Sisterhood
במשך הרבה מאוד שנים, שנאתי נשים. כן, זה לא נעים להגיד, אבל פשוט שנאתי נשים.
למדתי בבית ספר רק של בנות וכל הזמן היו סביבי בנות והרגשתי שהפתגם "נשים נשים שק של נחשים" זה כנראה הדבר הכי נכון בעולם. נכוותי מחברויות עם נשים וחוויתי אכזבות רבות. סכינים ננעצו בגבי ובליבי אלפי פעמים והרגשתי שמשהו במין הזה פגום. תמיד הרגשתי אישה מאוד אחרת, יותר גברית מבנות סביבי. תמיד אהבתי סרט מתח ופעולה, מד"ב, העדפתי לשחק כדורעף או כדורסל, הייתי תחרותית והישגית מאוד ואהבתי סקס והתייחסתי אליו אחרת, לא כמשהו מקודש אלא כמשהו כייפי ומענג, שלא חייב להיות לו קשר לרגש בכלל. היו לי ידידים, מלא ידידים. וחברות? פה ושם היו לי חברות, מעט מאוד. ובכל שלב בחיי, הייתה חברה שאיכזבה ופגעה ולקחתי את זה מאוד מאוד קשה. למעט מישהי אחת שהיא חברה שלי מכיתה א' והיא כמו אחותי – דינה – לא היו לי חברות נפש של ממש. ומה עם הידידים? גיליתי שאפלטון לא ידע דבר על חברות אפלטונית. כל הידידים שלי התאדו אחד אחרי השני ברגע שהבינו שאלכס כאן כדי להישאר ושאני כבר לא אופציה.
כשהגעתי לאוניברסיטה דברים השתנו עבורי. קודם כל למדתי סוציולוגיה ולמדתי על פנימיזם והתחלתי לפתח מודעות פמיניסטית לעולם ולדברים שקורים לי. נוסף על זה למדתי עם המון בנות, באיזשהו שלב נוצרה חבורה של בנות שהיינו יחד כל הזמן, אבל רק אחת הפכה לחברה מאוד קרובה שלי. החבורה הזאת התפרקה סביב ריב מכוער עם אחת הבנות ובדיוק אז הבנתי את השיעור הכיי חשוב בחיים שלי על חברויות. הבנתי שזה לא עניין של גברים או נשים אלא של סוג אנשים. שאני במשך שנים עשיתי בחירות גרועות של אנשים שהכנסתי לחיים שלי ולכן נפגעתי ולכן זה לא החזיק.
הבנתי שאני משום מה נמשכת תמיד לפרוייקטים, אוספת סביבי כל מיני אנשים מאוד בעייתיים, מאוד נזקקים, "ערפדי אנרגיה" שאני משקיעה בהם המון מעצמי, מנסה לעזור, לשפר, לקדם. אני מאוד אימהית מטבעי ואני פשוט מצאתי את עצמי מגדלת אנשים אחרים כל הזמן ותמיד כשהם הגיעו למקום טוב יותר, הם פגעו בי ואכזבו אותי. הבנתי שאני צריכה לבנות סביבי חבורה של נשים (כי כבר הבנתי שרוב הגברים מחפשים את קרבתי מהסיבות הלא נכונות) שהן שוות לי. שגם הן עצמאיות, קרייריסטיות, עם אופי מאוזן ויכולת גם להכיל אותי ולא רק לחפש שאני אכיל אותן ואתמוך בהן. אני צריכה חברות שמסוגלות להתמודד איתי, לטוב ולרע. ולאט לאט נכנסו לחיים שלי יותר ויותר נשים כאלו.
ההריון, הלידה וההנקה היו עוד שיעור ועוד נקודת שבר. מצד אחד התאכזבתי מהמון חברות שחשבתי שלעולם לא יאכזבו אותי ככה ומצד שני, מצאתי עשרות נשים מדהימות שנכנסו לחיים שלי וללב שלי. גיליתי שיש קבוצות אמהות מדהימות, גיליתי שנשים ביחד זה כוח עצום. גיליתי שאת רוב חיינו רובנו מעבירות עם מעט מאוד נוכחות של הצד הגברי בבית ואנחנו צריכות עזרה ויותר מהכל חברה ומי שמבינות את זה הכי טוב הן נשים אחרות. הבנתי שאת חוויות הלידה, ההריון וההנקה אני לעולם לא אוכל לחלוק עם גברים ושזה דבר משמעותי מאוד.
הבנתי שאין כמו נשים בעולם ושהחברויות שיצרתי עם הנשים הנכונות שסביבי הן בלתי שבירות וערכן לא יסולא בפז. הבנתי שלנשים יש כוח אחר, כוח עצום וכשאנחנו ביחד זה מעתצם עוד יותר. וכשמדובר בנשים עוצמתיות, זה מטורף, סוחף ומרתק!
אחת הנשים שהכי יקרות לי בעולם – דינה – מתחתנת. דינה היא כמו אחותי התאומה (רק בבלונדינית ורזה). אנחנו מכירות מכיתה א' ותמיד היינו דבוקות זו לזו. היא בת בית בבית הוריי ואהבת נפש. היו תקופות של קשר פחות צפוף אבל בשנים האחרונות אנחנו בלתי נפרדות. אני מתרגשת מהטוב הזה שקורה לה יותר מאשר מהחתונה שלי, בחיי. וכמובן שאירגנתי לה מסיבת רווקות מהממת! למזלי, רוב החברות שלי הפכו לחברות של דינה במשך השנים והייתה נוכחות גבוהה של חברות שלי. הצטרפו לחגיגה 3 חברות של דינה שלא הכרתי לפני זה ושלושתן פשוט נשים מהממות. זה היה יום כל כך עוצמתי ונשי, הרגשתי בכל נים מנימי גופי מהי אחווה נשית!
מעבר לזה שזו תמונה קורעת, תראו כמה יפות אנחנו, וכמה שונות 🙂
למזלי בדרך יוצא לי לפגוש הרבה אנשים טובים, אחת מהן היא עדי מלכה מדפוס הרמן שפשוט פינקה אותנו בכובעים ובחולצות המושלמות האלו!
המסיבה הייתה במושב מטע במקום שנקרא "מתחם אירועים אודם האלה".
הצבעוניות הייתה צהוב ולבן כי אלו הצבעים שדינה הכי אוהבת.
וכיאה לבנות, היו מלא קינוחים…
המקרונים והקינוחים האישיים גם הם פינוק של עוד אישה מופלאה בשם שרית אטיאס שהיא קונדיטורית בחסד ובעלת העסק שריתה אפייה נאה.
מכיוון שכולנו עם כזאת מודעות פמיניסטית ובקטע של אחווה נשית, ידענו מראש שלא יהיו בולבולים במסיבה הזאת. כשאחת הבנות הציעה עוגה נשית, כל כך זרמנו על זה!
ולקינוח The Original Sin פינקו את כולנו בשרשראות סחלבים מטריפות!
תמיד כשאני מבלה יום שלם עם חבורת נשים מדהימות אני חושבת לעצמי שממש חבל שהפסקנו לגור בשבטים.
שאני צריכה קומונה. כי נשים, זה פאקינג מדהים.
ברגע שאנחנו מצליחות לגדול ולהתעלות מעבר לכל השיפוטיות והמישטור אחת כלפיי השניה, זה קשר מדהים וחלומי.
מאחלת לכל אחת למצוא את השבט שלה,
אצלי יש שבט של מכשפות שאין שני לו. חלק כאן בתמונות וחלק לצערי לא, חלק מכירות אותי ממש טוב, חלק פחות. חלק פגשו אותי רק פעם אחת והן עמוק בליבי. אתן יודעות מי אתן.
אתן מדהימות, אין כמוכן.
נשיקות,
זוהר
