כללי

משחקי הכס – אז מה הם לובשים שם?

אז משחקי הכס זו אחת ההתמכרויות שלי.
למען האמת אני לא צופה בטלויזיה כמעט בכלל, רק ב"מירוץ למיליון". אני בעיקר כמו רוב בני גילי, צופה בסדרות וסרטים אונליין. יש לי משיכה עזה לסדרות של HBO מסתבר, זה לא מפליא בהתחשב בכך שהן פשוט עשויות בצורה גאונית.
אבל היום אנחנו נדבר על רק על משחקי הכס!

אם איכשהו בצורה בלתי מוסברת אתם לא יודעים על מה מדובר (וזה רק אם אתם גרים במאדים.) אז מדובר על סדרה שמבוססת על סדרת ספרים שכתב ג'ורג' ר. ר מרטין שעצם עדיין נכתבת, כי היא לא נגמרה. לי בבית יש כמעט את כל הספרים ואני עדיין קוראת את הראשון, כי צריך לפנות לזה זמן שלא תמיד יש לי.
הסדרה היא סדרת פנטזיה שמתרחשת בעולם וזמן שקשה מאוד להגיד (אנחנו תכף נדבר על הבעיה ב "ימי הביניים") ויש בה בעצם כמה עלילות שמתרחשות במקביל, בכמה ממלכות שונות, והסיפור המרכזי הוא בעצם מאבק בין דמויות שונות על כס הברזל.למי מכן ששיחקה במשחקי אסטרטגיה כמו Heros, מדובר בעצם על סדרה בסגנון, וזה פשוט מרתק.

ההפקה היא הפקה של מיליונים, הסדרה מצולמת בחלקה באולפנים בבלפסט אבל גם בלוקיישנים כמו אירלנד, מלטה, איסלנד וקוראטיה. כל פרט בסדרה, החל מהליהוק הגאוני ועד לקצות אצבעותיהם של השחקנים מחושב ונמצא במקום וזה מה שהופך אותה לעונג גדול עבורי בתור חובבת (וחוקרת) אומנות ואופנה. כל מי שניחן בראיה אסתטית ופרפקציוניזם מפותחת פשוט ימצא את עצמו מעולף לנוכח הפרטים שבסדרה.

היום אני רוצה לדבר על הלבוש בסדרה מבחינת השפעות היסטוריות וכהרגלי אני כמובן אגע גם בשיער ובאיפור כי מבחינתי הם חלק בלתי נפרד מהמראה הכללי של הדמויות בסדרה. במקרה הזה יש גם צורך לדבר קצת על המיקום והתפאורה.

הצפון – ווינטרפל

הסדרה מתחילה במיקום הזה והיא מה שנותנת לרובנו את התחושה שאנחנו נמצאים מבחינה היסטורית באירופה של ימי הביניים. מה שכמובן לא נכון כי הסדרה היא דמיונית והיא לא מתרחשת בשום מקום או זמן מוגרים. הסיבה לזה היא שווינטרפל מעוצבת כטירה ימי ביניימית, אירופאית, אפרורית וקפואה ומערכת היחסים של אדארד, האדון של ווינטרפל עם האנשים שסביבו היא מערכת יחסים של אציל ונתינים.

מבחינת לבוש כולם לבושים בבגדים אפרוריים/כחלחלים כהים, מכסים וארוכים. השימוש בבדים הוא בבדים יותר פשוטים, עור ופרוות –  בגדים מאוד פרקטיים, מחממים ופחות יפים, גזרות הבגדים קרובות לגוף וזורמות איתו. גם זה מוסיף לתחושה הימי ביניימית שאנחנו מקבלים.
מבחינת שיער ואיפור – לנשים יש שיער ארוך מאוד שנשפך על הגב, והאיפור מאוד טבעי ולא מורגש לאורך כל הסדרה, אצל כל הדמויות. לגברים יש שיער ארוך וזקנים וגם כאן, אלו אלמנטים מדיאוולים חזקים. הנשים של משפחת סטארק הן אדמוניות והצבעים שהן לובשות הם כחולים וירוקים, לכולן יש מעיין צווארנים מוזרים עם קשרים וקפלים. הפרוות של משפחת סטארק מאוד מזכירות לי את הזאבים שהם סמל המשפחה ובני הלוויה שלהם ואני חושבת שנעשה פה חיבור מרתק בין בני המשפחה, לסמלים, למקום ולתקופה.

