ברשקה.
(function(d){
var js, id = 'facebook-jssdk'; if (d.getElementById(id)) {return;}
js = d.createElement('script'); js.id = id; js.async = true;
js.src = "//connect.facebook.net/en_US/all.js#xfbml=1";
d.getElementsByTagName('head')[0].appendChild(js);
}(document));
9 Comments
אילה בדים-דים
עצוב. ונשמע לי מוזר שאנשים פשוט מחסלים את מה שיש בלי קשר לטעם אישי או למחיר.
שמחה שלא קנית בסוף.
zohar
אני לא שמחה 🙁
אנונימי
זוהר,
אני בדר"כ מאוד אוהבת לקרוא אותך ומאוד מעריכה את הכנות (גם של הפוסט הזה) שלך. אין ספק שאני מסכימה איתך לגבי הנושא הכללי של הפוסט- ההתנהלות של H&M בזויה לחלוטין (ולא רק בקולקציות כאלו אגב, אני אישית לא מוכנה לקנות בחנות הזאת בגלל שלא משנה מתי אני מגיעה תמיד יש תורים הזויים לתאי המדידה ולקופות) ואני מבינה את הכעס.
רק דבר אחד הציק לי וזה היו כמה הערות קטנות שנכתבו: הפאקצות בתור שאת טוענת שכל קשר ביניהם לבין אופנה מקרי לחלוטין (ובינינו- טעם זה כזה דבר מגוון, איך אפשר להחליט את זה על מישהו? וגם אם כן, האם זה הופך את העובדה שהן רוצות לקנות מהקולקציה ללא בסדר?), הסוודרים שחשבת שלאנשים שלא גרים בירושלים אין טעם לקנות (אני אישית גרה במרכז ולא משנה כמה שכבות אני אשים ועם המגפי אג שלי אני קופאת מקור. ויש כמוני עוד המון)
דווקא בגלל שאהבתי את הפוסט הדברים הקטנים האלו היו קצת מיותרים לטעמי (ואני מקדימה תרופה למכה- אני מבינה שאת בטח תגידי שלך לא, אני רק חווה דעה)
בכל מקרה אני מקווה שהנימה שלי לא הייתה קשה או משהו כי אני כן מאוד אוהבת את הבלוג 🙂
שבת שלום!
zohar
לא קשה ולא כלום, זכותו של כל אדם לדעתו… בעייני זה נורא טיפשי לקנות פריט מקולקציה רק כי הוא ממותג יותר ולא כי הוא שמיש לך וזה דבילי לעמוד בתור שעות עבור פריט שאין למעצבת שלו משמעות עבורך. הפוסט בין כה כבר נכתב, הוא לא יעבור עריכה. מבינה שלך זה מפריע ומקבלת את זה…
שבת שלום!
Peacha
אני יכולה להבין את הבאסה הגדולה שמלווה אותך בעקבות זה. כשיש "שיגעון" בראש למשהו, ויש אפשרות להשיג אותו- תוצאה כזו בהחלט מוציאה את האוויר.
ההתנהלות של אייצ' אנד אם מזעזעת
zohar
מתברר מאחת העובדות שאחרי הנגלה השלישית הרב כבר נגמר. שתביני, אני נכנסתי בנגלה ה 8!!!! אף אחד לא חשב להגיד לנו… לא יאומן.
אנונימי
עמדו נשים הריוניות בתור?? חחח, כן את צודקת, HM היו צריכים להתחשב בהן. הרי הן עמדו בתור לחלוקת מטרנה. אה, לא? בתור לקניית בגדים?
כולכן חבורת פאקצות. כל אחת ואחת שעמדה בתור הזה.
ולנוון זה לא מעצב, זה בית אופנה, חמודה.
גם הקשר בינך לבין אופנה עילית הוא מקרה בהחלט, את יכולה לנוח.
zohar
איפה קראת שאמרתי שלאנווין הוא מעצב? אני מעדיפה להיות פאקצה מאשר כלבה ממורמרמת שמתחבאת מאחורי מעטה של אנונימיות כדי להשאיר תגובות ניבזיות לאנשים זרים.
מי שצריכה פה לנוח – או בעיקר – להתאפס על איזה לוזרית היא, זאת את.
וזה לא משנה למה נשים הריוניות עמדו בתור, היו 3 כאלו ואם hm היו אנושיים היו נותנים להן להיכנס ראשונות. אבל אני לא מצפה מבחורה עם טפס אינטלגנציה ריגשית כמוך להבין את זה, חמודה.
(ואני הפאקצה…)
אנונימי
למזלך, את גם פאקצה וגם כלבה 🙂
הרווחת.