Let's write about sex
טוב זה ללא ספק הולך להיות הפוסט הכי חם שכתבתי אי פעם. כן, יותר חם
מפוסט ההלבשה התחתונה, יותר חם מתמונות הביקיני ויותר חם מהפוסט על "טרו
בלאד". אם אתן א-מיניות, מתחסדות או סתם צבועות ולא מסוגלות להודות בזה שכולם
מזדיינים ובכן, כולם אוהבים להזדיין ממש טוב – כדאי שתדלגו על הפוסט הזה. גם את
ההערות המתחסדות, תשמרו לעצמכן (או שלא, ואז תימחקו…)
מפוסט ההלבשה התחתונה, יותר חם מתמונות הביקיני ויותר חם מהפוסט על "טרו
בלאד". אם אתן א-מיניות, מתחסדות או סתם צבועות ולא מסוגלות להודות בזה שכולם
מזדיינים ובכן, כולם אוהבים להזדיין ממש טוב – כדאי שתדלגו על הפוסט הזה. גם את
ההערות המתחסדות, תשמרו לעצמכן (או שלא, ואז תימחקו…)
הרבה פעמים שואלים אותי מאיפה הבלוג הזה התחיל ומתי ידעתי שאני יודעת
לכתוב טוב?
אני בד"כ עונה שסתם היה לי מה להגיד שחשבתי שיעניין כמה אנשים ולא תיארתי
בחלומות הכי פרועים שלי שזה יהפוך לכזאת תופעה. ובכן, זאת לא האמת המוחלטת.
גיליתי את כישרון הכתיבה שלי הרבה שלפני שגיליתי את האהבה שלי לאופנה. תמיד ידעתי
לכשף מילים וידעתי את זה מכמעט מהרגע שנולדתי. כל התעודות שלי החל מהגן מלאות
בשבחים על אוצר מילים, יכולת ניסוח, רהיטות וכמובן – פלפליות. כתבתי יומנים מכיתה
ד', מכתבים שלא נשלחו וסיפורים, לא היו לי שגיאות כתיב מעולם ונהנתי מכל שניה של
הבגרות בספרות ובחיבור.
בגיל 15, כשההורמונים שלי השתוללו ולא ידעתי מה לעשות איתם אבל ידעתי שאני צעירה
מידי בשביל סקס מצאתי פורקן בכתיבה אירוטית. כתבתי בכל מיני פלטפורמות וירטואליות אלפי
סיפורים, פנטזיות, חוויות, הכל התערבב לבליל מילים של תשוקה. כמו שפרקתי כל רגש
בכתיבה, פרקתי בדיוק ככה תשוקה מינית. בשלב מאוחר יותר אפילו פתחתי בלוג והיו לי
הרבה מאוד מעריצים, לא – לא חבורה של גברים חרמנים, אלא חבורה של אנשים שאוהבים
מילים יפות, כתיבה איכותית וגם כן, סקס מעולה. אם מישהו היה אומר לי שיש אשכרה
ז'אנר של ספרות מהסוג הזה, שיש ספרים שבתוכם נבלעות סצינות סקס מפורטות, מחרמנות
ומטורפות הייתי צוחקת לו בפנים. אפילו שתמיד ידעתי שטיבה של כתיבה אירוטית טובה –
כמו כל כתיבה – טמון בתוך סיפור מסגרת מעניין ובחירת מילים מדוייקת.
גיליתי שיש ז'אנר כזה כשהתפרסמו "50 גוונים של אפור"
(שניסיתי לקרוא בשתי השפות, ושתיהן שנאתי אותו, שנאתי את הדמות של אנסטסיה סטיל)
והייתי לחלוטין בהלם מזה. גיליתי שיש תת ז'אנר לעניין שמתחבר לתשוקה המטורפת שלי
לערפדים ועל טבעי – רומנטיקה אורבנית. ספרים שמערבבים באופן מושלם ערפדים, על
טבעי, מתח, אלימות, אהבה וסקס. דוגמא מצויינת לזה היא הסדרה "קאת'רין קרופילד:
ציידת הלילה". את הספר הראשון בסדרה קניתי במבצע סתמי שכזה, קראתי על ערפדים
בכריכה וקניתי בלי לחשוב יותר מידי. פיתחתי התמכרות עזה לקאת' האדמונית ולבן זוגה
הבלונדיני בונז ולסקס הערפדים הפסיכי שלהם… דרכם הכרתי את ורד שמואל רוה, חלק
מהצמד שתרגם את הספרים ואישה שפשוט התאהבתי בה כל כך, שנתתי לה לקרוא כמה דברים
שלא יצאו מהמגירה. הנחתי אגב שזה הדדי כשהיא הציעה לי לכתוב לה ספר J
(שניסיתי לקרוא בשתי השפות, ושתיהן שנאתי אותו, שנאתי את הדמות של אנסטסיה סטיל)
והייתי לחלוטין בהלם מזה. גיליתי שיש תת ז'אנר לעניין שמתחבר לתשוקה המטורפת שלי
לערפדים ועל טבעי – רומנטיקה אורבנית. ספרים שמערבבים באופן מושלם ערפדים, על
טבעי, מתח, אלימות, אהבה וסקס. דוגמא מצויינת לזה היא הסדרה "קאת'רין קרופילד:
ציידת הלילה". את הספר הראשון בסדרה קניתי במבצע סתמי שכזה, קראתי על ערפדים
בכריכה וקניתי בלי לחשוב יותר מידי. פיתחתי התמכרות עזה לקאת' האדמונית ולבן זוגה
הבלונדיני בונז ולסקס הערפדים הפסיכי שלהם… דרכם הכרתי את ורד שמואל רוה, חלק
מהצמד שתרגם את הספרים ואישה שפשוט התאהבתי בה כל כך, שנתתי לה לקרוא כמה דברים
שלא יצאו מהמגירה. הנחתי אגב שזה הדדי כשהיא הציעה לי לכתוב לה ספר J
מאז יצא לי לקרוא עוד כמה ספרים, חלקם רומנטיקה אורבנית וחלקם ובכן,
אירוטיים לחלוטין בלי שום דבר על טבעי. חלקם היו מצויינים וחלק היו מתישים (ליל כל
המכשפות של דבורה הרקנס למשל, ספר שלם של מתח מיני בלי שום זיון! אלוהים ישמור!
הגזמנו!) ובעיקר אחרי שהתרגלתי לתרגומים המושלמים של ורד ורוני לא הייתי מסוגלת
לקרוא תרגומים אחרים.
אני קוראת אנגלית בדיוק כמו שאני קוראת עברית, אבל אני כותבת הרבה יותר טוב בעברית
ואני מאוד רגישה לתרגומים לא טובים. קל מאוד להרוס תיאורי סקס כשמתרגמים את המונחים
לא נכון או חסוד מידי. הספרים האלו באנגלית לא מתחבאים מאחורי מכבסת מילים… הם
מתאפיינים בהרבה מאוד Fuck, cock, come, spank, ass, pussy, על כל ההטיות שלהם, אבל
ככה בדיוק, בוטה ולא מתחסד. כשמתרגמים אותם למשהו עדין ומכובס זה פשוט יוצא עקום. אני מניחה אגב שזה מה שגרם לי להתאהב בהם, אני לא בדיוק
בחורה עדינה בבחירת המילים שלי…
אירוטיים לחלוטין בלי שום דבר על טבעי. חלקם היו מצויינים וחלק היו מתישים (ליל כל
המכשפות של דבורה הרקנס למשל, ספר שלם של מתח מיני בלי שום זיון! אלוהים ישמור!
הגזמנו!) ובעיקר אחרי שהתרגלתי לתרגומים המושלמים של ורד ורוני לא הייתי מסוגלת
לקרוא תרגומים אחרים.
