כללי

Amazigh Beauty

לפני זמן קצר ביקשו ממני לתאר בקצרה את מי שאני. בין המאפיינים כתבתי שאני ברברית. ואפילו כתבתי את זה פעמיים. מישהי כתבה לי שהיא לא מבינה למה לציין דבר כזה בתור מה שמאפיין אותי ועוד פעמיים. אז הסיבה היא שזה חלק בלתי נפרד מהזהות שלי והגיע הזמן לדבר על זה ולהקדיש לזה הפקת אופנה.

אני יודעת שרובכן חושבות שברברית זאת קללה איומה, אבל האמת היא שזאת לא קללה בכלל(למרות שברברים לא יכנו את עצמם כך לרוב) ועבורי מקור לגאווה. המילה berber הגיעה בכלל מהרומים, במהלך הכיבושים הם פגשו כל מיני שבטים בגאליה ובגלל שהשפה שלהם נשמעה להם כמו משהו לא ברור הם כינו אותם ברברים. מכאן הגיעה המילה "לברבר". חלק גדול מהמרוקאים בארץ מגיעים משבטים ברברים, ובניגוד למה שחלקם חשבו או חושבים אין כאן במה להתבייש אלא במה להתגאות. מדובר בתרבות עשירה, מדהימה ועוצרת נשימה.
אני חצי מרוקאית ובתור ילדה נחשפתי לתרבות המרוקאית אבל אף פעם לא שיערתי שמדובר בעצם בתרבות ברברית ובמה באמת היא מכילה. כמו רוב המרוקאים דיקלמו לי מגיל אפס שאנחנו ממגורשי ספרד ואנחנו לא ה"שלוכים" מההרים. אבל זה היה ניסיון נוראי לשכנוע עצמי שכשל. ותמיד תהיתי מאיפה קיבלתי את העיניים המלוכסנות האלו ולמה סבתא שלי נראית כמו משהו שיבאו ממונגוליה.
במהלך לימודי התואר השני שלי (שלא סיימתי) למדתי המון על התרבות הברברית שממנה באתי. כל כך התאהבתי שהחלפתי כיוון לגמרי ומתזה שהייתה אמורה להיות בכלל על אופנת יהודי איטליה בתקופת הרנסאנס עברתי לחקור את הלבוש והתכשיטים של יהודי מרוקו. כאמור, לא סיימתי את התואר ולכן התזה מעולם לא נכתבה אבל הגשתי רפראט על תכשיטים של נשים ונערות יהודיות ממרוקו ותימן והספקתי לחקור המון על הנושא הזה, שכמעט ולא נחקר יותר בשני העשורים האחרונים. ההשפעות מספרד על מרוקו ברורות וידועות, אני דווקא התעניינתי ביהודים הברברים ובמערכת היחסים ויחסי הגומלין שלהם עם הברברים המקומיים. 

עם הזמן גיליתי שיש בעצם קשר ישיר ודיפיוזה תרבותית מטורפת בין הברברים המקומיים לבין היהודים הברברים וזה מתחיל מראשית התיעוד שיש בידינו. מי הם הברברים? הם אלו שהיו במרוקו ובכל צפון אפריקה לפי שהמוסלמים כבשו אותה. מאיפה הם הגיעו? מהרבה מאוד מקומות. בגלל זה אין באמת "מראה" ברברי נפוץ. חלקם בלונדינים תכולי עיניים או ג'ינג'ים, חלק כהי עור ועיניים, יש כמובן ברברים מלוכסני עיניים וגם כאלו שהם אפריקאים מובהקים. שימו לב שגם כאן בארץ המרוקאים הם על סקאלה מאוד מגוונת. הברברים מדברים ניבים שונים של ערבית ושפות אפרו אסייתיות שמשתנות לפי אזורים ושבטים והשפה שלהם היא לא ערבית מרוקאית אלא מיקס מעניין שחוקרי שפות אפילו קישרו לניבים של סקוטית. רובם יעדיפו לכנות את עצמם Amazigh – אימאזיג/אימזיגן/ אמאזיר שמשמעות המילה היא "בני חורין" או "חופשיים".
כיום הברברים הם מוסלמים סונים, אבל לקח להם זמן להתאסלם ובאופן עיקבי הם מרדו בממסד ובשלטון המוסלמי. חלקם במרוצת הזמן נטמעו בערים והתערבבו, אבל יש גם כאלו שגרים בהרים שעד היום שומרים על המסורות שלהם. רובם אגב מעדיפים לדבר צרפתית ולא ערבית מרוקאית, צרפתית מסמלת עבורם שפה של חופש. ואפילו הייתה תקופה שלברברים הייתה מדינה משלהם.

