כן כן, אני יודעת שיש כאן המון קוראות שהן ממש רחוקות מלהיות שמנות (מלאות/שמנמנות/שופעות/מקומרות – תבחרו את המילה שהכי מדברת אליכן) וכנראה שהפוסט הזה ידבר אליכן קצת פחות מפוסטים אחרים אבל הגיע הזמן שהוא יכתב. הבנתי בעצם שמעולם, ב 4 שנותיו של הבלוג (תכף! יומולדת בינואר!) מעולם לא עשיתי רשומה מקיפה על מידות גדולות בארץ. כלומר רשומה אחת שמרכזת בתוכה איפה אפשר למצוא בגדים במידות המלאות ואיפה חבל לבזבז את הזמן. נראה לי שדווקא היום, כשאני יותר לכיוון ה 44 מאשר ה 42 זה זמן מצויין לכתיבת פוסט כזה. חפרתי לכן המון על כמה שהשמנתי. זה לא שינה הרבה מבחינת הבגדים הקיימים שלי כי העלתי בצורה מאוד פרופורציונאלית (לתשומת הלב…

אני לא באמת צריכה לספר לכן כמה הבלוג הזה השתנה במהלך השנים, רובכן כאן מההתחלה. אתן יודעות שהתחלתי מצילומים עצמיים במראה כשאני עומדת על המיטה בחדר השינה הפיצפון שלי במעונות. כשהתחלתי גם אמרתי שבגדי מעצבים באשר הם לא מעניינים אותי ואהבתי לקנות בגדים בחנויות עלומות שם וכמה שיותר בזול, אפילו תמיד הייתה לי רשימת מחירים של "כמה אני מוכנה לשלם עבור פריט?". בזתי לאנשים ששילמו על שם יוקרתי, תיעבתי את המשפט "על איכות משלמים" ושנאתי את המגוחכים האלו שעמדו בתור לקולקציות קפסולה של HM. ובכן, ב 4 השנים שעברו מאז שפתחתי את הבלוג גדלתי, השתנתי, התפתחתי. אופנה הפכה להיות לא רק תחביב אלא מושא תשוקה שממלא דפים על גבי דפים…

היי יקירות! התגעגעתן לפוסטים חופרים עם מאה נושאים לא קשורים? הנני כאן! כפי ששמתן לב הבלוג עבר מתיחת פנים היסטרית, זאת תודה לבלוגרית נהדרת – רותי אבישי – שלדעתי צריכה להתחיל לגבות כסף על מה שהיא עושה! הבלוג נראה עכשיו כמו שתמיד פנטזתי! נקי ולבן עם הלוגו המושלם שלי, עם לשוניות שבהן אפשר לקרוא קצת עליי, ליצור קשר, להבין איזו חולת נפש אני וכל הדברים הנחמדים האלו. ועכשיו לחפירות שלי! ML פושטים רגל וכמה מילים על מעצבים ישראלים אני מניחה שרובכן שמעתן שהבעלים של ML שהוא גם הבעלים של JUMP ו"אופיס דיפו" פשט את הרגל והחנויות עומדות בפני סגירה. גם סיגל דקל עומדת בפני פשיטת רגל והאינטרנט מלא בכתבות שמרחמות…

אתן כבר יודעת שמידי פעם אני משתפת אתכן באובססיות שלי ודואגת לקשור אותן יפה לנושא שלשמו התכנסנו כאן – אופנה. אז עברי לידר הוא אחד השריטות שלי. כן, יש הרבה בחורות שמאוהבות בעברי לידר, מוכנות לעשות לו ילד וחושבות שהוא הפסד עצום למין הנשי ואני סוג של אחת מהן, אבל זה קצת שונה. כשעברי לידר החל את הקריירה שלו, הייתי ממש ילדונת. כשהייתי בכיתה ז' בערך התחלתי לשמוע את המוזיקה שלו ואני יודעת שאצל רוב האנשים גיל ההתבגרות והבעיות שבאות איתו מתחילות בערך בגיל 15, אבל כמו שהיום אני בת 24 בתכלס אבל בת 35 באופי, ככה זה היה גם כשהייתי ילדה. הייתי ילדה זקנה ולהיות ילדה זקנה אומר שאת לא…

המשפט הזה הוא מתוך "צלה של הרוח", שמתוך עשרות הספרים שקראתי כבר שעלילתם מתחרשת בברצלונה, זה ללא ספק הספר שמתאר אותה כעיר, הכי טוב מבין כולם. הרומן שלי עם ברצלונה התחיל בירח הדבש שלנו לפני שנה, מאז ביקרתי בה עוד פעמיים והיום אני יכולה ללכת בעיר הזאת בלי מפה. זה דיי מצחיק שהתאהבתי בה ככה, כי אני טיפוס של ערים עם ארכטיקטורה רנסנסית וקלאסית. תמיד חשבתי שהעיר שלי תהיה רומא (ואולי היא כן, עדיין לא ביקרתי בה). ברצלונה עמוסה במבנים שרק נראים עתיקים, למעשה היא שבעת מלחמות ורוב המבנים בה הם מודרניים ניאו קלאסים אם הם לא בסגנון המודרניסטה כמו גאודי. אבל איכשהו, למרות שנסענו אליה לראשונה בגלל שאלכס היה…

זוכרות שקשקשתי לכן על זה שאני נורא רוצה לעשות מכירה אבל לא בטוחה מתי ואיפה ואת זה מה כן ומה לא? אז נסגרתי על עצמי ועשיתי שת"פ נוסף עם PIPA FASHION ! כידוע לכן אני גרה בחור ואצלי בבית אין מתלים ועשרות קולבים ולכן כשמיכל הציעה לי להתארח בשואו רום ברשפון  פשוט עפתי על הרעיון! גם יש מקום ותאי הלבשה, גם המיקום הרבה יותר מרכזי וקרוב לרובכן (רשפון הוא ישוב שממוקם דקה ורבע מהרצליה, רבע שעה מתל אביב והוא יושב על ציר תחבורה מאוד מרכזי) וגם הזדמנות לצ'פר אתכן – קוראותי המדהימות, הנאמנות והאהובות. רשמו ביומנים: המכירה תתקיים ב 25-26.10 כלומר יום שישי ושבת בשעות 9:00-15:00 בשישי ו 10:00-16:00 ביום…

אני מרוקאית. (שוקינג, נכון?) האמת שאני חצי מרוקאית וחצי עיראקית, אבל אני יותר קרובה לצד של אמא והיא ובכן, מרוקאית לחלוטין. יש יותר מרוקאית מ"סימה"? ובכן, העניין הוא שאני מזרחית. או ככה קוראים לזה, למרות שמרוקו נמצאת בצפון וגם עיראק היא לא במזרח, אני מעדיפה את המינוח יהודיה ערבית, כי זה בדיוק מה שאנחנו. יהודים מארצות ערב, ארצות האסלאם. לקחו לי המון שנים להכניס את העניין הזה לזהות שלי, אבל היום זה חלק בלתי נפרד ממני. עכשיו מגיע השלב הזה שבו אם אתן נורמליות אתן תוהות "אבל איך זה קשור ליופי? אופנה? טיפוח?" ואם אתן פחות נורמליות אתן חושבות "עוד מזרחית בכיינית שמוציאה את השד העדתי מהבקבוק". אני אספר לכן…

האמת היא שאני לביאה אמיתית (מזל אריה) אבל נמר זה מאותה משפחה אז תסלחו לי, כן? היום הייתי בפרזנטציה אישית של רשת נעלי קלארקס בקניון רמת אביב (שהוא אגב, הקניון האהוב עלי! ולא כי אני מלייאנית, אלא כי הוא פשוט נעים לי ויזואלית ולא עמוס להחריד). אני תמיד משתדלת לכתוב על השקות ואירועים באותו יום שהייתי בהם אבל הפעם זה ממש בוער לי! קודם כל הפרזנטציה נעשתה בתוך חנות בקבוצות קטנות של בלוגריות/עיתונאיות והיה מאוד נעים באופן כללי (וגם הייתה קאווה, וקאווה ב 11 בבוקר זה להיט!). הבחור שדיבר איתנו היה רהוט ומקסים, דיבר קצר ולעניין והסביר לנו מה הקווים שמנחים את קלארקס ומה החידושים. ואני מודה שהרבה מהדברים שנאמרו…

כן, לא היה פוסט כזה מזמן. ובכלל תדירות הפוסטים שלי ירדה פלאים כי המוזה שלי דיי חמקה ממני מכמה סיבות. ראשית כי נמאס לי מהבלוגספירה. נמאס לי מהקנאה והריכולים על כל מי שמצליחה לפרוץ את חומת הבטון שבין הוירטואל למדיה, נמאס לי ממשחקי היח"צ המטומטמים שבהם כל בלוגרית חדשה שלא כותבת מילה אחת שלילית על שום מוצר אף פעם מוזמנת לעשרות השקות ובלוגריות שפשוט כותבות את האמת מנודות מהשקות ומפסטיבל המתנות. נמאס לי מבלוגריות שהופכות ליחצניות או מתגלות ככאלו שפשוט "מתנקמות" בכל מי שלא באה להן בטוב, נמאס לי מיחצנים שמרשים לעצמם לחשוב שאני מטומטמת. נמאס לי מבלוגריות שמלאות חיוכים פנים מול פנים ומלאות רעל מאחורי הגב. נורא קל להגיד "אז…

היום לפני שנה התחתנתי. כשאני באה לכתוב על זה, למרות שיש לי מלא מה להגיד אני מרגישה שאני לא יודעת מאיפה להתחיל. מהחתונה? מהשנה שעברה? מלפני 7 שנים? היום לפני שנה התחתנתי עם הגבר הכי מושלם בעולם. ומאז שהתחתנתי איתו, אני רק חושבת שהוא עוד יותר מושלם. תמיד ידעתי ואמרתי לחברים סביבה שהחתונה עצמה היא לא היום הכי מאושר בחייך, אלא רק התחלה של חיים מאושרים מאוד לצד מישהו שאתה אוהב. היא חגיגה של אהבה גדולה שאתם חיים כבר כמה שנים, היא החצנה של מחוייבות בלעדית זה לזו, אבל היא רק ההתחלה. לכן כשהתחתנתי, עשיתי את זה בפשטות הכי גדולה שיכולתי ועם המון מחשבות כלכליות על העתיד. משמע – איפה…