סושיאל,  רחשי ליבי

שקרים

8 בפברואר 2017 / 28 Comments
אני חושבת שמהיום שפתחתי את הבלוג שלי לפני 8 שנים(פאקינג שיט אני זקנה), הדבר הכי חשוב שחרטתי על דגלי היה כנות ויושרה מקצועית, אתיקה מול הקוראות שלי. גם כשהייתן 2 קוראות ולא אלפי קוראות כמו היום, תמיד עשיתי כמיטב יכולתי כדי לומר לכן את האמת, על כל דבר. אני מאמינה גדולה באמת(אם כי לא מאמינה באמת אוניברסלית) ואני מאמינה גדולה בזה שהיושרה העיתונאית עברה בשלב מסויים למגרש של הבלוגריות, ולצערי, חלפה גם ממחוזותינו ממזמן.
לא. אני כבר לא מדברת על הגילוי הנאות שנעלם (גם מאצלי) או על מוצרים שמתקבלים חינם מהיח״צ ונמכרים תמורת מחיר מלא בקבוצות טיפוח. אני מדברת על משהו אחר לחלוטין.
כבר תקופה ארוכה שאני נוגעת ולא נוגעת בנושא הזה של אחיזת העיניים שברשתות החברתיות. מנסה לכתוב ולדבר על זה באיזשהי עדינות ושקט, מנסה לא להעיר יותר מידי שדים. למרות שכל כך בא לי לשרוף את הכל, כל פעם מחדש. אז החלטתי שזהו, אני שורפת הכל. בעקבות שני דברים שקרו לי לאחרונה. אני אתחיל ממעצמי, מהשקרים שלי ואז נדבר על אחרים.ֿ

ממש לפני שבועיים מישהי שאני אוהבת מאוד אמרה לי שמהמם לי כל הבגדים הצמודים האלו שאני לובשת, שזה סקסי ונשי והגוף שלי נראה טוב ואז היא שאלה:
״אבל תגידי, איך זה נראה כשאת יושבת?״
עניתי לה ב:
״ובכן, כמו שזה נראה כששמנמנים יושבים – יש לי צמיגים חמודים שמבצבצים״
והיא צחקה ואמרה שהיא לא מסוגלת לחשוב על זה.
ואז פתאום זה הכה בי, שלא העלתי תמונה שלי יושבת בערך מעולם. ויותר מזה, הרצתי בראש שלי אלפי תמונות שלי יושבת שמחקתי לפני שהסתכלתי עליהן פעמיים. הרצתי בראש שלי את כל הפעמים שווידאתי בתכניות בוקר שלא יושבים על ספה אלא רק מאחורי שולחן שיסתיר. ואפילו אתמול כשהסתובבתי עם חברות, עמדתי עם ידיים משולבות על הבטן ואחת מהן שאלה אותי למה אני עומדת ככה, שיקרתי לה שקר לי. שיקרתי מתוך הרגל. (סליחה דנה!)  נזכרתי בהרגל הזה שלי, אני משלבת ידיים ככה מעל הבטן כשאני משמינה ואני מנסה להסתיר את הבטן שלי. זה לא סוד שאני לא הכי מרוצה ממנה בעולם אחרי הלידה של לביא, גם כשחזרתי למשקל שלי היא נותרה הרוסה ורופסת והאמת היא שהיא אולי האיבר שמסב הכי הרבה נזק לביטחון העצמי שלי.
מתי בפעם האחרונה ראיתן תמונה של איזשהי דוגמנית פלאס סיז יושבת? לא משעינה את קצה התחת על כיסא בר, יושבת באמת על כורסא? עם כל הצמיגים? אני זוכרת שתיים כאלו בקושי. והשקר הזה, שקר הבטן השטוחה והמהממת שלי ושל הרבה אחרות, הוא שקר שנגמר כאן.

אז ככה הבטן שלי נראית שאני יושבת על המיטה וכן זה עוד מצולם כסלפי אז זה קצת מחמיא, אבל אין כאן שום פילטר ויש לי צמיגים ו-וואלה, הייתי בהלם מעצמי שחשבתי להצטלם ככה ועוד להעלות את זה, אבל זה עוד צד, עוד צד של מי שאני ואיך שאני באמת נראית ואני כל כך רוצה שתדעו איך זה בחיים האמיתיים ושגם זה – זה אחלה. זה יפה, זה נעים, זו אני.

העלתי תמונות לאינסטגרם שלי בלי איפור, ומניקה והכי ברגעי יום יום שלי כי אני מאמינה ענקית באמת. אני לא מנהלת חשבון שעמוס בסלפי מושלמים, תמונות מהשקות ותמונות של ארוחות בוקר פוטוגניות במסעדות. אני רוצה לדבר איתכן על ה"אמת" הזו שיש בכמויות באינסטגרם, בפייסבוק ואפילו ביוטיוב. ואם אתן מכירות נערות ונערים, גם הם צריכים לדעת.
אתן חייבות להבין שכמעט כל תמונה שאנחנו רואים היום – מרוטשת/מעובדת/מפולטרת וערוכה באיזשהי צורה. ולפעמים זו לא עריכה מאסיבית, לפעמים מדובר בצילומי סטודיו עם תאורה מדהימה שפשוט משנה לחלוטין את איך שהכל נראה. צלם טוב יכול לעשות מניפולציות מטורפות בעזרת תאורה נכונה. ועל זה, תוסיפו פילטרים. כל כך נפוץ לפלטר את הכל היום שהרי השנה אחת האפליקציות הכי פופולאריות מבוססת על פילטרים מטורפים – סנאפצ׳אט.
ווין גוס המאפר המופלא והיוטיובר הוותיק העלה סרטון על תוכנה חדשה שמפלטרת סרטונים וגם הדגים מה תאורה עושה. זה פשוט מדהים לראות את זה… ווידאו, יוטיוב – זה היה אמור להיות המדיה הכי ״אמיתית״ והכי קרובה למציאות ואפילו היא לא קרובה לאמת.

עוד אתן חייבות לדעת שמאחורי כל תמונה עם מוצרים וכל סרטון המלצות, עומדת מערכת יחסים של תשלום. בטח ובטח כשאנחנו מדברים על חשבונות גדולים מאוד, אבל לפעמים גם בחשבון בלוגרית של 20,000 עוקבים מדובר בפוסטים ממומנים. ובעוד שקים קרדשיאן (וגם אני!) כבר משתמות בהאשטאג #ad רוב האנשים ובטח ובטח ישראלים, לא משתמשים בו. אין תמונות ופוסטים של סלבס עם מוצרים/בגדים שאתם רואים שלא עומד מאחוריו פרסום וכסף.
ומה הכי נוראי? שהרבה פעמים מדובר במצג שווא שלם.
אני נתקלת לא פעם בחשבונות אינסטגרם של ישראליות עם מספר עוקבים מטורף ותלוש לחלוטין מהמציאות. איך יודעים? שיש פעם מטורף בין מספר לעוקבים למספר הלייקים ותגובות פר תמונה. יודעים כשנכנסים לעוקבים ורואים חשבונות אנונימיים ומזוייפים. יודעים כשיש 73,000 עוקבים וכל התגובות על התמונות הן של החברות הכי טובות של המצולמת שמרימות לה. מעבר לעובדה העגומה והעצובה שמשרדי יח״צ לא טורחים לבדוק ומאמינים לשקר הזה (כי ללקוח לא באמת אכפת) מה שעצוב כאן באמת זה האנשים האלו, שמלאים בעצמם ובחשיבות עצמית מעושה ומזוייפת כי הכל קנוי ולא אמיתי. ואם את מסתכלת מהצד ואת לא באמת מבינה, את עלולה לחשוב שמדובר במישהי באמת מצליחה ושהחיים שלה פאקינג מושלמים.
פעם זה היה כל כך הרבה יותר קל כי ראינו פרסומות במגזינים ובטלויזיה וידענו שזה בעבור כסף וכשבגרנו הבנו את ההשפעות עלינו בפרט ועל החברה ככלל. היום הגבולות כל כך הטשטשו ומאוד קשה לדעת מה אמת ומה חצי אמת ומה שקר מוחלט.

בכלליות בנות, החיים של מי מושלמים? מי מושלם?
מי לא חווה בחייו עליות ומורדות יומיומיות? למי יש חיים כל כך פוטוגנטיים ויפים ולמי יש זמן וכוח לתעד כל רגע וכל דקה גם בסנאפ, גם בסטורי, גם בתמונות, גם ביוטיוב?
אז בואו אספר לכם משהו בתור מי שחיה את העולם הזה וגם מתפרנסת ממנו פה ושם:
ככל שהחיים נראים מושלמים בתמונות בפייסבוק, ככה הם פחות מושלמים במציאות. ככל שיש יותר פעילות אינסופית ברשתות חברתיות זה אומר דבר אחד: אתה פחות ופחות מקדיש זמן לחיות את החיים באמת ופחות מקדיש זמן לאנשים האמיתיים ולמערכות היחסים האמיתיות בחיים שלך. מחקרים מחזקים את הטענה הזאת, ואני בתור מכורת רשתות חברתיות קיבלתי על עצמי החלטה שרציתי לשתף בה אתכן וממליצה לכולכן לנסות גם – אנחנו לא נוגעים במכשירים אלקטרוניים חוץ מצפיה בטלויזיה ביחד כששנינו בבית. מקדישים את הזמן שלנו בבית וביחד, אחד לשני ולבן שלנו. החיים חולפים ובסוף אתה נשאר עם ערימת תמונות יפות ולא אמיתיות ואז מה? מה כל זה שווה?
אני אפילו משתדלת מאוד להתעלם מהפלאפון שלי כשאני עם חברות שלי. מעלה דברים רק אם אני ממש חייבת, ובטח שלא נכנסת לגלול בפיד סתם כשיש איתי בני אדם שחשובים לי. נכון, העולם השתנה והרשתות החברתיות הן חלק ממנו ואני חושבת שהן לא צריכות להעלם ויצא מהן מלא טוב והיי, אני עובדת דרכן. ובכל זאת, אני מנסה להשתמש בפלטפורמות האלו וגם בזו של הבלוג בשביל להעביר משהו טוב וחיובי לעולם ובו זמנית מנסה לא להישאב לזה, בעיקר כי הכל מלא בשקרים. ואפילו אני משקרת לפעמים,  מתוך הרגל ומתוך סטנדרט שהרגילו אותנו אליו. אבל אני משתדלת לתת לאמת לבצבץ, בשביל שתדעו מה היא.
והיא צמיגים בבטן, ופרצוף אדום ומיוזע אחרי אימון, והיא גם איפור מושקע ועקבים גבוהים.

לסיכום אני רוצה להשאיר אתכן עם השיר והקליפ המרגשים והמהממים האלו:

נשיקות ואהבה,
זוריק

You May Also Like

BadAss style!

18 בנובמבר 2017

שבועות למכשפות

6 ביוני 2019

ZorikXat4U

11 במרץ 2021

28 Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *