ZorikXat4U
אתן מכירות אותי ואני הכי דוגרית בעולם, לכן אספר לכן שלפני שפנתה אלי דפנה קופר(הבעלים המדהימה של החברה, תכף נדבר עליה) מ״את – לבני נשים״ לגבי קידום בבלוג לא ידעתי כלום על הרשת הזאת. אין סניף שלהם בעיר הקרובה אלי ומעולם לא נכנסתי לחנות שלהם. גם כשעברתי ליד חנויות שלהם הנחתי שכמו בכל הרשתות בישראל פשוט אין את המידה שלי ואם יש אז בדגמים בודדים ומשעממים ובמחירים מטורפים. אחרי שדיברנו נכנסתי לאתר, ראיתי את ההיצע המטורף ושיש בדיוק את מה שאני אוהבת ואמרתי לדפנה – אוקיי! אני בפנים! בואי ניפגש! נפגשנו בסניף שלהם בבילו וכבר בכניסה לחנות הייתי בהלם מהמגוון העצום שהם מציעים. מדובר בחנות שמציעה מגוון מטורף של חזיות…
Mom for 2×2
בשבוע הבא עוז חוגג שנתיים מה שאומר שאני חוגגת שנתיים שבהן אני אמא לשניים וחשבתי לחלוק איתכן את התובנות שהביאו איתה השנתיים האלו. תכינו כוס קפה, כי זה הולך להיות ארוך ומהבטן. ואם אתן לא אימהות, אז אולי כדאי שתקראו ותקבלו כמה תובנות לעתיד. ניתוח קיסרי vs לידה ולדנית ובכן… את לביא שלי ילדתי בלידה רגילה – ולדנית, מהסוג הגרוע ביותר שיש. ילדתי בלידה שהחלה במפל התערבויות רפואי ונגמרה בקרע בדרגה כמעט הכי חמורה שיש (יש שיאמרו – כצפוי) ואחריה הפחידו אותי כהוגן. למרות שהחלמתי בצורה מושלמת ולא סבלתי מאף תופעת לוואי הבהירו לי שלבחור ללדת שוב בצורה כזאת יכול לגרום לקרע חוזר, ושאם הרקמה הזאת תיקרע שוב – סביר…
ערות
ב 2017 יצא הספר ״ערות״ של תמר מור סלע ושינה את חיי. הספר מאגד בתוכו 23 מונולוגים של נשים על מיניות שתמר כתבה מתוך שיחות עם 23 נשים אמיתיות, גלויות שם ופנים. הספר הזה הפך אותי בצורה שקשה לי לתאר אבל אני אנסה ואני מקווה שאצליח. קודם כל בתור אישה צעירה ומגה מינית שמגיעה מרקע של בית דתי ותקיפה מינית ממושכת בילדות תמיד הרגשתי שמין זה משהו שלא ממש מדברים ומדברות עליו. כשנשים מדברות על מין הן מקוטלגות אוטומטית כזונות, נימפומניות וזה ישר מבטל כמובן את זה שהן חכמות, אינטלגנטיות ומרשימות. כשנשים יפות ואטרקטיביות מדברות על מין זה אפילו מועצם ומושך אליהן גם הטרדות מיניות. זה הפיל אותי מהכיסא שיש מולי…
ZorikitXEddie
טוב אז קודם כל אני ממש מקווה שאתן מתרגשות לפחות כמוני מתדירות הפוסטים בבלוג 🙂 מאז שהעברתי את הבלוג יש לי הרבה יותר חשק לכתוב כאן. הפוסט של היום הולך להיות אחד מיני רבים – כך אני מקווה – של שיתופי פעולה פורים ביני לבין מעצבות ועסקים מקומיים. בזמן הקורונה ראיתי עסקים הולכים וקורסים סביבי והבנתי שאני חייבת לסייע ואני יכולה לסייע כי יש לי פלטפורמה מטורפת שתיתן למי שזקוק לזה חשיפה. בד״כ שיתופי פעולה מהסוג הזה אצלי בבלוג כרוכים בתשלום, אבל החלטתי לבחור מידי פעם עסקים מקומיים/של ישראליות שאני רוצה ובוחרת לקדם כאן מטעמי ״ככה בא לי״. אז פניתי לעדן אייזק שהיא הבעלים של המותג הנפלא Eddie והצעתי לה…
Swag your style!
אז מה זה כל הסוואג הזה?ֿ ״סוואג (מאנגלית: Swag) הוא סלנג אינטרנטי שמופיע לעיתים קרובות בתגובות, דיונים ופורומים ומשמש מילה נרדפת לסוג של סגנון או נוכחות שמראה ביטחון ומוחצנותולעיתים גם יהירות. סוואג מתאר בדרך כלל התנהגות של אדם יהיר במיוחד.״ (ויקיפדיה) אני בטוחה ששמתן לב שיש שימוש הולך וגובר במילה ״סוואג״ או סוואגה, ועבורי זה ממש מושג משנה חיים וחשוב עד כדי כך שבחרתי למתג איתו מחדש את הבלוג ואת מפגשי swag your style שאני מקיימת עם אירית. ויקפידיה אומרת שמדובר ביהירות אבל אני ואירית טוענות שמדובר בביטחון עצמי גבוה והערכה עצמית גבוהה משולבות עם טעם אופנתי משובח ואינטלגנציה התלבשותית…
שמנמנה של כבוד
טוב הפוסט הזה מרגש כמעט כמו פוסטים שבהם סיפרתי לכן על הריונות והאמת, שאני והודיה עברנו כאן תהליך ממש ממש דומה להריון ולא סתם, הריון של שנה שלמה ולידה בתקופת הקורונה. בחמש השנים שאנחנו מנהלות את השמנמנות של זוריק שמנו לב לפוסטים שחזרו על עצמם של נשים שמחפשות בגדי ספורט ויותר מהכל טייץ טוב. גם אנחנו בתור שתי נשים פעילות שמתאמנות בצורה סדירה מצאנו את עצמנו באותה סירה. אני נחשבת שמנמנה בסקאלה הנמוכה של מידות הביניים כלומר, אני עוד יכולה למצוא פה ושם בגדים במידתי בקניון. נכון יש XL ברוב מותגי הספורט(אגב, בישראל החנויות הרשמיות של נייקי ואדידס לא מביאות XL למרות שזאת מידה שיש בכל דגם) אבל עם טייצים זה…
מודיבודי – התחתונים ששינו את חיי
מכיוון שאנחנו עוסקות בנושא כזה אינטימי בפוסט הזה – אני מרגישה צורך לספר את הדברים מנקודת המבט הכי אישית שיש. גדלתי בבית ובמנטליות שבו לדבר על דם הוסת היה ״בושה״ כמו הרבה דברים אחרים שקשורים לגוף, למיניות, לנושאים ״נשיים״ שפשוט הושתקו. אני חושבת שזה נבע משילוב של מנטליות קצת מיושנת ודת. אני לא שופטת אף אחד ומאוד מבינה מאיפה זה בא, אבל משהו בחינוך ובתפיסה הזאת גרם לי להרגיש שדם הווסת זה משהו מלוכלך ומגעיל. גם בתרבויות אחרות דיבור ושיתוף על מחזור נחשב למידע מיותר – זה מקוטלג כמTMI ולא מדברות על זה, בטח שלא ליד גברים שלא יגעלו ויברחו, שלא יגלו שאנחנו אנושיות חלילה. חלום שלי שהפוסט הזה ואחרים…
כל הדרכים מובילות לאוברול
יש לי וידוי שלא העזתי להוציא מפי מעולם: אני מתה על אוברולים ברמות מוגזמות! אני חושבת שאוברולים יכולים להיות פריט על זמני, קלאסי, סקסי ומדהים(וקצת לא נוח כי צריך להתפשט לגמרי כשמשתינות אבל היי – אני יכולה להתאפק בקטע מוגזם, אז פאק איט!) למרות אהבתי, אני כמעט ולא לובשת אוברולים כי בעייני רוב האוברולים מחמיאים הרבה יותר לנשים דקיקות או כאלו שהן מלאות וגבוהות. אני לא גבוהה במיוחד, וכמעט תמיד אוברולים לא יחמיאו לי. הם יהפכו אותי למרובעת יותר, יסתירו את הקימורים שלי וינמיכו אותי. אבל אז לירון אונצ׳יק הוציאה את האוברול הזה והלב שלי נשרף!!!! הוא האוברול המושלם, ידעתי שהוא חייב להיות שלי וברגע שהוא הגיע אלי החלטתי לצלם לכן פוסט ולהראות לכן 3…
שבועות למכשפות
שבועות זה אחד החגים הכי אהובים עלי! יש מצב שזה החג שאני הכי אוהבת מכל חגי ישראל. זה קשור לעבודה ששבועות הוא חג שקשור לטבע, להבאת הביכורים, לקציר. שבועות הוא חג של טבע וקיץ וזה מדבר לכל ההוויה של מי שאני. אולי זה כי גדלתי במשק חקלאי, אולי זה כי אני מכשפה, אבל אני מחוברת לטבע בצורה יוצאת דופן. אני מרגישה התרוממות נפש שאין שניה לה כשאני נמצאת בטבע, זה מאוד מקרקע אותי. אני מרגישה קטנה ומרגישה בצורה הכי חזקה שיש שהעולם ענקי וקסום. אולי זה כי אני מגיעה מבית דתי ואולי סתם כי אני אישה מאמינה, אבל אני פשוט מרגישה את האלוהות בטבע. האהבה הזאת מתעצמת כמובן בגלל שאני…
שבוע האופנה תל אביב 2019 ואידיאל היופי המשתנה – האמנם?
שבוע האופנה תל אביב 2019 היה בשבוע שעבר, הוא נפתח ביום ראשון בערב גאלה חגיגי בהאנגר 11, עם כל המי ומי. אני חייבת להגיד בתור התחלה שמשנה לשנה אני יותר ויותר סולדת מרשימות המוזמנים לשבוע האופנה ועוד יותר מההושבה. אני חושבת שאנחנו המדינה היחידה בעולם שבה סלבס סוג ז׳ מהזן הנחות ביותר יושבים בשורה הראשונה בעוד שבלוגרים ועיתונאים שבאמת מסקרים את התצוגות וצריכים לראות כראוי ולצלם כראוי יושבים בשורות האחרונות. ספציפית השנה, הורגש הכי הרבה החוסר התקציבי של עיירית תל אביב במימון (מוטי רייף הוא חבר מועצה ולכן היו עניינים עם התמיכה הכלכלית) וכל שבוע האופנה בעצם הסתמך על חסויות מטורפות ולפעמים הזויות ביותר וגרוטסקיות (סורי אבל סנדלי שורש? מקדונלדס?…
