שבוע האופנה ואידיאל היופי המשתנה – Not
אני אתחיל את הפוסט בהבהרה : אני בלוגרית אופנה. הייתי כזאת לפני תשע שנים ואני כזאת גם היום, גם אם תדירות הפוסטים כאן ירדה והתוכן שלי מוצא לו מגוון של במות – זה מה שאני עושה, כותבת על אופנה תוך כדי שבראשי ובנשמתי תמיד אהיה בעד גיוון ודימוי גוף חיובי. כחלוצת תנועת הבודי פוזיטיב בארץ, כבלוגרית הפלאס הכי ותיקה בישראל וכאישה שמנה אני לעולם אהיה נאמנה קודם כל לעצמי ולערכים שלי. התפקיד של בלוגריות – לפני שהן הפכו לעם תאב בצע ומתנות שכל מה שאכפת להן זה אהבת היח״צ והכסף – היה להסתכל על הדברים בלי פחד, לשפוט ולבקר, להגיד את האמת, לכתוב על כל מה שהעיתונאים מפחדים או לא…
ZorikxTalia
סתם שתדעו אני בהתרגשות שיא לחשוף את השת״פ הזה! איך שנגמרה חופשת הלידה שלי חשבתי לי איך אני יוצרת תכנים חדשים לבלוג וגם איך אני מפנקת את העוקבות הנפלאות שלי. ממש במקרה באותה תקופה פנתה אלי טלי שרף חזן, המעצבת של TALIA ואמרה לי קדימה זוריק, בואי נעשה שת״פ. הקהל שלי לא מכיר את טליה בעצם כמעט בכלל והאמת שזו קצת אשמתי. את טלי והבגדים שלה אני מכירה כבר מיליון שנה, היא מעצבת ותיקה ומוכרת בתחום הפלאס סיז למרות שהיא מייצרת לא רק פלאס אלא ממידה 38 עד 50. בפעם האחרונה שפגשתי אותה הייתי קצת אחרי הלידה של לביא ועשינו מכירה משותפת בחנות הפרחים שלי. מסיבה לא ברורה הקשר בינינו…
עוז
רציתי לספר לכן את סיפור הלידה של עוז. הוא תכף בן 4 חודשים, אני כבר חזרתי לעבודה ונדמה לי שהגיע הזמן. על ההריון המורכב של עוז סיפרתי לכן בפוסט הקודם ושיתפתי אתכן שהלידה עומדת להיות קיסרית. סיפור הלידה של עוז בעצם מתחיל מהלידה של לביא. לא בחרתי ללדת בקיסרי, אני הכי מאמינה בלידות כמה שיותר טבעיות ופעילות ושהגוף שלנו יודע איך ללדת ורק צריך לארגן סביבה תומכת ונכונה ולהתכונן ללידה רגילה, אבל הקיסרי נכפה עלי בגלל הלידה הקודמת. את לביא ילדתי בלידה רגילה(סיפור לידה ממש פה) ובגלל מפל התערבויות נוראי ומיותר, הלידה נגמרה בקרע בדרגה 3c, תפרו אותי בהרדמה מלאה בחדר ניתוח והסבירו לי שככל הנראה לא אוכל ללדת…
המכשפה בהריון!
כן, לא כתבתי פוסט נצח. למען הדיוק – לא כתבתי פוסט מאז שנכנסתי להריון. בפוסט האחרון שלי פירסמתי תמונות שצילמנו כשהייתי בשבוע 7 ומאז לא הצלחתי להתיישב ולכתוב לכן פוסט כאן בבלוג ולא בכדי – ההריון הזה מאוד קשה. קשה מקודמו וקשה בכלליות. אני אתחיל מלספר שלא רציתי להיכנס להריון שני המון זמן, חיכיתי שהבן הבכור שלי יהיה עצמאי ובוגר, לא רציתי שיהיו לי בבית תינוק ופעוט אלא תינוק וילד בוגר, עצמאי שמבין הכל. בתור מי שמאמינה בהנקה לטווח ארוך ובאימהות מאוד אינטנסיבית וקרובה לפחות בשנתיים הקרובות ידעתי שאין לי פנאי נפשי או פיזי לתינוק נוסף לפני שלביא גדל קצת. אז נמנעתי מהריון בצורה יזומה, מה שלא היה בו צורך…
BadAss style!
השבוע כתבתי פוסט בעמוד שלי על זה שהפסקתי להתנצל ואיזה שירות ענקי היה הצעד הזה לטובת האהבה העצמית והביטחון שלי. אני לא יודעת אם שמתן לב אבל בכלליות, האופנה האחרונה היא כזו של נשים שהפסיקו להתנצל. נשים שהן באד-אס! קשוחות, חזקות, עוצמתיות שלא מפחדות להיות כאלו ולא מתנצלות על מי שהן והמוטיבים האלו חדרו לבגדים, לאופנה היומיומית שלנו. הרכבתי עבורכן כמה לוקים שהם מאוד אפנתיים היום ובעייני מאוד צועקים בדיוק את זה. אחד הפריטים המאסטים והקלילים בלוקים כאלו הם חולצות עם פרינטים מסויימים מאוד. החולצה הזאת היא של בוהו מקולקציית הלוואין אבל בשביל מכשפות כמוני זה רלוונטי כל השנה! למי שפחות חזקה באנגלית, הכיתוב אומר ״תשתחוו מכשפות״ ומה יותר קשוח…
NYC Getaway
אז טסתי לניו יורק לעשרה ימים בחודש שעבר. לבד.ֿ בכל פעם ששואלים אותי בעבודה איפה הייתי ואני אומרת שטסתי לבד, אני רואה גבות מתרוממות. ״מה לבד בלי בעלך והילד?״ כן, לבד בלי בעלי והילד. ומשום מה, ראיתי הרבה פחות גבות מתרוממות כשזה היה בעלי שטס לבד לעשרה ימים לתאילנד עם חבר טוב כשלביא היה בן 3 וחצי חודשים. כתבתי פוסט על הנסיעה הזאת בקבוצת אמהות שאני חברה בה ובקבוצה המהממת שלנו sorry i ain't super , פוסט שצבר מאות לייקים ומאות תגובות ולכן החלטתי לכתוב גם בבלוגֿ, כי אני חושבת שממש חשוב לי להגיד את הדברים האלו לכמה שיותר נשים. לביא שלי תכף יחגוג 3 ואני הייתי המטפלת העיקרית…
הטוב, הרע והמכוער – קים קרדשיאן ואידיאל היופי
קים קרדשיאן שינתה את אידיאל היופי. כן, לא פחות מזה. אבל האם זה הביא אותנו למקום טוב יותר? אני באמת לא בטוחה. כתבתי על קים בבלוג הזה לא מעט פעמים, לאישה הזאת הייתה השפעה עצומה על עולם היופי, האופנה ועל אידיאל היופי. הצורה שבה היא מינפה את הכוח שלה לעסקים ריווחיים היא מעוררת הערצה בעייני. אנחנו מדברים פה על אישה שנולדה למשפחה עשירה והתחילה להתפרסם בגלל קלטת סקס ותכנית ריאלטי והיום היא מנהלת מעצמה ומגלגלת מיליונים. אי אפשר שלא להשתאות מול ההצלחה הזאת והיא גם עשתה דבר אחד טוב מאוד בתוך זה: היא הכניסה למיינסטרים לבוש מאוד סקסי, חושפני ולא מתנצל. אני בטוחה שבעייני כמה פוריטניות וכמה עורכות אופנה מזדקנות…
Sexy is the new black
אחד השינויים הכי עיקריים שהמלתחה שלי עברה בשנים האחרונות זה שהפסקתי לפחד להיות ״סקסית מידי״ או מה שאנשים אחרים יקראו לו ״זנותית״. הבנתי מה זה ״סלאט שיימינג״ והפסקתי להיות ביקורתית כלפיי אחרים ולהחשיב מה שאחרים חושבים עלי כרלוונטי לחיים שלי. תמיד אהבתי להתלבש סקסי, אני אוהבת בגדים שחובקים את הקימורים שלי. אני אוהבת את הגוף שלי, את הסילואטה שלי ולא רואה צורך להסתיר אותו בבדים מיותרים. זה משהו שתמיד הרגשתי שהוא מאוד נגד מה שאופנתי. עולם האופנה אוהב מאוד אוברסייז ובגדים שרחוקים מהגוף, על שמנות אחת כמה וכמה… תמיד אהבתי בגדים צמודים וסקסיים והייתי מידי פעם משלבת אותם ואז מקבלת הערות נוראיות מכל מיני צנוניות בפורמי אופנה נשכחים והייתי נפגעת…
It's the Denim season!
(כן, נעלמתי, אני אחסוך לכם את ההרצאה הלא מעניינת על העומס בחיי ואת ההבטחה שבוודאות לא אקיים לפוסטים בתדירות יותר גבוהה) זה בטח מצחיק ממש את מי שגר בתל אביב שהחליפה את שמה ל״סחוניה דל מות״ עד חודש פברואר לכל הפחותֿ, אבל עבורי וגם עבור רשתות האופנה קיץ זאת עונה של דנים. דנים אמיתי הוא האריג שממנו מכינים ג׳ינסים אמיתיים(100% כותנה, ולא פח הזבל שרובנו לובשים) אבל דנים היום היא מילה לכל מה שנראה ומדבר ״ג׳ינס״. כן, ללבוש סקיני ג׳ינס כרגע מדנים אמיתי זה פחות נעים (ואם כמוני אתם נמסים בקיץ סקיני זה רע בכלליות) ולכן האופציה הכי טובה בעייני לשלב דנים באאוטפיטים היא וסטים וג׳קטים מג׳ינס. כשהייתי בברצלונה לפני…
איך מגדלים ילדים שמנים ובריאים
אני יודעת, נעדרתי נצח. עברה עלי תקופה לא פשוטה, אבל זה לא מעניין, אבל אני פה! אני רוצה לכתוב לכן על נושא כאוב וחשוב, וזה על השמנת ילדים ויחסים בין הורים לילדים. ככל שהזמן עובר והקהילה שסובבת את הבלוג ואותי גודלת, אני נחשפת ליותר ויותר פוסטים של נשים מבוגרות, נערות ואפילו ילדות על היחסים ביניהן לבין ההורים שלהם ובמיוחד ליחסים האלו בהקשר של משקל. ממש עצוב לי לכתוב את זה, עצוב לי שפרמטר חיצוני משפיע כל כך על יחסים כאלו, אבל זה המצב. זה עצוב כי אנחנו רוצים להאמין שלפחות ההורים שלנו יאהבו אותנו ללא תנאים, אהבה שאינה תלויה בדבר. ולפעמים הם באמת אוהבים אותנו אבל פוגעים בנו כל כך…