אני יכולה להמשיך ולספר במשך עשרות עמודים על הברברים. אבל אני לא רוצה לכתוב את התזה שלי כאן, אני רק אגיד לכם שבפעם הראשונה שפתחתי את הספרים וראיתי תמונות של מרוקאיות ברבריות חשבתי שאני מתעלפת. ראיתי את אמא שלי וסבתא שלי מביטות אלי מבין הדפים והייתי פשוט בהלם. כשהייתי ילדה קטנה תמיד קראו לי "פוקהונטס" ושרו לי "סיני יפני פרצוף של אינדיאני" ומעולם לא הבנתי את העינניים המלוכנסות שלי. ידעתי שירשתי אותן מסבתא שלי, אבל הקשר בין מרוקאים לאסייתים לא היה קיים מבחינתי, כי מרוקאים הם ערבים, לא? אז מסתבר שלא בדיוק, וש"מרוקאים" זאת הגדרה מאוד מאוד רחבה.

ישבתי עם סבתא שלי והדודים שלי שעוד זכרו משהו, וגיליתי שהם היו 100% ברברים. סבתא שלי לבשה וכיסתה את הראש במהדור וכל המושגים האלו מהספרים, זה היה החיים שלהם. ופתאום הפאזל התחבר. כשהייתי בת 15 הייתי באפריקה, אמנם בדרום אפריקה אבל כשהייתי באפריקה הרגשתי שאני בבית. טיילתי בה והרגשתי בכל נימי גופי את אמא אפריקה. התאהבתי בה ואפילו שהייתי רק בת 15, פעם ראשונה בחיים מחוץ לישראל ולבד והרגשתי שייכת בצורה שאי אפשר לתאר. הרגשתי כל כך בנוח וטוב, והדמעות שהזלתי כשעזבתי לא חדלו עד שנחתתי בארץ. וגם עשור אחרי יש בי געגועים לאמא אפריקה, כאלו שכואבים לי בכל יולי מחדש. געגועים הביתה.

מה שמדהים בתכשיטים של הברבריות – גם המוסלמיות וגם היהודיות – זה שלכל דבר היה משמעות וכולם נועדו להגן על האישה או הילדה שענדה אותם. להכל היה משמעות. הן ענדו מערכות תכשיטים ששקלו כמה ק"ג טובים ולכל דבר הייתה משמעות. לפנינים, לאלמוגים, לענברים, לצורות, לכמויות, לחומרים, לצבעים! להכל היה משמעות. בעולם שלנו תכשיטים בעלי משמעות ובטח שמשמעות מאגית חזקה כמו שהיתה להם הם מצרך נדיר. והן ענדו את התכשיטים האלו סתם כשהן עשו כביסה וטיפלו בילדים. אמא שלי מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד קמה בבוקר והתלבשה, התאפרה וענדה תכשיטים ואנחנו מעולם לא יצאנו מחדר השינה בפיג'מה. לא הבנתי למה עד שהבנתי מאיזו תרבות היא מגיעה ואלו נשים סבבו אותה.

החלק העצוב בסיפור הזה הוא מה שקרה לברברים היהודים שעלו לארץ. רובם לא הבינו את גודלה ועוצמתה של התרבות שממנה הם הגיעו והם נטמעו כאן בצורה מחרידה. "כור ההיתוך" עשה עבודה מצויינת. הייתי צריכה להתחנן בפני סבתא שלי שתדבר, על חצי מהדברים היא אמרה שרק המוסלמיות נהגו כך כשבשטח זה פשוט לא היה נכון. ולא רק היא, גם מבוגרות אחרות מאותו מושב מרוקאי שבו היא גרה דיברו באותה צורה. הם פיתחו איזשהו מנגון הכחשה מטורף ורובם זרקו (!) את הבגדים והתכשיטים שהם הביאו איתם. זה היה גלותי ונראה ברברי מידי והם לא חשבו בכלל על הערך של הדברים.

חיפשתי ממי להשאיל תכשיטים אותנטיים ולא מצאתי אז בסוף השתמשתי בתכשיטי "אופנה" בשביל להגיע למראה שקיבל השראה ממרוקאיות ברבריות. התכשיטים כולם בגוון של כסף כי התכשיטים של הברבריות אכן היוו מכסף ולא מזהב. יהודיות עירוניות ענדו זהב, כפריות ענדו כסף. ה head-piece נרכש מאסוס וגם החגורה, שאר התכשיטים לוקטו ממיליון ואחת חנויות ואולי תתפלאו לשמוע אבל אחד הצמידים שעל היד שלי הוא מרוקאי ברברי אמיתי.

על הצילום כרגיל אמון אופיר קפון המדהים.

אני לובשת גלבייה ממנגו שהזכירה לי מאוד את מה שיהודיות ברבריות לבשו בתזנית, הכפר שממנו סבתא שלי באה. זה בעצם הייתה חתיכת בד לבנה ענקית שהחזיקו עם סיכות פריפה מרהיבות לרוב בצורה המאגית – משולש. הבגד הזה נקרא איזהר.

החלפתי לכפתן הזה (שהוא יבוא ממרוקו) בשביל הניגוד העצום בין התמונות הלבנות ובשביל לספר לכן שנשים יהודיות מרוקאיות, גם הברבריות שבהן לא לבשו כפתן חוץ מבערב החנא שלהן. כפתן הוא לבוש עררבי מוסלמי ורק נשים מוסלמיות לבשו אותם. אז למה בחנא הן כן לבשו אותם? בשביל לבלבל את האויב. כל טקס החנא כולו סביב פריון והגנה מפני עין הרע, והכפתן אמור לבלבל את השדים שיחשבו שלא מדובר ביהודיה.

קעקועי זהב הם משהו אופנתי לחלוטין, הם היו אופנתיים מאוד בשנה האחרונה והם התחברו לי טוב להפקה ולאתניות. הקעקועים שעלי נרכשו בDix.it  והם מחזיקים יומיים בקושי לפני שמתפוררים לחלוטין.

האיפור כולו צועק ומהדהד משהו שבטי. צלליות לא היו בשימוש במרוקו הברברית אבל שימוש ב"כחל" אבקה שחורה ששמו בנדיבות ותחמה את העיניים בהמון שחור. ציירו על הפנים נקודות, פסים, סימנים. זה נועד ליופי וכמובן שגם להגנה. את הסומק הניחו בעיגולים בולטים ואדומים על תפוחי הלחיים ואני עידנתי את זה ממש מעט. העגילים שלי הם של נטע לבנה.

זה ישמע מוזר אולי, אבל כשהתאפרתי ככה עם מראה העיניים ה"ערבי" הזה וכשציירתי את כל הנקודות והפסים ואז הסתכלתי במראה הרגשתי הכי "אני" שיכול להיות. הרגשתי שלמה, אמיתית, הרגשתי בצורה משונה שככה אני אמורה להראות. שכל הדברים מתחברים.
העיסוק באפנה, במרוקו, בתכשיטים, ביופי, הכל זה מסע לעצמי ולמשהו שהרגיש לי חסר ולא ברור לאורך שנים.
שנים רבות התביישתי ב"מזרחיות" שלי, עשיתי כל שיכולתי להתרחק מהמוצא שלי או יותר נכון – עשיתי כל מה שאפשר בשביל להתרחק מהתדמית הזאת של מרוקאית-פרחה-צעקנית-טיפשה-שיטחית-זולה שהחברה שסביבי שידרה לי שכל זה טמון במילה "מרוקאית" וב"מזרחית". לאורך שנים עברתי מסע ארוך ומפרך אל עצמי.
קודם כל אל המקום הזה שבו אני לא מתביישת במי שאני ומבינה מהי גזענות ובאיזו צורה איומה אני חוויתי אותה ורק מאוחר הרבה יותר הבנתי מה באמת המוצא שלי ומי באמת אני.

ואני ברברית.
אני אמאזיר לפני שאני ישראלית.
רוח חופשיה, מכשפה,
ואני מאוד אוהבת את מי שאני.

מקווה שאהבתן את הפוסט,
נשיקות

זוהר

33 Comments

  • עפרה

    תודה לך, הפקה מהממת. תודה על הידע וההרחבה אבל בעיקר על הכנות המתפרצת. נדיר לפגוש באנשים שיודעים לחגוג את הייחודיות שלהם. אז שוב, תודה לך

  • Unknown

    ואוו! כמה ידע! קראתי והתבאסתי שנגמר זה היה מעניין בטירוף! ואת כרגיל מהממת יפייפיה מבפנים ומבחוץ.. בהחלט הולם אותך 😉

  • Elle Beauty

    זוהר, זה באמת אחד הפוסטים הכי מעניינים, מעשירים והמיוחדים – שיצא לי לקרוא ולראות בחיי! אני חייבת לציין שאני מאוד מזדהה ומתחברת לזה מהסיבה הפשוטה – ההורים שלי בעלי שורשים מרוקאיים, אמא שלי אומנם נולדה בארץ אבל שורשיי הוריה הם מרוקאים, ועוד כמה ערבובים ממקומות אחרים.
    אבא שלי נולד במרוקו, בעל מסורת וחיבור עמוק למי ומה שהוא. גאה במה שהוא.
    אז אני נולדתי בארץ ונקראת "צברית", אבל אני עדיין מחוברת לשורשים שלי שהם חלק בלתי נפרד ממי ומה שאני.
    הקטע של ה"ברברים" כ"כ היה נכון! אנשים משתמשים בארץ במילה הזו במונח שלילי, מונח פוגע ומעליב, בו זמנית שהם ממש לא מבינים שברברים זה עדה, מגזר, אנשים. לא סטיגמות. אין בזה שום דבר מעליב והאמת שרק בשנה האחרונה הבנתי את זה לעומק.
    פעם מישהי כינתה את ההתנהגות שלי "ברברית", חבל שהיא לא מודעת לשורש המילה והמהות של הדבר שעומד מאחורי זה אבל שיבושם לאנשים בורים כאלה שמשתמשים במילים מבלי להבין אותם לעומק.
    נהניתי מאוד מהפוסט ומהתמונות והלוקים הכ"כ מיוחדים ואותנטים, את נראית מדהים והכי טבעי בזה ובאמת שהצלחת להביא פוסט ייחודי ומעניין מאוד יקירה ♥

  • somsomsmom

    את לא שומעת , אבל כאן מוחים לך כפיים …. עוד !
    על הכל , על היופי , והסגנון , והידע , הלמידה , החיבור , הקבלה העצמית , ההבנה של העצמי …. ותודה , המון המון תודה על כל מה שנתת בפוסטר הזה.

  • אורנה

    וואוו זוהר, זה נהדר!
    לא יכולתי להפסיק לקרוא.
    תודה על פוסט (נוסף) מחכים ומעניין. למדתי ממנו המון.
    כמה עצוב וכואב לקרוא שבגדים ותכשיטים ייחודיים כל כך נזרקו!
    הפוסט שלך חושף כמה יופי ותרבות יש במורשת הברברית והוא מהווה תשובה מצוינת ליחס המדיר והמפלה שאת מתארת לקראת הסוף, ולתופעות דומות שעדיין ניכרות.
    תמשיכי!!

  • אורחת

    פוסט מרתק!!!
    הותרת אותי עם המון שאלות/ הערות… תרגישי חופשי להתעלם מהן אם לא שייך…

    *חבל שלא המשכת בלימודי התואר! ניכר שיש בך יכולת מחקרית, את יודעת לכתוב ברמה גבוהה (טוב זה ידוע כאן כבר שנים) ורואים כמה תשוקה יש לך לנושא הזה!
    * איך את מסבירה את הקשר במראה בין הגויים לבין היהודים? הרי היהודים תמיד היו קבוצה ייחודית בגולה שע"פ חוקי הדת לא מתערבבת עם אחרים, והגנטיקה של אוכלוסיה זו נשמרה בצורה יחסית נפרדת לעומת הגויים של כל תפוצה (יש גם מחקרים על זה). אולי זו שאלה שצריך לשאול מי שעוסק בסוציו-ביולוגיה או משהו כזה, אבל אולי תוכלי להאיר את עיניי…
    * למה הכוונה "עיניים מלוכסנות" ? אני תמיד חשבתי שיש לך עיניים גדולות יחסית. לא יודעת איך היית בתור ילדה אבל מתמונות פה בבלוג לא הייתי מקשרת בחיים למשהו אסייתי.
    * "תרבות ברברית" – אני חושבת שהסלידה ממנה היא בהחלט בהקשר של צעקנות וכל מה שתיארת. איך את יכולה להתייחס לתכונות האלה כאל דבר שטוב לאמץ? אני גם ממוצא מזרחי, וזה דבר אחד לעשות "קולולו" בחתונות (=כלומר אני בעד אם זה עושה שמח) וזה דבר אחר להתנהג בחוצפה/בורות/צעקנות. כל המנטליות הישראלית-צעקנית שיש בארץ, וזה בכלל לא איכפת לי מאיזה עדה אותם אנשים, כל תרבות ה"שוקולד במטוס" היא גועלית ו*אותה* כן צריך להוקיע. מה שכן יפה שמשמרים (לדעתי) זה פולקלור כמו טקסי חינה, תלבושות, מאכלים, פיוטים… ואת זה לא ראיתי שמפריעים למישהו להמשיך. לפחות בסביבתי המסורת נשמרת. [מצטערת אם חטאתי לכוונתך בפוסט פשוט זה מאוד הפריע לי…]

    אם תגובתי נשמעת ביקורתית – אז סליחה – פשוט העלית הרבה נקודות למחשבה, זו בעצם מחמאה על התוכן שלך . 🙂

    • zohar

      מנסה לענות לך:

      לעניין המראה בין גויים ליהודים – דווקא המחקרים האחרונים מראים שהייתה בהחלט התבוללות ובמקרה של הברברים, יש סברה שראשיתם הייתה בכלל מיהודים…

      לעיניים – דווקא ממש אין לי עיניים גדולות. מי שמתעסק כל חייו באסתטיקה של פנים (מאפרות, דוג') יגידו לך בשניה שאין לי עיניים גדולות בכלל ושהן מלוכנסות. יש לעין עצמה זווית שעולה לכיוון הרכות. בדיוק בגלל זה למשל מחמיא לי "איילינר חתולי". כי העיניים שלי עם ליכסון מסויים. כמובן שהן לא עיניים של סינית, אבל משהו בזווית שלהן בהחלט אסייתי.

      לגבי ההערה האחרונה שלכך – התנהגות חוצפנית ודוחה לא שמורה רק לעדות המזרח. בארץ מחברים אותה רק לעדות המזרח וזה מזעזע ועצוב.

  • רותם

    הפקה מהממת ומחכימה
    את נראית מדהים וכל כך שונה מעכשיו (לא לטוב ולא לרע.)
    כיף לקרוא משהו כה סובלני ואינטליגנטי

  • יוליה וינוקורוב

    פוסט מרתק!!
    מעניין לקרוא על תרבויות שונות וחבל מאוד שזה עולם שהולך ונעלם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *