איך ללבוש crop tops גם במידה 44 ואיך לא להיות קרבן אופנה.
אנחנו לא נדבר בפוסט הזה רק על crop tops (בעברית זה נראה לי פשוט חולצת בטן, אבל זה לא בדיוק חולצת בטן…) אלא על עוד כמה טרנדים ועל איך אפשר לעבוד איתם ולתרגם אותם וגם על טרנדים שזה שהם באופנה לא אומר שחייבים לאמץ אותם, במיוחד אם הם ממש מחרידים ותמיד חשבנו שהם מחרידים.
Crop Tops
אני חושבת שמדובר בפריט האופנה הכי שנוי במחלוקת שקיים. אני זוכרת שהייתי נערה ובכל הקליפים כל הזמרות לבשו חולצות בטן עם מכנסיים בגזרה נמוכה וקינאתי את נשמתי למוות. קינאתי בבטן השטוחה והשרירית שלהן וחשבתי שחולצות בטן זה רק לרזות. אני עדיין חושבת שבגרסתן הישנה שחשפה את כ-ל הבטן הן היו מיועדות רק לרזות והיה בהן משהו מאוד זול כי הן חשפו המון עור, יותר מידי עור.
אבל הן עשו קאמבק בגרסא הרבה יותר מתונה, סלחנית ויפה – חולצות הבטן של היום חושפות את החלק העליון של הבטן – את אזור המותן והטליה ולכן את ממש לא חייבת להיות רזה בשביל ללבוש חולצת בטן.
מה שאת כן צריכה זה:
א. מותניים צרות ביחס לשאר הגוף שלך. חולצות מהסוג הזה בעצם נותנות חיתוך רוחב חזק באזור המותניים, לפעמים הן חושפות הרבה עור, לפעמים הן חושפות מעט עור ולפעמים הן חושפות עור רק כשאת זזה. מה שבטוח זה שהן מדגישות מאוד את החלק המדובר, כמו כל קו רוחב שיוצרים בעזרת לבוש. לכן, אם את גם ככה רחבה במותניים את רק תראי יותר רחבה ומלבנית כשתלבשי חולצה כזאת, בדיוק כפי שאם יש לך אגן רחב ותלבשי מכנסיים בגזרה נמוכה את תראי עוד יותר רחבה. השילוב הנכון לחולצה כזאת הוא עם מכנסיים או חולצה בגזרה גבוהה, כי כמו שאמרתי – הן לא החולצות של תחילת שנות ה 2000 והן לא מיועדות לחשוף הרבה עור. אם רואים את הפופיק – זה הופך בשניה וחצי מ"שיק" ל"שוק".
ב. להיות דיי צעירה. אין הרבה פריטים שיש בהם פרמטר של גיל בעייני, אבל במקרה הזה אני כן חושבת שיש פרמטר של גיל. או יותר נכון, שילוב של גיל + מעמד + סטטוס וכו'. יש נשים בנות 40 שנראות מאוד צעירות וקלילות שזה יכול לעבוד עליהן, על הרוב – פחות. הרבה פעמים אם את אמא לטינאייג'רית את לא רוצה להראות כמו אחותה או בת גילה, זה יכול להיות מאוד מביך עבורה וגם עבורך ברגע שמקרוב ברור שאת כבר לא בת 16 וגם לא בת 30 אבל את לבושה כמוה.
אגב, אחד היתרונות הכי גדולים של חולצות כאלו הוא דווקא אצל בחורות גדולות ומקומרות שאוהבות ללבוש חצאיות עיפרון בגזרה גבוהה. נכון אתן תמיד מתעצבנות שמכניסים את החולצה פנימה ואז יש בליטות של החולצה שתופסת מקום בתוך החצאית? גם crop tops מונעים את זה ונותנים בדיוק את הדגש הרצוי על המותניים.
טנישה מ Girl With Curves עושה את זה מו-שלם.
טס מונסטר עושה את זה לפעמים ממש מושלם (ותשמעו, היא בחורה באמת גדולה, זה לא קל!)
ולפעמים פחות טוב כי כאמור – צריך לבחור טופ נכון ולשלב אותו עם החצאית הנכונה.
באופן מפתיע לבשתי יותר קרופ טופס בסתיו, למרות שיש לי תמונה או שתיים בגרסא קייצית אבל לא באיכות משגעת וכן יצא לי לצלם הרבה את עצמי לאחרונה, מחסור חמור בצלם שעומד להיפתר ממש בקרוב!
שני הטופים האלו אגב מ H & M. אני ממש ממליצה על רשתות כמו HM, ברשקה ופוראבר21 בשביל לקנות טופים כאלו במחירים של חצי חולצה ולא חולצה שלמה – שזה מה שזה, בתכלס.
טרנד איפורי – הצללות והארות – contouring and highlighting
הצללות והארות הן מונח שמאז ועד עולם היה קיים באיפור. משתמשים בהן בשביל להדגיש את עצמות הלחיים, עצמות הלסת וכדי "לחטב" את הפנים. משתמשים בטכניקה הזאת עם מוצרי הצללות כמו ברונזרים או סמקים חומים – אבקתיים/דחוסים או קרמיים ומוצרי הארות כמו קונסילרים. מה שקרה בשנים האחרונות, אפשר לומר שבגלל קים קרדשיאן שמובילה את הטרנד זה הוקצן מאוד והפך לטכניקה שבה מניחים מייקאפים בגוונים שונים ואותם מטשטשים בצורה מסויימת ועל ידי זה ממש אפשר לשנות את מבנה הפנים, להצר את האף וזה הופך ממש למרכז האיפור. הרעיון הוא לשוות לפנים מראה צר יותר, להפוך את האף לצר ומורם יותר, וגם להרים את עצמות הלחיים. הרשת פשוט מוצפת בתמונות "לפני-במהלך-אחרי" ובמדריכים ביוטיוב לגבי איך בדיוק עושים את זה. ומה אני אגיד לכן? אני פשוט לא מבינה את זה.
בגרסא השפויה והרגילה של הטכניקה אפשר להשתמש בה בכל יום, על כמעט כל אחת וזה נותן עוד מימד מחמיא לאיפור.
אבל מה שקורה בגרסא הנוכחית זה שבעצם מאפרים לוקחים בחורות יפות ששונות זו מזו בתווי הפנים שלהן וכופים על כולן את הטכניקה שנועדה "להלביש" על כולן מבנה פנים זהה. בחצי מתמונות ה"לפני-אחרי" זה בלתי אפשרי לזהות שמדובר באותה בחורה! ולא, זה ממש לא אומר שהיא הפכה ליפה יותר או שהיא הייתה יפה פחות לפני השינוי – היא פשוט הייתה אחרת והיה לה יופי ופנים ייחודיים משלה. האיפור הזה כופה על כולן את המבנה של קים קרדשיאן ומי בכלל החליט שזה המבנה האידיאלי והיפה ביותר? בעולם שלי, איפור טוב נועד להעצים את היופי הטבעי של כל אישה ולא להפוך אותה לאישה אחרת לחלוטין ממי שהיא. למה שמישהי תרצה ללבוש פנים של מישהי אחרת?
נשים שונות, אותה טכניקה, נראות ב"אחרי" כמו אותה אישה.
וכל זה מעבר לעובדה שרוב התמונות שאנחנו רואים מרוטשות ומצולמות בתנאים מאוד מסויימים וגם הסרטונים לא משקפים בצורה מושלמת את המציאות שבה איפורים כאלו באור יום לא עוברים חלק אלא נראים כבדים ומוגזמים. מצחיק לגלות שזה טרנד תוקף מכל פינה ויש מאפרים שמבססים קריירה שלמה על הטכניקה הזאת, אבל באימג'ים וסדנאות של מאפרים מבית מאק, בובי בראון, נארס וכו' – הטכניקה הזאת לא קיימת בצורה הקיצונית הזו, אלא בצורה המעודנת שבה תמיד הכרנו אותה. אולי זה רק אומר שזה טרנד עממי שלא הצליח לטפס אל מי שבאמת מוביל טרנדים בעולם האיפור והאופנה, בדיוק כמו נושאת הדגל שלו.
כאן ההצללות רק האריכו לה את הפנים והאף ועיוותו את הפרופורציות הטבעיות שלה.
גם כאן, לא ברור לי למה צד ימין נחשב ליפה יותר מצד שמאל.
וככה נראה איפור נורמטיבי שלי שכולל הצללות מהסוג הישן והטוב:
ולפינתנו – הטרנדים שלעולם לא תראו אותי לובשת:
Sport Glam וכפכפי נוחות
פעם בכמה עשורים נגמרים כנראה הטרנדים והחידושים המעניינים ל"מועצת מעצבי העל" שמחליטים עבורנו מה טרנדי ומה לא לעונה, אז הם מחליטים שהפעם הם רוצים להכניס לאופנה את מה ששנים אנחנו טורחים להסביר למה הוא לא אופנתי! השנה הרחקנו לכת בצורה מזוויעה עם שני טרנדים שלא תתפסו אותי בהם גם בקבר.
הספורט גלאם לוקח אלמנטים מעולם הספורט כמו הדפסים של מספרים ענקיים, פסים לבנים, סמלים של חברות ספורט ואפילו יותר מזה – נעלי ספורט מופיעות כפריט אופנתי שמשולב אפילו עם שמלות ערב. נייקי הגדילו לעשות ולקחו את נעלי אייר מקס שלהם, חילקו אותן לבלוגרים שכותבים על אופנה במטרה להעמיק את המכירות שלהם ולהשריש את הטרנד. שנים על גבי שנים שאנחנו מסבירים לכולם שבגדי ספורט לובשים בחדר הכושר ולא מחוצה לו ושנעלי ריצה מיועדות לריצה וספורט, שנים שאני מנסה להסביר לאצנים בסביבתי שהם לא יכולים לנעול נעלי ריצה לכל מקום ואז מגיע איזה מעצב ומבין שזה לא כלכלי וצריך להכניס לנו לראש שמשהו כעור הוא אופנתי בשביל למכור אותו.
אותו סיפור עם כפכפי "טבע" ו"בירקנשטוק".
שנים שאנחנו מנסים להסביר שחשוב להתלבש נוח, אבל נוח לא חייב להיות כפכפי-סבתא-שלי-בקבר-לא-תנעל-כאלו ואפשר לנעול נעלי סירה או מוקסינים וסנדלים שטוחים ומעודנים ואז מגיע איזה אידיוט, צובע את הגפה של הכיעור בצבעים מטאליים ואומר לנו "זה, באופנה, עכשיו!" ויש כמה שאשכרה רצות לקנות. בכל מיני תירוצים של "הנה, שוחררנו מהעקבים, אנחנו פמיניסטיות, סופסוף נוח באופנה" אז ניוז פלאש – גם אם קוקו שאנל בעצמה הייתה נועלת בירקנשטוק, זה לא היה הופך לאופנתי. הן גסות, מכוערות ואלו שמגדילות ראש ונועלות אותן עם גרביים או עם שמלת ערב – מוסיפות חטא על פשע. היחידות שבאמת מאמצות טרנדים מהסוג הזה הן אלו שהיו נועלות נעליים כאלו גם אם זה לא היה הופך לטרנד, או כל מי שרק חיפשה תירוץ לאופנת "קמתי מהמיטה ולא היה בא לי להתלבש".
כן כן, הכל עניין של טעם… אני קוראת לזה – עניין של טעם ושל חוסר טעם. זה – חסר טעם! כל לוק בעולם שיורכב עם נעלי ספורט או כפכפי נוחות יראה טוב יותר עם נעליים אחרות.
זהו להיום, מקווה שנהנתן ואשמח שתשאירו תגובות!
לגבי למה נעלמתי, זה יגיע גם בפוסטים הבאים, אבל בגדול עברתי תקופה מאוד עמוסה ולחוצה וגם לא הרגשתי טוב חלק ניכר מהזמן וזה שאב ממני את האנרגיה לבלוג. מקווה שעכשיו אנחנו חוזרות למסלול!
נשיקות,
זוהר
(function(d){
var js, id = 'facebook-jssdk'; if (d.getElementById(id)) {return;}
js = d.createElement('script'); js.id = id; js.async = true;
js.src = "//connect.facebook.net/en_US/all.js#xfbml=1";
d.getElementsByTagName('head')[0].appendChild(js);
}(document));
2 Comments
Tali Raifman
אני מזמן עברתי את הגיל של חולצות הבטן וגם סימני מתיחה זה לא כזה אסתטי אבל זה מהמם בעיני על צעירות!
כן אין ספק שאנשים לקחו את עניין ההארות וההצללות לתחפושת אחת גדולה. שונאת שאיפור של החיים האמיתיים (לא איפור של הפקות אומנותיות) משנה לגמרי את תווי הפנים של המאופרת.
:מקווה שאת מרגישה טוב יותר ותמשיכי לכתוב פוסטים…אני מאוד אוהבת את התוכן המגוון של הבלוג.
עדי
קודם כל – תרגישי טוב, ואני מקווה שהעומס יתחיל לרדת בקרוב.
לגבי חולצות הקרופ טוב: אני חושבת שהבעיה היא שברגע שמשהו הופך לטרנד, הרבה צעירות נוהרות אליו גם כשהוא נראה עליהן ממש ממש לא מתאים. וזו הבעיה עם טרנדים אופנתיים – ברוב המקרים הם מתאימים באמת רק לאחוז מסוים מהאוכלוסיה, בין אם מדובר על עניין של גיל או מבנה גוף.
ולגבי נושא הנעליים: אני לא חלילה מנסה פה לתרץ לבישת קרוקס באופן קבוע. 🙂 אבל אני חושבת שכבר כתבתי לך בעבר שאני למשל הולכת המון כל יום, בין השאר כי אני מסתמכת על תחבורה ציבורית שלא ממש עוצרת לי סנטימטר מהדלת. תוסיפי לזה קרסוליים מאוד רגישים פלוס ספורט מאומץ כמה פעמים בשבוע – וקיבלת אורתופד שממליץ לי ללכת עם סנדלי טבע… אולי היה נחמד אם מישהו היה לוקח יוזמה ומעצב את סנדלי הטבע (שמה שחשוב בהם הוא הסוליה התומכת) בצורה יותר אופנתית?