Baby Bump :)
אני יודעת שלהרבה נשים תחילת ההריון היא קשה – סיוטית ואני התמזל מזלי להיות בסקאלת הסיוטי. אלו היו החודשים הקשים בחיי וניסיתי למעט בעבודה כמה שיכולתי אבל לפעמים לא הייתה לי ברירה וזה רק הקשה עלי יותר. אני חייבת להודות שלהרגיש חולה במשך 3 חודשים (אני עכשיו בשבוע 14, תחילת חודש רביעי) הוציא לי את הרוח מהמפרשים בכל הנוגע לאופנה ואיפור. יכולתי לבלות את כל החודשים האלו במיטה וכשטרחתי להתלבש ולהתאפר מיחזרתי הופעות והתאפרתי במינימליות האפשרית וגם בכלל לא. כמובן שגם לא רציתי להצטלם כי לא רציתי לחשוף את ההריון עדיין למרות שהעלתי לעמוד כמה תמונות, פרונטליות ומאוד "מתחמנות" את המצלמה.
בפוסט האחרון שלי עם פיפה הייתי בשבועות הראשונים של ההריון והרגשתי פשוט מזעזע, לא האמנתי שהצלחנו להוציא צילומים נורמליים ולא האמנתי כשאתן לא שמתן לב כמה חולה וחיוורת נראתי…
אתמול הייתה לי חוויה מתקנת ליום הצילומים ההוא – נסעתי לשואו רום החדש של פיפה ברעננה (כן, הם עברו דירה מרשפון לרעננה, רחוב המסגר 4 וכן, עדיין אפשר להזמין הכל באתר) ועשיתי מעין צילומי "תחילת הריון". האמת שאני פשוט חייבת בגדים קצת שונים ממה שיש לי בארון נוכח המצב ופיפה הם ה-מקום מבחינתי. לא עליתי במשקל בכלל ואפילו קצת ירדתי אבל כל הגוף שלי משתנה והתחושה שלו בתוך הבגדים שונה. אז זה עדיין ממש מוקדם לבגדי הריון ומי שברגיל במידה 40 יכולה לקנות פשוט מידה 42, אבל מי שכמוני מידה 42-44 במצבה הטבעי, הופכת למנודה מרוב החנויות כשהיא הרה. בפיפה הפכתי מ XS ל S בסה"כ 🙂 מה שניסיתי להראות לכן בצילומים האלו זה שאפשר להסתיר בטן קטנה או להדגיש אותה, תלוי במה בדיוק אתן רוצות. אני בשלב כזה של הריון שאפשר לחשוב שסתם עליתי 5 קילו וזה גם משתנה מיום ליום ושעה לשעה. אני קמה בבוקר עם בטן דיי שטוחה וב 8 בערב אני נראית בחודש 6. יש ימים שאני קמה עם בטן, יש ימים שלא. משונה 🙂 אחרי התמונות יש עוד הרבה מאוד חפירות לגבי ההריון שלי ודימוי גוף, קחו את התמונות כאתנחתא קומית…
הבגדים הכי מדגישי בטן הם בגדי בגזרת הריון, גזרת "אמפייר" כמו השמלה הזאת. מיכל התעלפה מהמתיקות העגלגלה ההריונית שיצאה ממני כאן, אבל כפי שתראו בהמשך הפוסט – זאת יותר השמלה מאשר הבטן האמיתית שלי 🙂
גם כשלובשים בדים דקיקים וצמודים קשה להסתיר בטן… באופן כללי, בגדי טריקו דקיקים ונצמדים הם לא אופציה טובה בעייני למלאות. בעבר כמה פוריטניות הצטעקו על ה"שמלה" הזאת, היא רק תחתית 🙂
(אני, מסבירה למיכל דברים מצחיקים עם הידיים…)
לתזכורת – ככה נראתי בקומבינזון הזה טרום הריון לפני כמעט שנה, לא שינוי גדול, אבל הוא שם:
אבל זה ממש לא אומר שאני לא הולכת ללבוש צמוד… אני אוהבת את הבטן המבצבצת שלי, ואני מ-מש אוהבת חצאיות עם פאייטים!!!!
(מעצבת השרשרת יעל דומב, את כאן?!)
אופציית החולצות הרחבות/טוניקות וטייצים או סקיני היא אופציה נהדרת בעייני לקיץ. את הג'ינס הבהיר הזה יש לי בבית, יש גומי למעלה כך שאני צופה שהוא יתאים לי לפחות עד חודש 7 🙂
אם כבר שמלות מטריקו, צמוד בחזה ובמותניים ורחב באגן ובבטן זה מהמם ונוח!
כרגע שמלות shift רחבות וחסרות צורה זה הפייבוריט שלי. (נכון צחוקים שבפוסט הקודם נכנסתי בספורט גלאם ואז מיכל הלבישה אותי בכזאת?!) אגב זאת טוניקה במקור, כמו תמיד מה שכיף בפיפה זה הטווח הרחב שמאפשר לי לקנות טוניקות במידה או שתיים יותר וללבוש אותן כשמלה.
גם זו טוניקה במקור. הלכתי כאן על חגורה להדגשת המותן הלא קיימת שלי – זה נטו לצורך צילומים בחיים האמיתיים ממש לא נוח לי לשים חגורות.
חצאית מקסי שחורה ורחבה היא פריט מעולה לשלב הנוכחי שלי. אפשר ליצור איתה לוק יותר יומיומי ולוק ערב בקלילות.
וכן, ברגע שמניחים יד מתחת לבטן רואים את הפיסטוק 🙂
הגופיה הזאת היא מהקולקציה שלי, אני מתה עליה מסיבות מובנות…
אגב, ליום הצילומים הזה ליוותה אותי חברה חדשה שהכרתי כאן דרך הבלוג. ריטה המקסימה נסעה אלי, הייתה הנהגת שלי, הסבל, ע.סטייליסטית, צילמה מאחורי הקלעים, דאגה שאני אשתה ואוכל והייתה פשוט מהממת!!!
ריטה מסדרת לי את השיער כאן
וקצת תמונות "מאחורי הקלעים" באדיבות ריטה:
אני בטוחה שיש הרבה סקרניות לגבי מה ומתי רצינו ואם זה היה מתוכנן ושלל שאלות מורכבות עם תשובות מסובכות. נכון, מעולם לא שיתפתי אתכן בנחשבות על ילדים או משפחה, כי כמה שאני אדם פומבי מעצם היותי בלוגרית, יש דברים שהם רק שלי. או שלי ושל בעלי. ההחלטה להביא ילד לעולם בעייני היא בכלל לא פשוטה ומורכבת מאינספור החלטות קטנות שלא בא לי להרחיב עליהן, מה שכן חשוב לי להגיד זה שכן תיכננו את ההריון ורצינו אותו, ואני מאחלת לכל מי שחפצה בכך שתקלט בקלות שבה אני נקלטתי. היו לי חששות במשך תקופה לגבי המשקל שלי ולכן לא היה לי אכפת אם בעקבות הספורט והתזונה ארד קצת במשקל, אבל לא כיוונתי לשם כי אני יודעת שלמשקל אין קשר לבריאות. היו לי חששות בגלל סיפורי האימים ששמעתי, על כל הסיכונים בהריון שמתחיל בעודף ועל רופאי פוריות שתולים את בעיות הפוריות בעודף משקל של האישה. בסופו של דבר, להיקלט יותר בקלות ממה שנקלטתי זה רק אם אלכס היה מצליח להכניס אותי להריון מנשיקה על הלחי 😉 ההריון שלי מתנהל כמו כל הריון תקין ובריא (55555 בלי עין הרע!) ונכון לפעם האחרונה שבדקתי, ירדתי במשקל מאז תחילתו. כשאת בריאה – את פשוט בריאה. זה הכל. אגב, למעט מספר שבועות ראשונים שהיו ממש מחרידים – אני עדיין עושה ספינינג ומתעמלת. עם הגבלות מסויימות, אבל מתאמנת.
וכל זה, לא אומר שהגוף שלי לא משתנה, כי הוא משתנה.
ואני לא אשקר לכן – השינוי הזה לא קל לי. תמיד ידעתי שהדבר שיהיה לי הכי קשה בהריון זה השינוי הפיזי. לא, אני לא מטומטמת, ידעתי שהריון = עליה במשקל ובטן בולטת, אבל זה לא רק זה, בעצם הכל זז ומשתנה וכמה שזה צפוי – את לא בדיוק יודעת איך זה יראה ומה משתנה. אני לאט לאט מאבדת את המותניים שלי, האגן שלי התרחב עוד קצת, החזה שלי גדל בערך בשני קאפים וזה לא בדיק שהייתי "שטוחה" לפני ההריון. אפילו שלא עליתי במשקל – אני כבדה יותר. ובעצם מרכז הכובד של הגוף שלי משתנה. ממישהי שתמיד הייתה כבדה בפלג הגוף התחתון (אגן, ירכיים, תחת) וקלה יותר בפלג הגוף העליון – אני הופכת לכבדה גם למעלה וגם למטה ותכף ממש, אהיה יותר כבדה למעלה. היתרון הכי גדול שלי היה מותניים צרות שאפשרו לי לשחק עם בגדים ועכשיו הן כבר לא צרות יותר ותכף ממש יעלמו לגמרי, לפחות עד אחרי ההריון. זה לא פחות טוב, אבל זה אחר. במיוחד שאת כל כך אוהבת את הגוף שלך, צריך להתרגל לאהוב משהו אחר וזה אתגר לא פשוט בכלל.
וכן, גם בהריון המדיה לא פוסחת עלינו. אני מותקפת מכל עבר בתמונות של הריוניות כמו רוסלנה ואחרות שנמצאות בחודש 4-6 ולא רואים בכלל שהן בהריון. ובכל מיני סיפורי "אני עליתי רק 3 קילו" ו "אני יצאתי מחדר הלידה בג'ינס" ותגובות מוזרות ולא נעימות כמו "את בטוחה שאת רק בחודש 4?!" . משיחות עם הריוניות אחרות – אני לא היחידה שמרגישה את מכבש הלחצים והנבזיות על כתפיה. עליה במשקל בהריון ומתי בדיוק "רואים" ומתי הבטן יוצאת – זה הכי אינדיווידואלי בעולם. בספר הריון ולידה שלי כתוב שעליה של עד 16 קילו בהריון היא נורמלית לגמרי, שהמותניים יכולות להתרחב כבר בשבוע ה 8.
האמת היא שלהיכנס להריון זה נס, לעבור הריון תקין זה נס וללדת עובר בריא זה נס. כל השאר זה שטויות בעייני.
ובעלי? הוא חושב שאני רק הופכת לעוד יותר יפה וסקסית עם כל מילימטר שהבטן בולטת יותר ולוחש לי:
"מה, לא סיפרו לך שנשים בהריון הכי סקסיות?"
כשאני שוטפת כלים.
נשיקות,
זוהר.
נ.ב
לא, אני עדיין לא יודעת "מה" יש לי בבטן. ולא אכפת לי או לבעלי.
בן, בת, מוטנט או חתול – נאהב אותו בכל מקרה…
(function(d){
var js, id = 'facebook-jssdk'; if (d.getElementById(id)) {return;}
js = d.createElement('script'); js.id = id; js.async = true;
js.src = "//connect.facebook.net/en_US/all.js#xfbml=1";
d.getElementsByTagName('head')[0].appendChild(js);
}(document));
21 Comments
Peacha
אם כבר מוטנט אז איזה מהם את מעדיפה?….
את נראית מעולה, החזה שלך נראה הדבר הכי נוח בעולם (לאחרים לשים את הראש, לא לך…) ואני מאחלת לך שהתחושה הנוראית שתיארת תשאר כזכרון מתחילת ההריון.
המכבש הנוראי הזה מגיע לכל שלב בחיינו (הרי את מכירה טוב את "מתי תתחתנו" " נו מתי ילד" וכו' וכו') תתעלמי ושימי פס, הריון ראשון שלך ורק את תדעי מה טוב לגוף שלך, לך ולבייבי.
zohar
אני מעדיפה את סקוט 😛
אבל בתור ילד, הייתי זורמת על הפרופסור 😛
החזה שלי הוא סיוט עבורי… כבד, כואב…
תודה מותק על החיזוק!
remsnow
בחיי שאת יפהפייה. מזל טוב ענקי וברוכה השבה.
zohar
איזו מותק את… תודה!
Yaela123
ווואי מזל טוב!
איזה כיף!
שיהיה עגול ומשעמם
zohar
תודה רבה!
Tali Raifman
היתה לי הרגשה!
בשעה טובה!! את נראית מעולה ואני מאחלת לך הריון משעמם ולידה משמעותית (לאחל לידה קלה זה כמו לאחל עד 120 – זה לא ריאלי).
ההריון, הלידה, ההנקה ובכלל האמהות פתחו לי חלון חדש להערכת הגוף שלי. אהבתי את הגוף שלי קודם ועכשיו אני מעריצה כל גוף של אישה עלי אדמות – הגוף שלנו הוא כל כך הרבה יותר מקולב לבגדים יפים ומחמיאים -פתאום כל סימן מתיחה וכל עור מדלדל מזכיר לי כמה אהבה ואושר אנחנו מקבלים מהילדה שלנו.
אני נזכרת בניסים שקרו לנו במהלך הלידה וההנקה שאין לי דרך להגדיר אותם חוץ מניסים שיד אלוהים כיוונה אותם.
בכל מקרה- אני בטוחה שתהיו הורים נפלאים !
zohar
תודה מותק! אני דווקא מכירה כמה שהיו להן לידות קלות… אולי.. הלוואי… !!!
ואני ממש מסכימה איתך.
זה זווית אחרת לגמרי להסתכל על העולם ועל עצמך כשאת לא רק קולב, אלא ייצרת חיים!!!
Yulia
יוווו מזל טוב!! (עוד לא קראתי הכל)
האמת הייתה לי הרגשה מהתמונות האחרונות 🙂
שיהיה המשך הריון משעמם
zohar
טוב היו בהחלט כמה תמונות מחשידות במיוחד בעמוד של הבלוג 🙂
Hadas
אהההההה!!! איזו התרגשות! בשעה טובה, זוהר! ובין אם תחליטי לחלוק תחושות מהתקופה הזו או לא, אשמח לקרוא מדי פעם את נקודת המבט שלך על הריון וכל מה שמסביב. הדעות שלך מעניינות, מרתקות ומעוררות מחשבה, ואם עד כה ביטאת אותן בעיקר באופנה, הריון ומשפחה הם מרתקים לא פחות.
בהצלחה בכל,
הדס
zohar
ברור שאני אחלק! 🙂
תודה!
אנונימי
בתור נערה שמלווה את הבלוג שלך עוד מראשיתו (בגיל 14!) קשה לי לתאר כמה אני שמחה בשבילך, וכמה זה מצחיק להסתכל עלהעובדה שליווינו אותך במובן מסוים במעבר שעשית מאישה צעירה לאמא צעירה.
כיף שיש בלוגרית כל כך נאמנה לקוראים, כל כך אמיתית וכנה.
את מהממת, מאחלת לך רק בריאות ושיהיה הריון קל ונעים.
zohar
אתן לגמרי ליוויתן אותי לאורך השנים ולאורך המון תהפוכות ושינויים שעברתי בחיים.
תודה רבה!
יעל
יווו מזל טוב!!!
הייתה לי הרגשה שזה זה ואני ממש שמחה להתבשר על החדשות. את נראית מצויין ותמשיכי ככה.
אין כמו הריון ראשון, זו חוויה שלא חוזרת. תמצי אותה
אגב, רק שתדעי לגבי התרחבות הגוף – לפני ההריון היו לי מתניים צרות (מידה 6). כבר בשבוע 8 עברתי למכנסי הריון, למרות שהבטן לא יצאה עד שבוע 23 בערך. המותן פשוט מיטשטשת ומתרחבת וזה לא קשור למידה ההתחלתית. תקבלי הכל באהבה. לי הייתה אפילו הפתעה וירדתי יותר ממה שעליתי (ועליתי 20 ק"ג מכובדים) והכל נראה פיצוץ.
המון בריאות ולידה חווייתית!
zohar
תודה מותק 🙂
חוטהשני
שיהיה בשעה טובה ובהצלחה
ואת נראית מקסים כמו תמיד ♥
zohar
תודה רבה 🙂
Unknown
זה פעם ראשונה שאני קוראת את הבלוג שלך, ונפלתי על הפוסט הזה, ובחיי לא יכלתי לבקש משהו יותר טוב.
אני גם בחודש רביעי, ואני כל כך מזדהה עם כל מה שאת כותבת-ההרגשה להיות חולה במשך 3חודשים (למרות שאצלי זה עדיין ממשיך) ולעבוד כרגיל כי עדיין אף אחד לא יודע, ולא מתחשב., ולראות באינטרנט את כל הסלביות האלה שלא רואים עליהם כלום ונראות אותו דבר, ואת בקושי מתנהלת כאילו יש עליך כבר טון.
תודה
היה כיף לקרוא- ואת מהממת
אנונימי
המון מזל טוב!!!
את נראית קורנת 🙂
שיעבור בשלום ובבריאות:)
אנונימי
ראיתי את הסרטון הזה של גוס וזה הזכיר לי אותך.
https://www.youtube.com/watch?v=tfhyYTUtaDM