אאוטפיטים, התחדשויות ו"יש לי מה להגיד על זה!"
יעל נכנסה לפורום אופנת נשים ושאלה מה נשים היו רוצות לראות בקולקציה, היו הרבה מאוד תגובות שאת רובן – היא לא אהבה. נשים שמנות פשוט רוצות בגדים רגילים ויפים במידות גדולות שגם יחמיאו להן. הן לא מתות על אוברולים ובגדים שפשוט לא מחמיאים לשמנות בשום צורה ולא מוכנות להיות קורבנות אופנה. אחרי תקופה מסויימת מתאים לי גם לקחו את גאלה רחמילביץ' כסטייליסטית הבית שלהן, מישהי שממתגת את עצמה כ"סטייליסטית לנשים אמיתיות"(אני לא מבינה את המונח הדבילי הזה. אישה ב 34 היא לא אישה אמיתית? ובכלל, סטיילינג למלאות/רזות/שמנות/צעירות/מבוגרות הוא לא שונה מבחינת העבודה עצמה. הוא שונה מבחינת מה שצריך להציע להן ואיפה צריך להלביש אותן. אבל מה אני כבר יודעת, בעייני גאלה אני בכלל לא סטייליסטית כי לא למדתי את זה, אז קטונתי). שכירת 2 הנשים האלו היתה אמורה להיות אחד משני דברים:
1. גימיק זול שנועד להחצין שהם קשובים ללקוחותיהם. דבר שרק יאכזב את הלקוחות ויכעיס אותן עוד יותר.
2. רצון כנה ואמיתי לשנות, להקשיב ללקוחות ולהוביל מהפכה בשוק המידות הגדולות הדל והמביש בישראל.
ואני חשבתי שרק הזמן יגיד מה באמת הולך שם, מה באמת מתאים לי מנסים לעשות.
בניגוד למה שקהילת השמנות-מלאות נוטות לחשוב עליי, אני מידה גדולה. יש לי פרופורציות טובות אז אני נראית קטנה ממה שאני אבל אני נעה בין 44-40 עם נטייה חזקה להיות בעיקר 42. ונכון שאני יכולה למצוא בגדים ברשתות "רזות" אבל כשמדובר במכנסיים זה יהיה סיוט אמיתי ובכל זאת – יש את המידה שלי ברשתות של מידות גדולות. חוצמיזה, שאני כותבת בלוג בשביל כולן, אני עושה סטיילינג לכולן ועד לפני שנתיים וחצי הייתי סופר שמנה. ולכן, זה מעניין אותי. אז אחרי ששוחררו תמונות של כמה דגמים שנראו מבטיחים בבלוג של נילי ממן, הלכתי לחנות לראות במו עיניי. מה אומר לכן?במילה אחת?
אכזבה.
לצערי עדיין הצבע השולט בקולקציה הוא שחור(למרות שהתחננו לצבעים), עדיין יש חולצות עם נצנצים שאפילו סבתא רבא שלי לא היתה לובשת בקבר, יש הרבה בגדים שצועקים "יעל רגב" שזה יכול להיות דבר טוב ויכול להיות דבר רע. יש אוברול שחור סטרפלס כעור בצורה בלתי רגילה שקשה לי לדמיין שמנה אחת שתראה בו טוב, רוב הבגדים עשויים מבדים ואריגים לא נושמים(לא פשתן וכותנה אלא בדים סינטתיים) שלשמנות זה לא אידיאלי בד"כ. עדיין, הרוב נראה סמרטוטי. גזרות המכנסיים מיושנות, הבגדים הפרחוניים נראים כמו מפות,טרנדים כמו קולור בלוקינג, בגדים לבנים, בוהו שיק, תחרות – פשוט פסחו לחלוטין על מתאים לי. והמחירים עדיין בשמים ביחס לבגדים הכעורים. והחנות(קינג' ג'ורג' ירושלים) עצמה כרגיל נראית לא ידידותית, לא מסודרת והמוכרות הן שתי נשים מבוגרות שנראות כמו הדיילות בסופר פארם(כדבריה של טריני:"זה היה עלבון גדול") שהתעלמו ממני לחלוטין. נמצאה שמלה אחת יפה לרפואה, מפוספסת בפסי אורך בשחור ולבן אם כי גם היא בגזרת אוהל ותראה יפה רק עם חגורת מותן שתהרוס את כל אפקט הפסים שאמורים להאריך… מבחינתי כלום לא השתנה. הרשת הזו עדיין פונה לנשים מבוגרות יותר. לבחורה בת 25 יהיה קשה מאוד למצוא מה ללבוש שם.
לסיכום, זה היה גימיק זול, אין שינוי ממשי לצערנו הרב, אנחנו נמשיך לנבור בחנויות של "רזות", להתפשר או להזמין בגדים מהרשת.



1. המידות אצלה נעמה בצלאל לא אחידות כמו בקסטרו. נעתי בין 40-44 ובסוף קניתי שמלה ב 44, מידה שלא ראיתי על שמלות שלי כבר 3 שנים ומאז ירדתי 15 קילו. וזאת לא אני, כי חברה שלי שלובשת 34 קנתה את שלה ב 38, מדדה אחרת ב 36 ומדדה כאלו שהיו גדולות עליה ב 36.
2. הגזרות מאוד לא מדויקות. כמעט הכל "בערך". גם עליי וגם על חברתי קו המותן לא ישב במותן אלא תחתיו מה שדפק את כל הצורה של השמלות. השמלות היו טובות בכל הגוף ומתפוצצות בחזה או גדולות קצת בכל הגוף וטובות בחזה(על שתינו). כשהיינו בחנות הגיעו נשים אחרות ועל כולן הגזרות היו לא מדוייקות. גם בשמלות שקנינו בסוף, ה"צ'ופצ'יקים" שבהם עוברת החגורה של השמלה ממקומים מתחת לקו המותן, על החלק העליון של הפעמון כלומר ישר על הבטן. הכי לא מחמיא ולא נכון בעולם.
3. בזמן שהייתי שם התחלפו משמרות והעובדות שהגיעו בבגדים שלהן החליפו לבגדי החנות!!! ניחא שחנויות המוניות ועממיות עושות את זה, אבל חנות שנחשבת ליוקרתית? חנות מעצבים? בושה וחרפה…קשה לנעמה לתפור לעובדות שלה "מדים"?נאמר שמלות שחורות?
4. חלק מהמוכרות היו מקסימות, אבל אחת מהן התחילה להתווכח איתי כשהבעתי את אי שביעות רצוני מהגזרות וממש הרימה עליי את הטונים וצעקה עליי! מה שממש הביא לי את החשק להוריד לה סטירה מצלצלת.
5. כשחשבתי לקחת שמלה כזו או אחרת שהייתה מצריכה קיצורים או תיקוני גזרה כמו העלאת קו המותן אמרו לי "אין בעיה, נעשה את זה כאן" ובבירור טלפוני הסתבר שזה תוספת של 100 ש"ח על כל תיקון!!!!!!!!!! ניחא, כשאני קונה שמלה ב 400 ש"ח, אבל שמלה של 900 ש"ח אתם לא יכולים לספוג את התיקון או לגבות קצת פחות כסף? מכפלת זה עניין של שניות והעלאת קו מותן זה לא יותר מידי מסובך לתופרת מיומנת.
6. השמלה שרכשתי היא בעלת בטנה. באופן שיטתי – כל השמלות עם הבטנה מתומחרות ב 150 ש"ח יותר משמלות אחרות. על מה ולמה? בד בטנה עולה כ 10-15 ש"ח למטר לי בחנות בדים, אני בטוחה שלגברת בצלאל היקרה זה עולה הרבה הרבה פחות. אז מה זה השטויות האלו? במקום 750(שזה גם יקר להחריד) שמלות עולות 900 כי יש להן בטנה? שאגב, זה מה שמזמזמות המוכרות כשאת מביעה את פליאתך על המחיר.
7. המוכרות לא מבינות כלום בגזרות של השמלות. כשהגעתי מדדתי שמלה שכאמור לא הכי החמיאה לי וכשהתעניינתי באחרות שנראו דומות על הקולב(צמודות עד המותן ואז קלושיות) הן אמרו שזו אותה שמלה אז נמנעתי מלמדוד. כשכלו כל הקיצים והבנתי שאני חייבת להתפשר או לזרוק את השוברים לפח, החלטתי שאקח שמלה כמו הראשונה רק בצבעים אחרים, מדדתי אותה והפלא ופלא, הגזרות אולי דומות אבל הן שונות וזה הבדל משמעותי ביותר, ההבדל שגרם לי לקנות את השמלה.
8. הרוב המוחלט של השמלות מתאימות לנשים בעלות מבנה גוף מאוד מסויים: סוג של משולש הפוך.כפץיים רחבות, חזה בינוני-גדול, מותניים צרות ונמוכות, ישבן קטן ולנשים גבוהות מאוד. חבל שחנות של מעצבת לא פונה לקהל קצת יותר רחב,קצת גיוון בדגמים לא יזיק. אני 1.65 וכמעט כל השמלות היו באורך מאוד לא מחמיא – אמצע השוק.
9. בכל השמלות שמדדנו ללא יוצר מין הכלל נתפרו הרוכסנים המעצבנים ביותר בעולם. כל מי שתופרת או מבינה בתפירה יודעת שיש שני סוגים בסיסיים של רוכסנים, המאסיביים יותר שהם לא יפים וצריך להסוות אותם היטב אבל הם מעולים. והיפים שהם עדינים מאוד ונהרסים בשניות. אז נעמה תופרת את העדינים.
אציין לטובה שהאיכות הבדים עצמם כן השתפרה מאז שהייתי שם לאחרונה ומאז השמלות שקניתי של הקולקציות הקודמות של נעמה ושהיתה מוכרת אחת מקסימה במיוחד. מדובר על הסניף שבקינג ג'ורג'. בכל זאת אני כן חושבת שאחרי תיקונים השמלות של נעמה הן שמלות איכותיות יותר משמלות של מותגים עממיים ובהחלט מדובר פה בשמלות שיחזיקו מעמד בכביסות מרובות ובשמלות בלתי נשכחות ופחות המוניות. אני גם מאוד רוצה להאמין שאלו הם בגדים שיש להם "בית". שאם משהו קורה, אפשר לבוא ולדבר. הייתי מאוד שמחה לדבר עם נעמה בצלאל ולדעת מה יש לה לומר על הטענות שלי. בסה"כ מדובר במעצבת הישראלית היחידה שאני חושבת שיש לבגדים שלה "חתימה" ויש לה קו מאוד ברור וייחודי שאני אוהבת(נעמה הייתה פה הרבה לפני שגעון הפינאפ ולפני מד מן) אבל הדברים הקטנים הורסים את חווית הקנייה כשמדובר בבגדים כל כך יקרים. (900 עולה שמלה, שכה"ד שלי הוא 1400. סתם שתבינו מהם סדרי הגודל).
לקח: לא קונה שוברים יותר בחיים.
פייר? הקולקציות שלהם פשוט משתפרות מרגע לרגע! מחנות שלא הייתי מסתכלת על חלון הראווה שלה היא הפכה לחנות מקסימה שמחזיקה בגדים גם בקווים צעירים, גם יומיומיים, גם אלגנטיים וגם מבוגרים יותר. פשוט מקסים! יש בקולקציה שמלות מקסימות, טרנד הפסים, פרחים, מכנסי הפיג'מה – הכל שם… והמחירים הפכו ליותר סבירים מבעבר. מה שכיף בגולף זה טווח המידות. עד 44 או 46 והמידות גדולות. אני מאוד אוהבת להלביש שם את הלקוחות המלאות שלי. גם התיקים והנעליים העונה פשוט הצלחה מסחררת! ממש מקסימים! לדעתי זו אחת הרשתות שעובדת קשה על שינוי תדמית והם מצליחים בגדול! הפריטים הנבחרים שלי:




לעניין הפרק: אוקיי. טריני וסוזאנה כהרגלן נעות בין בורות שוברת לבבות, לרשע מזוקק, לרגישות סוחטת דמעות. הפרק הירושלמי הראה לנו בעיקר חרדים וערבים כי לקחו אותן לעיר העתיקה. אם הפרק היה מצולם במרכז העיר או בממילא הנוף היה פחות הזוי והרבה יותר מציאותי… אבל נו שוין. לענייני המהפכים:
נעמתי – הערבייה המודרנית שהלבישו כמו האגרטל באולמי רסיטל. אה שיט, התבלבלתי בריאלטי! בכל מקרה, הבד הכחול השקוף הזול שהצניע את השמלה היה מזעזע לחלוטין.
אפרת – הבחורה המלאה המקסימה, שחנטו בתוך שמלה כל כך צמודה שהיא נראתה כמו אוזיריס, אל המומיות המצרי. ראיתי לה את הפופיק למסכנה. היא בקושי הצליחה ללכת מרוב שהשמלה היתה צמודה.
היתה היפייפיה שלא ידעה לקבל את הגוף החדש שלה (אהמ…), מדהימה בשמלה של לאנויין שהיו חייביייייייייים להרוס עם הטייץ הפוטלס המחריד הזה! וזה חזר על עצמו שוב!!!
חן – הספורטאית שהפכנו לאלן דג'נרס. הפכו אותה ליותר מרובעת ויותר בוצ'ה ויותר לסבית…גבר היא לא תמצא ככה. היה צריך לשים עליה שמלה שהיא לא נשית מידי שמצריכה עקבים, אבל שמלה ללא ספק. עם סניקרס צבעוניות.
הארגנטינאית – פשוט טעות אחת גדולה. טריני לא הפסיקה לזמזם שאין לה ציצים אבל שמה עליה שמלה שהיתה ריקה בציצים ונראתה פשוט נורא… וכמובן, דחפו את הטייץ האיום הזה מתחת.
הדתיה – כבר לא רואים עצם בריח, סגור עד המרפקים, חצאית עד אחרי הברך. אז גם טייץ אטום?!?!?!? ומה זה השיער הזה?!
הבגדדית – בואנה, היא הזכירה לי את המשפחה של אבא שלי. וזאת לא מחמאה. מתישה… המהפך היה לא רע אבל הסגול הזה היה נוראי עם צבע השיער הכתום שלה. הפליא אותי שלא צבעו לה את השיער לחום כהה.
גם נעלולה לא התעלפה על הפרק רק שהיא יותר פמניסטית משוגעת ממני:
http://www.nalula.co.il/2011/04/blog-post_5112.html





















רציתי רק לספר שיש לבלוג 101 מנויות(וחיים אחד!) וב 16 לחודש אני הולכת להיות שופטת בתחרות "מי חברת האופנה הישראלית ביותר בעיניך?" בדף של "קנינו" בפייסבוק. אם תבואו ותשכנעו אותי, תזכו ב 150 ש"ח לרשת שבה בחרתן! אז אתן מוזמנות!
אה כן!
יא חארות! 101 מנויות, אני מצפה לתגובות שלכן ולמסרים! תגידו לי מה אתן רוצות לשמוע ומה דעתכן! בשבוע שעבר היתה מתקפת תגובות וזה היה פשוט נהדר! אני משקיעה בבלוג, בכן, ואני רוצה לשמוע אתכן!
I'm not bad, i'm just drawn that way!