מכיוון שאנחנו עוסקות בנושא כזה אינטימי בפוסט הזה – אני מרגישה צורך לספר את הדברים מנקודת המבט הכי אישית שיש. גדלתי בבית ובמנטליות שבו לדבר על דם הוסת היה ״בושה״ כמו הרבה דברים אחרים שקשורים לגוף, למיניות, לנושאים ״נשיים״ שפשוט הושתקו. אני חושבת שזה נבע משילוב של מנטליות קצת מיושנת ודת. אני לא שופטת אף אחד ומאוד מבינה מאיפה זה בא, אבל משהו בחינוך ובתפיסה הזאת גרם לי להרגיש שדם הווסת זה משהו מלוכלך ומגעיל. גם בתרבויות אחרות דיבור ושיתוף על מחזור נחשב למידע מיותר – זה מקוטלג כמTMI ולא מדברות על זה, בטח שלא ליד גברים שלא יגעלו ויברחו, שלא יגלו שאנחנו אנושיות חלילה. חלום שלי שהפוסט הזה ואחרים…