היא התחתנה והיא מאושרת!

(ואת המשך המשפט נשאיר במקומו…)

כמה חיכתן, כמה התרגשתן איתי מכל פיפס ועכשיו הסבלנות משתלמת! אני הולכת לפצוח בסדרת פוסטים על החתונה, אני מקווה שאני לא אאבד אף קוראת ושאתן תהנו ממני גם בתור פוסט בריידזילה…

הפוסט הזה יהיה פוסט שיוקדש להתארגנות שלי, עד המפגש.

בחרתי להתארגן בבית, בבית שלי והתלבשתי אצל ההורים (קומה מעל הבית שלי) כי הבית שלי הפך לסטודיו לאיפור ושיער בשלב הזה של היום.
הייתי מאוד רגועה בבוקר החתונה והאמת שאפילו לא התרגשתי.

פלטת צבעים – לפני הכל חשוב שאדגיש שלחתונה הייתה פלטת צבעים שכללה לבנים, וורודים, אפרסקים, זהובים וסגולים. במקור הפלטה הייתה של גוונים בהירים ובלי סגול ואז אלכס בחר חולצה סגולה (זאת הייתה דרמה רצינית עבורי. לא צוחקת איתכם, זה היה משבר. הסגול הזה לא התאים לי לכלום ושיניתי הכל בגללו) והפך את הקערה על פיה ואני נזכרתי שאי אפשר בהיר על משפחה שקופה… זה אומר שההזמנות, הפרחים, האיפור, התכשיטים היו בגוונים האלו המשפחה והמלוות נתבקשו לשתף פעולה (בעזרת לחץ מתון) ולהתלבש בגוונים האלו. בסופו של דבר נכנס עוד צבע וזה ירוק-תורקיזי. זה לא היה בחירה שלי, פשוט הרבה מאוד התלבשו בגוון הזה וזה נראה מכוון למרות שזה לא היה. מאוד שמחתי שגם בלי כוונה זה יצא ככה, כי זה נראה חלק מהפלטה ולא תלוש ו"מיוחד".
זה נשמע שאני חולת שליטה ומעבר לעובדה שאני באמת חולת שליטה, היו המון דברים בחתונה הזאת שלא היו מה שרציתי. עשיתי המון התפשרויות. החל מהחופה היהודית והרבנות וכלה בשירים מסויימים ולכן הייתי חולת שליטה בדברים היחידים שיכולתי לשלוט עליהם. מעבר לעובדה שעיצוב ואסתטיקה מאוד חשובים לי ואחד הדברים שגרמו לי להכי הרבה נחת היו אנשים שלא הפסיקו להגיד לי שרואים שחשבתי על כל פרט, שהצבעוניות מדהימה ושהם רוצים שאעצב את החתונה שלהם.

ההזמנות – את ההזמנות עצבה חברתי הטובה יוליה טייץ שהיא גרפיקאית בחסד שעובדת בין היתר עם פנאי פלוס (מעצבת שערים וכו') וזו הייתה מתנה. בחרנו בהזמנות נקיות, קלאסיות, עם אלמנט פרחוני ובחרנו לצטט את שלמה ארצי כי אנחנו מתים עליו ועל השיר הזה. אני מאוד מסורתית אבל פסוק מהתנ"ך הרגיש לי דתי מידי ורציתי משהו יותר ישראלי מאשר דתי. כמובן שההזמנות של החינה היו באותו עיצוב (הכל צריך להתאים!)

דנה משמאל, המאפרת השניה

החדר שלי הפך לסטודיו

החדר השני הפך לסלון כלות

מבטים ביקורתיים בלי סוף יהיה באלבום הזה.

איפור – בחרתי לאפר את עצמי. למה? כי אני מאפרת. אם אני מספיק טובה לאפר אחרות, אני מעולה בלאפר את עצמי. ממש לא הייתי לחוצה בזמן והדבר היחידי שביקשתי ממייקי לעשות זה להדביק לי ריסים, כי היא אלופה בזה ולא רציתי להסתבך. בחרתי בסגול כי זה התאים לפלטת הצבעים ובזהב שהתכתב עם הנעליים, הלק, התכשיטים ונראה מדהים על העור שלי.
מעדכנת פירוט איפור למעוניינות:
עיניים – פריימר של עפרה
צלליות: צללית זהובה מהנייקד על גלגל העין, בזווית הפנימית ועל עצם הגבה. הצללית הסגול היא ערבוב של צללית מפלטת "אסיד" של סליק עם אחרות שאני לא זוכרת והבסיס היה עפרון סגול מטושטש של פופה.
איילינר – פלואידלין של מאק
ריסי "וויספיס" של ארדל
מסקרה עמידה למים של בורז'ואה
פנים: פריימר של קלרינס
מייקאפ פייס אנד בודי ב 2 שכבות
פודרה "קורלסטיי" של רבלון + פודרה מאירה של ג'יבנשי
הצללות עם ברונזר חדש של פופה והארות עם שימר זהוב מתוך מוצר הצללות/הארות של מאק
סומק – אני לא זוכרת 🙂 אני ממש גרועה.
שפתיים – תוחם בגוון טבעי של מאק וגלוס אפרקסי של ג'ייד מעליו.

מניקור פדיקור – כמובן שכרגיל עשיתי לעצמי. אלו הציפורניים הטבעיות שלי ובחרתי שהמניקור יתכתב עם הנעליים 🙂

שמלה – את השמלה הראשונה שלי קניתי מאיביי מהמוכר הזה:

http://www.ebay.com/itm/White-Ivory-Lace-Straps-Wedding-Dress-Bride-Gown-Size-8-10-12-14-16-/320759819972?pt=UK_Wedding_Dresses&var=&hash=item76c0cfb657

היא עלתה לי 720 ש"ח כולל המשלוח והגיעה עד הבית. ההתנהלות מול המוכר הייתה מאוד נעימה בכל הזמן שתפרו אותה, ביקשתי תיקון מראש – שיסגרו את הגב עד למעלה בגלל הקעקוע ועשו את זה ולמרות זאת, מאוד התאכזבתי כשפתחתי אותה. ראשית כי מבחינת צבע הייתי בטוחה שהיא יותר "צהבהבה" מאשר לבנה ,שנית כי כפי שתראו בתמונה באייבי – זאת פשוט מאוד לא אותה שמלה ושלישית – היא הייתה קצרה צרה לי באגן ולכן לא ישבה עליי בצורה מדוייקת. היא כן הייתה יפה מאוד ובכל זאת – זאת שמלת התחפושת מבחינתי – לצילומים. ניסיתי לדבר עם המוכר שאני אשאיר אותה אבל שיידע שאני מאוכזבת ונתתי פידבק שלילי. הוא מייד נלחץ והציע פיצוי – הוא שלח לי תחתית (שלא השתמשתי בה) ותוספת בד שאוכל לתקן. עשינו לה באמת כמה תיקונים כדי לקרב אותה למקור – הוספנו פרחים בנקודה החיבור בין החלק העליון לחצאית. לגבי זה שהיא הייתה צרה באגן – זה קרה בגלל שהשמלה נשרכת עם סרט אבל באגן יש רוכסן. לו הייתי יודעת את זה מראש – הייתי נותנת היקף אגן גדול ממה שיש לי ולא "בול". בכל מקרה, אפחד לא ראה את זה. זה פשוט גרם לזה שהשמלה "טיפסה ללמעלה" ונאלצתי לסדר אותה כל הזמן.
מבחינת איכות? השמלה הייתה נהדרת, תפורה היטב, פרטים מושלמים, מידות בול כפי שנתתי, קאפים מובנים (לא לבשתי חזיה), מחטבת אבל לא חונקת כי היא לא הייתה עם מחוך. הייתה רק בעיה אחת: לשמלה היו "ברזלים" כמו של מחוך שנועדו להחזיק אותה ישר על הגוף יותר מאשר לחטב ובכלל שהאיכות שלהם הייתה לא טובה, הם התעקמו. שוב, לא ראו את זה. אבל אני הרגשתי את זה. להרבה כלות זה קורה, ראיתי את זה במו עייני על עשרות כלות. רוב האנשים לא שמים לב. אני לובשת מחוכים ולכן שמתי לב, זה הציק לי, התעסקתי בזה והטיפ הכי טוב שקיבלתי מאופיר היה "אל תגעי בזה. זה אולי מציק לך אבל לא רואים כלום. אם תגעי, יהיה כתם ויראו". בתור OCD לא הצלחתי לא לגעת וכשהחלפתי אותה כבר היה כתם.
שורה תחתונה – אני מאוד ממליצה להזמין שמלה מאיביי. זה זול ומבחינת האיכות של התפירה והבדים? זה לא נופל מהאיכות של המעצבות הגדולות בארץ. אבל! תעשו את זה מספיק זמן מראש, תוודאו שאפשר להחזיר, ואם זאת שמלה עם "עצמות" אני ממליצה לשבת איתה בבית ולראות שהן לא מתעקמות. במידה וכן – אפשר להחליף אצל תופרת. בכלל – לקחת לתיקונים אצל תופרת. זה זול, זה יפה, אנשים לא מאמינים לי שהשמלה שלי עלתה ככה ושהיא מאיביי. בארץ? שמלה בסגנון הזה הייתה עולה לי 10,000 ש"ח להשכרה.
שמלה שניה – אמא שלי תפרה, הזמנתי את האבזם מאיביי וחברנו לו חגורת סאטן. תמונות בהמשך…
הלבשה תחתונה – מתחת לשמלה הראשונה לבשתי מחטב "אנטי צלוליט" של ג'ק קובה שעלה 470 ש"ח. משהו מביך ומשעשע – זה מחטב לכלות ולכן חלק המפשעה לא קיים, יש פשוט חור ענקי. למה? כדי שלא תצטרכי להתפשט או לבקש עזרה כשאת עושה פיפי. אני מאוד פקפקתי בעניין ונחשו מה? זה עובד…. 🙂 לא נזקקתי לחזיה בשמלה הראשונה. בשניה לבשתי חזיה בסיסית בצבע ניוד של ראול נאווי שעלתה 200 ש"ח במשביר.

תכשיטים – קניתי סט של עגילים + שרשרת עם תליון של נטע לבנה עם אבני רוז קוורץ ורודות בהירות. סט עדין ומקסים, לא רציתי משהו דומיננטי מידי. ענדתי את טבעת האירוסין שלי ואת הצמידים שסבתא שלי נתנה לי בחינה ואני כל כך שמחה שענדתי אותם, כי בסופו של דבר היא וסבא שלי לא הרגישו טוב ולא הגיעו והצמידים נתנו לי תחושה שהם שם.

נעליים – קניתי את הנעליים המטריפות שלי באיביי ב 250 ש"ח. היה בהן את כל מה שחיפשתי! גליטרים, פרחים, זהוב אבל לא צהוב מידי, עקבים מטורפים (15 ס"מ). קניתי אותן לפני שנה בערך ומצחיק שמיד אח"כ טרנד הגליטרים בנעליים תפס ממש חזק.