 חשוב לי לציין שאם תחפשו מבחינה היסטורית הרבה על לבוש בימי הביניים תמצאו דברים מאוד שונים, בעיקר כי רוב המידע ההיסטורי על לבוש ימי הביניים מגיע מחצרות המלוכה ומהמאה ה 12, כלומר ממעמד גבוה שהיה לו הרבה יותר כסף ומתקופה שהיא דיי מאוחרת ונושקת לרנסנס. ווינטרפל ממוקמת רחוק והאנשים בה הם אנשים פשוטים וכך הם מעוצבים.

אדארד

קטלין – בשמלה מאוד מדיאוולית

 

סנסה

אריה


The Wall and The Night Watch

החומה נמצאת עוד יותר צפונה, קר עוד יותר. העיצוב של הטירה הוא מדיוואלי אבל עם השפעות של אסימוקסים אפילו. חברי "משמר הלילה" לבושים תמיד בשחור ובכמויות של פרווה. שוב – פרקטי ומחמם. הבגדים שלהם לא אחידים, כי בעצם כל אחד מקבל את מה שהוא הביא איתו ומה שנשאר. הם אמורים להראות קשוחים וכאלו שפחות אכפת להם ממראה.

ג'ון סנואו – הצבעים שלו, היופי שלו מבהירים שהוא לא סטארק.

האנשים מעבר לחומה לבושים ממש כמו אסיקימוסים, עם כמויות של פרווה שנראות שליקטו מחיות שונות ונתפרו זה לזה ועם מגפיים כבדים מאולתרים.

ייגריט המהממת

King's Landing והלאניסטרים

זה מדהים איך ברגע שמשנים מיקום בסדרה, מגיעים לעולם אחר. עכשיו אנחנו נמצאים בעולם חם יותר, צמודים לים, והכל מתהפך. הבגדים הופכים לצבעוניים יותר, הגזרות מגוונות והלאניסטרים ובכן, הם בלונדינים יותר 🙂
גם כאן אנחנו רואים שאריות של ימי ביניים אבל ממש מעט, דווקא פה אנחנו כמעט מתקדמים בזמן לרנסנס. השיער של הנשים בארמון נראה לפעמים פשוט כשהן בתוך הבית אבל כשהן בחוץ הוא קלוע ומסודר בקונסטרוקציות שונות ומגוונות שמקושטות ברשתות ופנינים רנסנסיים. הבגדים צבעוניים, רקומים והשמלות של הנשים מכילות אלמנטים יפניים – הן מזכירות קימונו. זה כמובן קשור לכך שאנחנו צמודים לים ויש מסחר עם ממלכות רחוקות יותר, והעובדה הזאת והשינויים בבדים גם הם מאוד רנסנסים.
הלאניסטרים כאמור הם כולם בלונדינים (ולכן לא ברור כי רוברט לא הבין שמחמל נפשו ג'ופרי הבהמה, הוא לא שלו!) והצבע שלהם הוא בורדו, שהוא צבע חם.
כאן נכנסים גם תכשיטים. סיכת הדש של "ימין המלך" והכתרים של המלך והמלכה, של ג'ופרי שהוא סגנון צעיר יותר לכתר של אבא שלו. סרסיי עונדת תכשיטים שיש בהם אלמנט מאוד קלטי.
כדאי לשים לב שבכל פעם שמתרחקים מהארמון, למשל ברגע שאריה בורחת והאנשים שהיא פוגשת בדרכה – הם חוזרים להיות ימי ביניימים ואפרוריים כמו הסטארקים. למרות שאנחנו כבר לא בצפון. הרבה חיילים לבושים בשריון קשקשים שאופייני לימי הביניים ולעומתם ג'יימי לובש שריון רנסנסי, מצועצע ומקושט.

ג'יימי (שימו לב לבטנה, בצבע בורדו)

רוברט – הוא לא לאניסטר ולא לובש אדום. הוא גם לא מלך טיפוסי אלא חייל  שהפך למלך ולכן לבוש בפשטות יחסית.

הסצינה עם סרסיי לצידו מחזירה לימי הביניים בגלל ההקשר שלה וגם בגלל הקרן שממנה רוברט שותה והגלימה הארוכה של סרסיי.

סרסיי – לסרסיי אכפת מאיך שהיא נראית. היא תמיד נראית מצוין, כשהיא יוצאת היא יותר מוקפדת כמובן. השמלות שלה בגזרה מדיאוולית – צווארונים רחבים או V עמוק ושרוולים שהולכים ומתרחבים אבל גם חגורות מברזל, המעצבת הסבירה שחגורות הברזל הן מעין שריון בעיניה.

ג'ופרי (הזבל)

סנסה – סנסה שוב פה כי היא עוברת אזור ועם המעבר הזה היא מאבדת את הצבעים של הסטארק והשיער שלה משתנה. יש בשמלות של סנסה השפעות מקימונו, בגלל המעטה והקשירות. היא מסדרת את השיער שלה בסגנון דומה לשל סרסיי ולפעמים יש לה חגורות ברזל כמו של סרסיי.

שמלת הכלה של סנסה הייתה משגעת

תירון

העולם שמעבר לים והדות'ראקי

אנחנו עוברים למעבר לים ושוב נוחתים בעולם שונה.
הדות'ראקי הם עם שבטי והם מעוצבים בצורה מאוד סטראוטיפית לטעמי. הגברים תמיד חצי עירומים, יש עליהם ציורים, הנשים גם לא לובשות יותר מידי בגדים וכולם כהי עור ושיער. הם מדברים שפה שמזכירה לי פרסית, ובעיצוב הדמויות והסביבה היו השפעות של אינדיאנים אבל גם בדואים ושבטים ברברים.

קאל דרוגו הוא ראש השבט והוא כמובן גדול, חתיך ויש לו מבחינת לבוש תוספת של חגורה שלי הזכירה את חגורות המנצחים ב WWF.

(מיותר לציין שאני מאוהבת בו, ומאוהבת בהם כזוג… הם אנחנו, רק הפוך)

דאינריז טארגאריין

טוב, היא הדמות הראשית של הסדרה מבחינתי והיא צריכה מקום מיוחד משלה.
דאינריז מתחילה בתור ילדה-נסיכה לשעבר מסכנה שמתומרנת על ידי אחיה הבהמה הגסה והיא בעצם נמכרת לקאל דרוגו.
כשאנחנו פוגשים אותה לראשונה היא לבושה בשמלה פשוטה מאוד שמזכירה סגנון יווני עם בדי חצי שקופים וסיכות פריפה ועם שיער פזור ופשוט והיא הולכת ומשתנה לנגד עינינו.

כבר בחתונה היא לובשת שמלה יותר חשופה והשיער שלה נקלע לצמות, היא הופכת ליותר דות'ראקית ולכן היא הופכת לקאליסי אמיתית.

היא מאמצת לגמרי את הלבוש השבטי שלהם, החשוף עם שימוש בהרבה עור טבעי. היא הופכת למלכה אבל גם ללוחמת.

ורק בעיר קהת היא חוזרת לשמלה צבעונית תכולה יפייפיה, שקשורה כמובן לעושר של העיר שהיא נמצאת בה ולאוריינטליזם שאופף את הכל. בשמלה וגם באאוטפיט השני משולבים חגורה ואלמנטים ממתכת שמזכירים שריון, כי דאינריז נשארת לוחמת וחזקה.

בעונה האחרונה היא נשארת עם כחול אבל חוזרת לבגדים פרקטיים, היא לובשת מכנסיים וטוניקה, השיער שלה בצמות, היא נשארת לוחמת.

דמויות "שוליים" (כי אין באמת שוליים לסדרה הזאת) מעניינות:

שאי
הזונה של טיריון ורוב המשרתות לבושות בבגדים מאוד חשופים עם אלמנטים שמזכירים קולרים זה מעיד על המעמד הבזוי שלהן.

מלסינדרה

היא כוהנת של "אל האור" שלפחות לצופה נראית כמו אשתו של השטן בעיקר והיא בהחלט מעוצבת ככזו – יש לה שיער אדום, עיניים בהירות, היא תמיד לובשת אדום והיא מאוד חושנית ומינית.

מרג'ורי טיירל

יוצאת הדופן בממלכה היא מרג'רי שמגיעה מאוחר יותר לסדרה. מה שמדהים זה השינוי בין מה שהיא לבשה כשהיא הייתה אשתו של רנלי באראת'יון, השמלה עם הצווארון הבלתי נשכח שהיא מאוד מדיאוולית לעומת הלבוש הצבעוני והחשוף מאוד שהיא לובשת בממלכה של ג'ופרי. כמובן, שאף אישה בימי הביניים או ברנסנס לא התלבשה ככה. השמלה שלה בתקופת ג'ופרי היא בגזרה מאוד מודרנית. הצבעים שלה ושל המשפחה שלה גם הם כחולים, ואולי גם זה מחבר אותה לסטארקים.

עד כאן חפירות בגדים והיסטוריה במשחקי הכס 🙂
אני חושבת שהבנתי כמה הסדרה הזאת טובה כשהבנתי איזה דיסוננס קוגנקטיבי אני חווה כשאני רואה את השחקנים האלו מחוץ לתפקידים שלהם.
אני מקווה שנהנתן ואם אתן עדיין לא צופות בסדרה – הגיע הזמן שתתחילו!!!
את המידע כאן שאבתי מטונות של כתבות שנכתבו בחו"ל על הסדרה וסרטונים שבה ראיינו את מעצבת התלבושות, המאפר ומעצבת התפאורה. אם זה מעניין אתכן – תגגלו, יש טונות של חומר על הנושא, למרות שאני מאמינה שריכזתי ותרגמתי את הכל בפוסט.
חברתי הטובה והמהממת ליטל כתבה גם פוסט נהדר על משחקי הכס בניתוח אומנותי בבלוג שלה שיר ותמונה  ואני ממש ממליצה לקרוא גם אותו 🙂
נתראה בפוסט הבא,
נשיקות!
נ.ב

אחרי שלל הפצרות ושיכנועים, פתחתי אינסטגרם. אתן מוזמנות לעקוב אחרי, אני zorikitmisssunshine.

(function(d){
var js, id = 'facebook-jssdk'; if (d.getElementById(id)) {return;}
js = d.createElement('script'); js.id = id; js.async = true;
js.src = "//connect.facebook.net/en_US/all.js#xfbml=1";
d.getElementsByTagName('head')[0].appendChild(js);
}(document));

5 Comments

  • Unknown

    אחלה פוסט שבעולם! כתוב טוב ונעים לקריאה 🙂 אני מודעת לזה שיש גבול לכמה האפשר לחפור ולהעמיק אבל אני מודה שנשארתי ממש עם טעם לעוד, וזה אחרי שקראתי מלא חומר על זה ממקורות אחרים.
    לגבי ג'ון סנואו, דווקא בספרים ממש מדגישים (אני חושבת שאפילו כבר בספר הראשון) שהוא מאוד דומה לאדארד, הרבה יותר מאשר רוב וסנסה שדומים יותר לקייטלין וזה משגע אותה שהממזר הזה יותר דומה לו מהילדים המשותפים שלהם שחלקם יצאו ממש טאלי.
    לגבי הדות'ראקים: לי הם דווקא מזכירים יותר מהכל שבטים מרכז אירופאים, תורכים ומונגולים בעיקר בגלל היחס המקודש לסוסים והתואר "קאל" שנשמע מאוד כמו חאן וגם כל העניין של בני השבט שהולכים אחרי מי שיותר עוצמתי ולאו דווקא יש עניין של תואר בירושה. אלה נושאים ממש מרתקים, ואני חושבת שכשתייסמי את הספרים אולי תרצי לכתוב לנו עוד פוסטים כאלה

  • הילה

    פוסט מעולה, ובדיוק מה שמשך אותי לראות את הסדרה.
    נחמד לקבל אינפוט ממישהי שלומדת את התחום הזה באקדמיה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *