אני חושבת שמהיום שפתחתי את הבלוג שלי לפני 8 שנים(פאקינג שיט אני זקנה), הדבר הכי חשוב שחרטתי על דגלי היה כנות ויושרה מקצועית, אתיקה מול הקוראות שלי. גם כשהייתן 2 קוראות ולא אלפי קוראות כמו היום, תמיד עשיתי כמיטב יכולתי כדי לומר לכן את האמת, על כל דבר. אני מאמינה גדולה באמת(אם כי לא מאמינה באמת אוניברסלית) ואני מאמינה גדולה בזה שהיושרה העיתונאית עברה בשלב מסויים למגרש של הבלוגריות, ולצערי, חלפה גם ממחוזותינו ממזמן. לא. אני כבר לא מדברת על הגילוי הנאות שנעלם (גם מאצלי) או על מוצרים שמתקבלים חינם מהיח״צ ונמכרים תמורת מחיר מלא בקבוצות טיפוח. אני מדברת על משהו אחר לחלוטין. כבר תקופה ארוכה שאני נוגעת ולא נוגעת…

 אני רוצה לדבר על היום על תופעה שהיא לא אופנה אבל היא בהחלט אופנתית, וזה חשוב ממש כי גם כאן אנחנו מדברות על אידיאלים וסטנדרטים שמצופה מאיתנו לעמוד בהם. אני אתחיל בעצם מלדבר על הקהילות שנוצרו בפייסבוק בשנים האחרונות. עד שהפכתי לאמא נחשפתי בעיקר לקהילות של אופנה ושופינג, אחרי שהפכתי לאמא נחשפתי ליותר ויותר קהילות שהמטרה שלהן היא בכלל חברתית במקור, תמיכה ומקום לשתף, להתייעץ, לפרוק, לרוב עם אמהות אחרות אבל יש קהילות שמאגדות גם נשים שהן לא אמהות עדיין או גם רווקות וגם אמהות. כמו בערך 90% מהנשים הייתי בכל אחת מהקבוצות שאתן יכולות לחשוב עליהן. אמהות מבשלות ביחד, אמהות משקיעות יחד, המאמות של ירושלים והסביבה והייתי גם בכמה…