טוב זה ללא ספק הולך להיות הפוסט הכי חם שכתבתי אי פעם. כן, יותר חם מפוסט ההלבשה התחתונה, יותר חם מתמונות הביקיני ויותר חם מהפוסט על "טרו בלאד". אם אתן א-מיניות, מתחסדות או סתם צבועות ולא מסוגלות להודות בזה שכולם מזדיינים ובכן, כולם אוהבים להזדיין ממש טוב – כדאי שתדלגו על הפוסט הזה. גם את ההערות המתחסדות, תשמרו לעצמכן (או שלא, ואז תימחקו…) הרבה פעמים שואלים אותי מאיפה הבלוג הזה התחיל ומתי ידעתי שאני יודעת לכתוב טוב? אני בד"כ עונה שסתם היה לי מה להגיד שחשבתי שיעניין כמה אנשים ולא תיארתי בחלומות הכי פרועים שלי שזה יהפוך לכזאת תופעה. ובכן, זאת לא האמת המוחלטת. גיליתי את כישרון הכתיבה שלי הרבה…

אז אחרי הטירוף שעברתי עם סיפור הביקיני והכתבה ב"זמנים מודרניים" האיש המתוק שלי הפתיע אותי בחופשת חורף קצרה ונהדרת לרומא. הוא פשוט חזר הביתה ואמר "תארזי!טסים עוד שבוע!". זאת הייתה באמת הפתעה מושלמת, למעט העובדה שטסתי קצת חולה ושהטיסה של נדחתה מה שגרם לנו להפסיד עוד יום ברומא ולנחות בצהריים המאוחרים. רומא הייתה חלום עבורי במשך המון שנים… התואר הראשון שלי היה בתולדות האומנות ותקופות ההתמחות שלי היו באומנות עתיקה, קלאסית והרנסנס. מעבר לעובדה שאני מטפחת מילדות אהבה ומשיכה בלתי ברורה לתרבות הגרקו-רומית ולהיסטוריה הזאת. רומא הייתה אמורה להיות ירח הדבש שלנו ובדקה ה 90 הוחלפה בברצלונה. בחירה שהיום אני ממש לא מתחרטת עליה. הקולוסאום היה הדבר הראשון שראינו ואת…

ובכן, לקח לי קצת זמן להתאפס על הפוסט הזה כי אני חולה, אבל גם כי אני לא בטוחה שקסטרו הולכים למות על מה שיש לי להגיד. קסטרו ואני מנהלים יחסי אהבה שנאה כבר דיי הרבה שנים. מצד אחד אני קונה שם הכי הרבה בגדים לאיש שלי ואני מלבישה שם מאות אנשים ואוהבת מאוד את העיצובים, מצד שני הם כמעט ולא מייצרים כלום במידה שלי ואני מאוד מתקשה למצוא משהו אצלהם שעולה עליי. הרבה פעמים גם אם כתוב עלי 44, הוא לא 44 בפועל ופשוט לא עולה לי על התחת. התצוגה התקיימה בבריכה האולימפית של ווינגייט ששם גם צילמו את הקטלוג. המיקום לא הפתיע אותי, אחת ההשפעות החזקות על קולקציות הקיץ…

טוב זה היה שבוע פשוט מטורף. אני לא יודעת כמה מכן עוקבות אחרי בפייסבוק אבל בעיקרון זה מה שקרה. בעקבות הפרסומים על זה בכל אתר אפשרי קיבלתי בערך 600 הודעות אישיות ופניות מכל תכנית רזיו/טלויזיה אפשרית. טירוף. הטלפון שלי לא הפסיק לצלצל ופשוט התחרפנתי… בתור הפוגה הלכתי לצלם כמה אאוטפיטים שלבשתי לאחרונה. אימצתי לי הרגל לשחזר את האאוטפיטים ולצלם אותם בצורה משוחזרת ויותר איכותית ב"סטודיו" של אחי. האיפורים הם הדבר היחיד שצולם ביום שבו הפריטים באמת נלבשו. רוח הצילומים הייתה ניפוץ של "מה אסור לשמנות ללבוש". "שמנות לא יכולות ללבוש מיני" "שמנות לא יכולות ללבוש מגפיים שטוחים" זה לוק קזו'אלי, נוח ומחמם לעבודה/לימודים/סידורים. שמלת הסריג ישנה מאסוס, המעיל מפיפה, טיץ מהיינס,…

האמת היא שהתחלתי להשמין בגיל ממש קטן. לכיתה א' עליתי כשהייתי "רגילה" אבל כבר בכיתה ב' התעגלתי יותר ויותר.  העניין היה שלא רק השמנתי, התבגרתי במהירות שיא. בכיתה ד' צילמו איזה תמונה של כל הכיתה שלנו, כל הבנות ישבו למטה כי הן היו פיציות, רק אני והודיה עומדות מאחורה עם הבנים הכי גבוהים. הייתי הכי גבוהה, למעטה מכיתה ח' אני באותו גובה. לבשתי חזיה בקאפ B בכיתה ו', קיבלתי מחזור בגיל 11. סימני המתיחה הראשונים שלי הופיעו בגיל 10, הם לא הופיעו בבטן אלא בברכיים, קרסוליים, כתפיים. גדלתי הרבה וגדלתי מהר מאוד, בתכלס מיציתי את פוטנציאל הגובה שלי בגיל 13. באותו גיל, בכיתה ח' לבשתי חזיה בקאפ D שזה בסה"כ…

הבלוג חוגג החודש 4 שנים וחשבתי שהפקה על רמה היא מתנה מהממת לבלוג, לי וגם לכן! אז נפגשתי בשבוע שעבר ליום צילומים מפנק עם אופיר קפון, שהוא בעייני פחות או יותר הצלם הכי טוב בארץ. אני ואופיר מנהלים "רומן" כבר כמה שנים טובות, הכרנו בפייסבוק דרך חברה משותפת, אופיר רצה לצלם אותי ואני… ובכן, הייתי מאוד שונה ממי שאני היום וסירבתי. עם הזמן הפכנו לחברים טובים מאוד, ידעתי שאופיר יצלם את החתונה שלנו עוד הרבה לפני שאלכס הציע ואכן אופיר צילם את החתונה (וקטע מצחיק, התארסנו ביום ההולדת שלו!). עד היום אני מתענגת על התמונות ועל הוידאו שהם איכותיים ברמות אחרות! היה לאופיר קצת זמן ואני כבר תקופה ארוכה מאוהבת…

היי בנות (ובנים!), אחרי הפוסט האחרון נראה לי שאנחנו צריכים קצת פאן בבלוג, בשביל האיזון 🙂 החורף הגיע ובענק וצילמתי כמה אאוטפיטים חורפיים, חלקם צולמו בזמן אמת לפני שיצאתי וחלק ביום צילומים מרוכז שעשיתי עם חברה טובה ואהובה 🙂 גיליתי שבקומה העליונה בבית החדש של אחי יש תאורה אליפות וסוג של סטודיו וזה אידיאלי! האיפור הוא מעושן בסיסי שאני עושה המון בחורף… האאוטפיט הראשון מורכב משמלת סריג של גולף (מידה מדיום, איזה כיף!) מגפונים משגעים מפוראבר21 ומעיל מדזיגואל.  וקצת השראה 🙂 הלוק השני הוא קז'ואלי, צעיר ושובב! חולצת ג'ינס מקסטרו גברים, סוודר מברשקה, טייץ מדהים מ hm, נעלי ספורט על פלטפורמה חיקוי של איזבל מארנט מאיביי (אין לי לינק זה…

בשבוע שעבר העלתי את התמונה הזאת לעמוד הפייסבוק שלי. העלתי אותה כתגובה לעשרות ההודעות שקיבלתי מבחורות שרצו לקחת חלק בפרוייקט ה "No thigh gap? No problem" וכתבתי כך: "אני מאוד מקווה שלא תשנאו אותי על מה שאני עומדת להגיד אבל היי בשביל זה אני משחדת אתכן בתמונת ביקיני!  תראו, אהובות שלי, האתגר האחרון של no thigh gap no problem עורר המון התלהבות ורעש, אבל גם עורר הרבה תגובות מנשים ונערות רזות לגמרי ששלחו לי תמונות שלהן בביקיני בפרטי והסבירו שהן מתביישות להעלות כי הן שמנות.אני מודה שאני לא יודעת איך לבלוע את זה. בעייני לשמנה/מלאה בהחלט יש מספרים, מידות וגם מראה מסויים. זה בהחלט לא מישהי במידה 38-40 שסתם אין…

כן כן, אתן קוראות נכון, רק אאוטפיטים בלי "יש לי מה להגיד על זה" 🙂 אמנם זה לא קורה הרבה אבל לפעמים, אין לי על מה לחפור… בסוף הפוסט אעדכן משהו אישי. האאוטפיט החורפי הזה ליווה את יום הצילומים של בעלי לקסטרו. הסוודר מ HM ברצלונה, המכנסיים של פיפה. שרשרת מחנות שקר כלשהו ומגפונים מברצלונה. ציוותתי ללוק מעושן שחור כבד, עגול ו"נמוך" מאוד. אאוטפיט ליום לימודים. חצאית משגעת של גולף, חולצה ישנה של רנואר, מגפונים מברצלונה ואיפור בורדו מעושן. יום עבודה בחוץ. סוודר מברצלונה, חצאית ישנה מגולף, גרביונים חדשים מגולף ונעלי ספורט על פלטפורמה של דזיגואל. אאוטפיט לברית מילה של אחיין שלי שהם חרדים. חולצה מפיפה, חצאית של גולף, נעליים…

וידוי: בתור נערה הייתי בוהה שעות בתמונות שהיום נקראות Thinspiration לכל דבר. הייתי בוהה בהן ובוכה, הייתי מסתכלת בהן והייתי כועסת על עצמי שאני כל כך שמנה, שאני לא מצליחה לא לאכול מתוק בכלל, שאני לא מצליחה לרוץ, שאני לא מצליחה לרזות. למי מכן שלא יודעת במה מדובר, אני מזמינה אתכן לגגל thinspiration ו thigh gap ותמצאו מאות אם לא אלפים של דוגמאות לכך. מדובר בתמונות של בחורות רזות, בדרך כלל – בלי יותר מידי בגדים עליהן.  בחלקן מדובר על בחורות חטובות אבל הרוב הניכר של התמונות הן בעיקר תמונות של "גלי עצמות". תמונות של בחורות מאוד מאוד שדופות. תמונות של בחורות שבולטות להן העצמות בכל מקום אפשרי וכמובן, תמונות…