אני קוראת אנגלית בדיוק כמו שאני קוראת עברית, אבל אני כותבת הרבה יותר טוב בעברית
ואני מאוד רגישה לתרגומים לא טובים. קל מאוד להרוס תיאורי סקס כשמתרגמים את המונחים
לא נכון או חסוד מידי. הספרים האלו באנגלית לא מתחבאים מאחורי מכבסת מילים… הם
מתאפיינים בהרבה מאוד Fuck, cock, come, spank, ass, pussy, על כל ההטיות שלהם, אבל
ככה בדיוק, בוטה ולא מתחסד. כשמתרגמים אותם למשהו עדין ומכובס זה פשוט יוצא עקום. אני מניחה אגב שזה מה שגרם לי להתאהב בהם, אני לא בדיוק
בחורה עדינה בבחירת המילים שלי…
לפני שבועיים בערך ורד שלחה לי הודעה ושאלה אם כבר קראתי את
"תחרה וצבע". תחרה וצבע הוא הספר הראשון שיצא בז'אנר הזה תחת שמה של
סופרת ישראלית – איילת סווטיצקי, בעברית במקור. לא קראתי אותו עדיין, אבל ידעתי
שאיילת קוראת את הבלוג שלי וקראתי חלק ממנו שפורסם איפשהו ומאוד רציתי לקרוא. ורד
המקסימה פירגנה לי בעותק בדואר (ורד, פעם הבאה אני רוצה אותו חתום ועם הקדשה אישית
סוטה במיוחד!) ורמזה לי
שאני אתחבר מאוד לדעתה, בגלל האופי של הדמות הראשית – טליה בלום.
"תחרה וצבע". תחרה וצבע הוא הספר הראשון שיצא בז'אנר הזה תחת שמה של
סופרת ישראלית – איילת סווטיצקי, בעברית במקור. לא קראתי אותו עדיין, אבל ידעתי
שאיילת קוראת את הבלוג שלי וקראתי חלק ממנו שפורסם איפשהו ומאוד רציתי לקרוא. ורד
המקסימה פירגנה לי בעותק בדואר (ורד, פעם הבאה אני רוצה אותו חתום ועם הקדשה אישית
סוטה במיוחד!) ורמזה לי
שאני אתחבר מאוד לדעתה, בגלל האופי של הדמות הראשית – טליה בלום.
מה אני אגיד לכם, ורד ואיילת גנבו לי בבוטות יום שלם מהחיים.
לא הצלחתי להניח את הספר מהשניה שהתחלתי אותו. הסיפור סובב סביב טליה
בלום, צעירה ישראלית שסובלת ממאניה דיפרסיה והפרעות אכילה, מערכת יחסים מורכבת עם
אמא שלה וטראומות ילדות ונעורים בלתי נדלות. טליה כותבת בלוג אנונימי על החיים שלה
וגם על חיי המין שלה ואחרי מערכת יחסית הרסנית נוספת היא בורחת מישראל לאח שלה שגר
בלונדון ושם היא מוצאת את עצמה במערכת יחסים מורכבת ולוהטת עם בריטי הורס שהוא
הבוס של אח שלה ובינינו, מתוסבך לא פחות ממנה. היה לי ברור מהר מאוד שטליה מבוססת על איילת ושחלק מהדברים בסיפור הם
אוטוביוגרפיים לחלוטין. למה? כי רק מי שחווה דברים כאלו יכול לתאר אותם בצורה
הזאת. דברים שגרמו להזדהות עד כאב… מעבר לעניין של שתינו ברשתות חברתיות, כתיבה
אירוטית ובלוגים.
בלום, צעירה ישראלית שסובלת ממאניה דיפרסיה והפרעות אכילה, מערכת יחסים מורכבת עם
אמא שלה וטראומות ילדות ונעורים בלתי נדלות. טליה כותבת בלוג אנונימי על החיים שלה
וגם על חיי המין שלה ואחרי מערכת יחסית הרסנית נוספת היא בורחת מישראל לאח שלה שגר
בלונדון ושם היא מוצאת את עצמה במערכת יחסים מורכבת ולוהטת עם בריטי הורס שהוא
הבוס של אח שלה ובינינו, מתוסבך לא פחות ממנה. היה לי ברור מהר מאוד שטליה מבוססת על איילת ושחלק מהדברים בסיפור הם
אוטוביוגרפיים לחלוטין. למה? כי רק מי שחווה דברים כאלו יכול לתאר אותם בצורה
הזאת. דברים שגרמו להזדהות עד כאב… מעבר לעניין של שתינו ברשתות חברתיות, כתיבה
אירוטית ובלוגים.
לטליה יש אובססיה לעצמות בולטות, אובססיה שאני מכירה מקרוב למרות ששלי לא בלטו
מעולם. טליה לא מסוגלת לאכול ליד אנשים, גם אני לא אכלתי בחברה המון שנים. היא
מאוהבת לחלוטין בברצלונה וגאודי, היא חתכה את עצמה, היא מציירת, יש לה משיכה לגברים
שכתוב להם על המצח "צרות", היא טיזרית מטורפת, היא אוהבת עקבים גבוהים
מידי ואומנם מעולם לא אובחנתי עם מאניה דיפרסיה אבל אני מכירה יותר מידי טוב את
ה"היי" ואת ה"לואו" שהיא מגיעה אליהם. טליה בלום היא אני בגיל
16 וחלק מהדברים האלו נשארו איתי עד היום. איילת סווטצקי תפסה לי את הלב ואת הנשמה
ולמשך יממה הפכתי להיות טליה. הסתובבתי עם חיוך מטומטם, מאוהבת לחלוטין בבריטי עם
עיניים ירוקות שמזיין כמו אל וקיים אך ורק בדימיון שלי.
הספר הזה הוא חלק מטרילוגיה, ממש תכף יוצא כבר ספר ההמשך ואני ממש
ממליצה עליו. אני באמת חושבת שהדמות המורכבת של טליה היא דמות שכמעט כל אישה יכולה
להתחבר אליה. אולי לא בשלמותה כמוני, אבל לחלקים ממנה. לחוסר הביטחון, להפרעות האכילה,
לנוירוטיות, למשהו שם. הספר הזה הוא שילוב של סופרת מחוננת, אינטלגנטית, עם שפה
עשירה ונהדרת עלילה אתכן על הקצה בציפיה מטורפת להמשך…
ממליצה עליו. אני באמת חושבת שהדמות המורכבת של טליה היא דמות שכמעט כל אישה יכולה
להתחבר אליה. אולי לא בשלמותה כמוני, אבל לחלקים ממנה. לחוסר הביטחון, להפרעות האכילה,
לנוירוטיות, למשהו שם. הספר הזה הוא שילוב של סופרת מחוננת, אינטלגנטית, עם שפה
עשירה ונהדרת עלילה אתכן על הקצה בציפיה מטורפת להמשך…
בזמן ההמתנה לבאות אני קוראת את הטרילוגיה Breathless
של
מיה בנקס. אם ראיתן תמונות כאלו של מלל ממש סוטה בעמוד הפייסבוק שלי:
של
מיה בנקס. אם ראיתן תמונות כאלו של מלל ממש סוטה בעמוד הפייסבוק שלי:
את הספר
הראשון קראתי בעברית וזה היה פשוט אסון! קניתי את ספרי ההמשך באנגלית ופאקינג שיט!
הם פשוט מצויינים! אבל זה כבר בשיעור "ספרות אירוטית למתקדמים" כי אנחנו
מדברים על הרבה הארדקור וקינקי במיוחד J
הראשון קראתי בעברית וזה היה פשוט אסון! קניתי את ספרי ההמשך באנגלית ופאקינג שיט!
הם פשוט מצויינים! אבל זה כבר בשיעור "ספרות אירוטית למתקדמים" כי אנחנו
מדברים על הרבה הארדקור וקינקי במיוחד J
ומה עם הספר שלי אתן תוהות? כשיהיו לי מספיק ביצים… בינתיים אני
כותבת למגירה…
כותבת למגירה…
מבטיחה לחזור בפוסט הבא לדבר על הנושא שלשמו התכנסו כאן, אופנה.
נשיקות,
זוהר
נ.ב
אין על הפוסט אזהרה של 18+ למרות שמסתובבות כאן המון נערות. הסיבה היא
שבתור מי שהתחילה לעשות סקס בגיל 16 ולכתוב עליו לפני זה, אני חושבת שזה ממש צבוע
לכתוב דבר כזה. הגיל החוקי לסקס טכנית הוא 16 ואני לא רואה בעייתיות בסקס בגיל
הנעורים בתנאי שהוא מגיע ממקום באמת שלם, מודע ומבין. לי לפחות, היה סקס נהדר בגיל
הזה.
