אאוטפיטים בסימן "מזה לעזאזל מזג האוויר הזה?!"
או מה שנקרא במחוזותינו " אביב". כשערכתי את התמונות ממש צחקתי שבחלקן אני לבושה כאילו אמצע החורף ובחלק האחר אני לבושה כאילו אמצע אוגוסט. אבל זה שיקוף מדויק של מזג האוויר כרגע, לא? כמה אנקדוטות: – רוב רובם של האאוטפיטים הם מלפני הטיסה בכלל. – קנינו מצלמה טובה וחדשה (אל תשאלו אותי איזה ומה הדגם… פוג'י פילם 14 מגה פיקסלר זה מה שכתוב עליה) אבל לא תמיד יצא לצלם איתה אז יש אאוטפיטים יותר או פחות טובים מבחינה צילומית. – הרבה פריטים הם דווקא חדשים ומהארץ בגלל תווי הקנייה שקיבלנו לחג. – רוב הפריטים מברצלונה עדיין לא מככבים כאן וזה בגלל שקניתי בגדים לקיץ ועדיין לא היה מספיק חם. שנתחיל? נתחיל! ליום עבודה…
הו ברצלונה ברצלונה….
אז חזרתי!!! טוב, ברצלונה כהרגלה היא יפייפיה לא נורמלית… אז למה חזרנו לשם שוב? נתחיל מהסיבות הטכניות – האמת היא שסגרנו נופש לקוסטה בראווה ופתאום התקשרו שאין מקום במלון ולכן החלפנו לברצלונה (וטוב שכך, כי בקוסטה היה קפוא פצצות!). יצאנו לנופש עם זוג חברים של אלכס שטיילו ברוב העולם אבל לא היו בברצלונה אז גם זה היה שיקול ומבחינתנו זה היה בסדר כי נורא רצינו לחזור!ברצלונה ענקית ואי אפשר להספיק בה את ה-כל. ואם יוצאים ממנה ומטיילים במקומות אחרים בקטלוניה אז בכלל. כשאת לומדת תולדות האומנות ובן זוגך חובב אומנות מושבע ואמן בנפשו, אפשר להגיע לעיר הזאת עוד 50 פעמים ולהנות שוב ושוב ושוב ולראות דברים חדשים כל הזמן. יש…
"אתה לא יכול להוציא מישהי במידה 46 כוסית"
איתי בצלאלי היקר, קראתי את הכתבה הזאת עליך לפני כמה דקות ואני מודה שכל הפיוזים שעוד נותרו לי נשרפו במהלך הקריאה. אני אתחיל מזה שאני דווקא עוקבת אחרי דה ווייס כי דווקא היא מכל הריאלטי נותנת הזדמנות שווה לכולם על סמך כישרון ולא מראה חיצוני (או שכך הייתי רוצה מאוד להאמין) גם אני כמו סטלה עמר התמרמרתי מתחילת העונה על הסטיילינג העונה. שגם זה לא נדיר כי התמרמרתי גם על הסטיילינג של כוכב נולד וגם על העונה הקודמת, במיוחד כשזה נוגע לנשים הגדולות ובכלל למקרי קיצון (כמו דוד לביא, שהוא גבר רזה וקטן שהולבש בצורה מזעזעת דווקא תחת ניצוחה של מושא הערצתך – ליאת אשורי). מתחילת העונה המתלבשות המלאות והשמנות הולבשו…
אאוטפיטים ו"יש לי מה להגיד על זה!"
טוב מסתבר שעניין העומס הבלתי נגמר הולך להפוך לחלק בלתי הפיך מחיי. תמיד ידעתי שקל מאוד לנהל חיים וירטואלים וזה לא עובד טוב כשיש גם חיים אמיתיים אז עמכן הסליחה… לפני הכל – רציתי להזכיר שאשמח לקבל בקשות על פוסטים, הצעות וכו' ושאני ממש אשמח אם תצטרפו לעמוד הפייסבוק שלי. אני מעלה תמונות, לינקים, סטטוסים כל יום ודיי כיף איתי 🙂 על אגסים, תפוחים, שעוני חול, גיטרות, ירקות, פירות וחפצים אחרים…. בפוסט הקודם ביקשו ממני לכתוב על בנות עם מבנה גוף "תפוחי" וחשבתי בהתחלה שאולי אני אלך על זה, תגובה אח"כ נזכרתי למה לעולם לא עשיתי סדרת "פוסטים למבני גוף שונים". הסיבה היא שהקטגוריות האלו הן מאוד שרירותיות ורובנו לא…
אפטר פורים שמח!!!!
אני מתה על פורים!!!! זה דיי מצחיק, כי עד לפני כמה שנים הייתי הגרינץ' של פורים. הספקתי להתחפש בגיל 12. כמעט כולם אצלנו הפסיקו בגיל הזה ואמא שלי עד היום לא מבינה למה אנחנו עדיין מתחפשים… למדתי בבית ספר דתי ובפורים היה מותר לבוא במכנסיים או חצאיות קצרות ממש וזה מה שעשינו בחטיבה… בתיכון לא חזרתי לזה כי הייתי פריקית קשוחה ואפלה וכשהחצי שלי היה בצבא לא רציתי לצאת לבד אז וויתרתי. לפני שנתיים חזרתי לזה בענק עם כחפה אדומה והזאב שהיה להיט ענקי… בכלל מאוד היה קשה להוציא ממני משהו כייפי, צעיר ושטותי בשנות העשרה שלי, אני תמיד אומרת שבן הזוג שלי עזר לי למצוא מחדש את הילדה שבי…
אאוטפיטים ו"יש לי מה להגיד על זה!"
וואו,אני אתחיל מווידוי לא חיובי במיוחד:אני מודה שיש שבועות שבהם ממש קשה לי לתחזק את הבלוג והמוזה בורחת לי לגמרי. בעיקר כשאני מתעסקת ברפש של הבלוגספירה שבעיקר גורם לי לפעמים לרצות לסגור את הבלוג, את הערוץ ולהפוך בחזרה להיות אנונימית לגמרי. קשה להסביר לאנשים מבחוץ על איזה עולם מלוכלך, מלא אינטריגות, קנאה, אגו, אינטרסים ו"קבוצות" אנחנו מדברים. אני לא אלאה אתכן בזה, אני רק אומר שככה זה כשאנשים חיים בעולם וירטואלי לחלוטין. שכל עולמם הוא הבלוג, הפייסבוק והתחזוק שלהם ושל קשרים שהם וירטואלים לגמרי. הם מאבדים משהו מהאנושיות הבסיסית, הכבוד הבסיסי והתקשורת עם אנשים. כל מה שמעסיק אותם זה האגו שלהם ואיזשהו "פרסום" שזה דיי מצחיק עניין הפרסום כי מי…
כל מה שצריך לפעמים, זה השראה!
סליחה, אני יודעת ששוב קצת נעלמתי. החיים האמיתיים שאבו אותי. אבל אני ארחיב על זה בסוף… רציתי להכיר לכן קצת יותר לעומק 2 בחורות שאני מעריצה ושנותנות לי הרבה הרבה השראה. על אחת מהן כתבתי פעם ממש ממש בקצרה ואני חושבת שמגיע לה יחס יותר רציני מזה. טנישה – Girl With Curves טנישה זה שמה הפרטי של הבלוגרית "גירל ווית' קרבס" (בחורה עם קימורים) שהיא אחת הבלוגריות היחידות בעולם שאני עוקבת אחריהן בצורה באמת נאמנה. סיפרתי בעבר שאני כמעט ולא קוראת בלוגים, בטח שלא כאלו עם המון תמונות ומעט מלל כי מעניין אותי הסיפור האישי ומה שיש לאנשים להגיד יותר ממה שהם לובשים. אבל טנישה היא משהו מיוחד.קודם כל מדובר בבחורה…
והזוכות הן:
לפני הכרזה על הזוכות אני חייבת להגיד שפשוט ריגשתן אותי עד אינסוף. קראתי כל ברכה וברכה והערכתי גם את אלו שהשאירו ברכות למרות שהן לא השתתפו בהגרלה. אני מודה שחשבתי שתהיה הענות יותר גדולה ויותר משתתפות, אבל כנראה שיותר קל ומושך לקבל מתנות חומריות בעולם האופנה והטיפוח מאשר ללמוד איך להשתמש במה שכבר יש. היו באמת המון המון ברכות מיוחדות ויפות וחשבתי שלפני המנצחות, אני אתן לכן מדגם ממה שכתבו לי: "3 שנים!! אני אחרייך לפחות חצי מהזמן. אז האמת היא ש'נפגשנו' לראשונה בפורום אכילה נכונה בתפוז. יש שם מיליון בנות בערך, אבל איכשהו דמותך תפסה לי את העין. דרך ההודעה הכרתי את הבלוג. קראתי פוסט אחד, ובשעה שאחרי מצאתי…
אאוטפיטים ו"יש לי מה להגיד על זה!"
בוקר טוב יקירותיי! כמו שהבטחתי פוסט ההגרלה/תחרות לא בא במקום פוסט אאוטפיטים… לפני האאוטפיטים – תירשמו להגרלה אם עדיין לא הספקתן, יש רק עוד כמה ימים בודדים ומה שצריך לעשות מאוד פשוט. בינתיים אני רוצה להגיד תודה ענקית על הברכות המדהימות והתגובות שהשאירו אותי פשוט בלי מילים. תודה! אוף, איזה שבועיים היו לי! סיימתי סופסוף להגיש את חובותיי מהשנה החולפת (בלי לספור את התיקון שיש לי להגיש), כתבתי עבודה סיוטית במיוחד במתודולוגיה, קורס שעד עכשיו לא הצלחתי להבין למה מלמדים אותו רק בתואר שני ולא בתואר ראשון ולמה הם חושבים שבתואר שני יהיה למישהו עצבים ללמוד דבר כזה, אבל היי, יש הרבה דברים עקומים באקדמיה בכלל ובחוג שלי בפרט, אבל…
יום הולדת שמח לליטל מיס סאנשיין!
היום הבלוג חוגג יום הולדת 3! אירוני קצת שזה נופל על יום הבחירות השנה, כי פתחתי את הבלוג בגלל שהרגשתי שיש לי הרבה מה להגיד ואני רוצה להשמיע את זה בקול, כי האמנתי שאני יכולה להוביל שינוי וצריך להוביל שינוי. פוליטיקה במיטבה, לא? קשה להאמין שעברו 3 שנים, הזמן באמת טס כשנהנים! הבלוג הזה התחיל באמת כי רציתי להשמיע את קולי ואחרי שנים בפורומים של תפוז החלטתי שמגיע לי מקום משלי שבו אוכל להגיד את כ-ל העולה על רוחי ואיך שבא לי. אם הייתם אומרים לי לפני 3 שנים שאני אגיע ל 666 מנויות (באלוהים שזה המספר! לא התכוונתי לצאת שטנית) בבלוג ול – 327 מנויות בערוץ היוטיוב שלי, הייתי אומרת…