שבתור מי שהתחילה לעשות סקס בגיל 16 ולכתוב עליו לפני זה, אני חושבת שזה ממש צבוע
לכתוב דבר כזה. הגיל החוקי לסקס טכנית הוא 16 ואני לא רואה בעייתיות בסקס בגיל
הנעורים בתנאי שהוא מגיע ממקום באמת שלם, מודע ומבין. לי לפחות, היה סקס נהדר בגיל
הזה.
(function(d){
var js, id = 'facebook-jssdk'; if (d.getElementById(id)) {return;}
js = d.createElement('script'); js.id = id; js.async = true;
js.src = "//connect.facebook.net/en_US/all.js#xfbml=1";
d.getElementsByTagName('head')[0].appendChild(js);
}(document));
12 Comments
Unknown
פסססט… cum, לא come 😉
תרגישי חופשי למחוק בשניה שתראי
zohar
התכוונתי ל come גמירה ולא cum זרע, לפחות בספרים יש הבדל בין השניים 🙂
אנונימי
מצאתי את הספר למכירה במחיר מצויין (37 ש"ח) באתר "מנדלי מוכר ספרים"
http://mendele.co.il/?wpsc-product=taharavetzeva
ניתן לקנות אותו בפורמט אלקטרוני פתוח במחיר מצחיק (37 ש"ח), או לקנות ספר "ממשי" ב-68
זוהר, אם ההודעה הזאת נראת לך לא במקום, אנא קבלי את התנצלותי המלאה ואת מוזמנת למחוק את ההודעה.
על כל ספר שאני שומעת עליו המלצה, אני בודקת אם הוא ניתן לקניה באתר הנ"ל(האתר החביב עלי לEBOOKS). עם רוב הספרים שאני מחפשת אני מתאכזבת, אך כ"כ שמחתי שיש שם ספר שאני מעוניינת בו שהייתי חייבת לחלוק את זה!
אני לא מכירה את איילת או הספר, ואני לא מקושרת לאף אחד מבוני האתר, אני רק מנסה לעודד קריאת ספרים אלקטרונים בעברית, ומברכת כל סופר שבוחר למכור את הספרים שלו בצורה אלקטרונית, ובפורמט פתוח בכלל.
ושלא יהיה שום ספק- ברגע שראיתי שיש את הספר למכירה ישר קניתי אותו 🙂
zohar
זה בסדר גמור, גמניקונה ספרים אלקטרוניים ממנדלי 🙂 תהני 🙂
יאיר ישראל חרוץ
True princess!
אנונימי
דווקא אני יותר התחברתי לחמישים גוונים כי זה סקס יותר קינקי ופחות התחברתי לתחרה וצבע,אבל אני ממש מחכה כבר ל״זהב ודיו״ הבנתי שהוא יוצא עוד חודש לחנויות ואני מתה לדעת איך זה ממשיך…
עכשיו התחלתי לקרוא את הטרילוגיה של מיה בנקס והגעתי לספר השני,עד עכשיו אני לא ממש אוהבת את זה,העלילה משעממת וצפויה והתירגום בעברית מלא בטעויות חיבור וכתיב וזה פשוט אסון. רציתי כבר להתייאש ולהפסיק,אבל את אומרת שהספר באנגלית יותר טוב,אז אשמח לדעת מאיפה קנית אותו ולנסות (:
נ.ב- מחכה כבר שתפרסמי משהו שאת כתבת למגירה!!
zohar
מסטימצקי! הבאים בעייני הרבה יותר טובים מהראשון והתרגום בהחלט מזוויע…
ה נ.ב זה נראה לי מה שהכי מסקרן את כולם…
Unknown
בדיוק מתאים למצב רוח שלי בזמן האחרון, נכנסו לרשימת קריאה
תודה:-)
יואב בלמן - yoav belman
אני מחכה לספר שלך…
באופן כללי חסר בארץ המתחסדת הזו דיבור חופשי על סקס . למרות שיש משהו מורכב בלדבר על סקס בשבילי, לפחות ברמת פירוט מסוימת, מכיון שאני חושף גם את הפרטנרית שלי.
remsnow
כמה דברים עלו בראשי בקריאת הפוסט, ובהמשך בקריאת ההתייחסות שלך (בפייסבוק) למיעוט התגובות כאן:
אני חושבת שיש קשר חזק בין הדברים האחרים שאת מדברת עליהם כאן בבלוג, הקושי של הנשים *לאהוב* את גופן, לבין רתיעה/התרחקות מהנאה מינית כ"כ חופשית ומשוחררת. כלומר, השנאה לגוף שלנו, שמוזנת היטב ע"י המדיה ואלמנטים אחרים בתרבות, מקשה לדעתי לאמץ את ההנאה מהגוף באופן מלא; לאמץ התייחסות אוהבת אליו, כאל מקור להנאה, לסיפוק, כמשהו שראוי להשתוקק אליו, כמשהו שאחרים חושבים שהוא יפה וראוי לדברים אלו. אני חושבת שיש נשים שזה בא להן בקלות ומצליחות להפריד את זה מדימוי גוף כללי, אבל אני חושדת שיש גם הרבה מאוד שלו, ובאיזשהו מקום כל התחושות האלו מתערבבות ביחד ומקשות על ההגעה לתחושת ה"פאק אני כזו מדהימה ומגיע לי להתפוצץ מהנאה", שנחוצה (לרוב?) גם בשביל מין טוב וגם בשביל הנאה משוחררת מקריאה כזו.
אני לא בטוחה שזאת הסיבה ממש למיעוט התגובות כאן, אני פשוט אומרת שיכול להיות שיש קשר בין הדברים (ולאוו דווקא שה"שתיקה" נובעת מהתחסדות במובן המקובל שלה).
לגבי ספרות אירוטית – זה מדליק, מאוד אוהבת; בעיקר כשיודעים לכתוב נכון, באופן שמכבד גם את האינטליגנציה של הקוראים/ות. קשה למצוא דברים איכותיים ובעברית כמעט ובלתי אפשרי. אני שמחה על ההמלצות כאן, אשתדל להגיע אליהן בקרוב…
תודה על הפוסט!
אנונימי
זוהר, שלום. אני קוראת אצלך הרבה וזוכרת שכתבת באחד הפוסטים כמה את אוהבת לנז'רי. אני גם זוכרת ששאלת איזה הפקות מעניין אותנו לראות. וגם: מאוד חסרים לי האאוטפיטים בפוסט הזה. חיברתי את כל זה ביחד ועלה לי רעיון. חשבתי להציע פרוייקט (קטן או גדול קחי אותו לאן שבא לך) של קטע פרי עטך שילווה אאוטפיט מלא, וליד תמונה של סט הלנז'רי. אפילו המלצה על בושם סקסי, או בליוו מאכלים מגרים או בקבוק יין. כל מה שעולה לך לראש. הכל בהשראת הקטע. אשמח אם תחשבי על זה, ומחכה כבר לראות לאיזה כיוון תקחי את זה.
Unknown
היי 🙂 שמי רותי אלפרסון ואני תלמידה בכיתה י״א מחיפה.
השנה התיכון שלי עשה מאמצים ראויים להערצה להוציא את המילה ״מין״ ו״סקס״ מאזור הטאבו.
המרצה רן גבריאלי, שנרצה בנושא מיניות, מין ומה שביניהם, הגיע להרצות אצלנו כמה פעמים ואני שמחה שזה קרה. את ״ציידת הערפדים״ קראתי בגיל 15 ועד עכשיו אני אוהבת לקרוא את הז׳אנר הזה. גם אני כמוך, לא אהבתי ״50 גוונים של אפור״ כי לא התחברתי לאוסטריה והסרט בכלל היה נוראי.
אני שמחה שאת מדברת על מיניות ושאת מודה שהתחלת לחשוב על זה בגיל 16, ככה אני לא מרגישה כמו הפריק היחיד בשכונה ?
אני תמיד נהנית לקרוא את הבלוג שלך. הוא מעלה לי את המצב רוח ואת הביטחון העצמי.. תודה לך ❤️